2021 היא שנה בה נקבעו שיאי חום חדשים, אבל בחצי השנה האחרונה באנטארקטיקה נרשמו הטמפרטורות הנמוכות ביותר מאז תחילת המדידות.
"בתקופת 'ליל הקוטב', מאפריל עד ספטמבר, הטמפרטורה הממוצעת הייתה -60.9 מעלות צלזיוס, שיא של אותם חודשים", הודיע מרכז המידע הלאומי לשלג וקרח בארצות הברית (NSIDC).
פרק הזמן בין אפריל עד ספטמבר הוא התקופה החשוכה בקוטב הדרומי, ומכאן מקור השם "לילה קוטבי" (או "חושך קוטבי"). השמש שוקעת בפעם האחרונה באזור נקודת השוויון האביבית (במהלך חודש מרץ), והיא לא זורחת שוב עד סמוך לנקודת השוויון הסתווית, כעבור שישה חודשים.
לפי ה-NSIDC, חורף 2021 הוא אחד מהקרים ביותר שנרשמו ביבשת אנטארקטיקה, "עם טמפרטורה נמוכה ב-3.4 מעלות צלזיוס ביוני, יולי ואוגוסט מהממוצע ב-1981 עד 2010". "זה החורף (יוני עד אוגוסט) הכי קריר שנרשם מאז תחילת המדידות, שני רק ל-2004 במהלך 60 השנים בהן מבוצעות המדידות בתחנה האנטארקטית אמונדסן-סקוט".
"הקור יוצא הדופן מיוחס לשתי תקופות ממושכות של רוחות חזקות מהממוצע ברחבי היבשת, שנוטות לבודד את שכבת הקרח מתנאים חמים יותר. נצפתה גם מערבולת פולארית (ציקלון ארקטי) חזקה באטמוספירה העליונה שהובילה לחור משמעותי באוזון".
אפילו בחודשי הקיץ בחצי הכדור הדרומי, מנובמבר עד פברואר, אנטארקטיקה אף פעם לא באמת מתחממת. הטמפרטורה הממוצעת בחודשים האלה בתחנת אמונדסן-סקוט, שנמצאת בגובה של כ-2,835 מטר, היא -28 מעלות צלזיוס.
הקרן הלאומית למדע של ממשל ארצות הברית (NSF), שמפעילה את התוכנית האנטארקטית האמריקאית (USAP), מציינת כי לטמפרטורות החורף הייתה השפעה מינימלית על המדענים בקוטב הדרומי, מכיוון שרוב העבודות בשטח מתרחשות בתקופת הקיץ. עם זאת, סביבת הקוטב עדיין מאתגרת.
"כל אחד מסתגל לקור בצורה שונה, והציוד הנוכחי הופך אותו לבטוח יותר מאשר בימים שבהם לארנסט שקלטון ולחוקרים האחרים היה מעט ציוד מותאם; היו להם רק גרבי צמר ונעלי עור להגן על הרגליים", אמר דובר הקרן ל-CNN. "כל משתתפי התוכנית האנטארקטית מקבלים ציוד למזג אוויר קר במיוחד ומתאמנים על זיהוי הסכנות של קור קיצוני".
אמנם החורף האחרון באנטארקטיקה קר במיוחד, אך עונה אחת בלבד לא משנה את המגמה הנוכחית, שהיא התחממות מהירה.
ההבדל הקריטי בין מזג אוויר לאקלים
חשוב להבין את השוני בין מזג האוויר לאקלים. מזג אוויר הוא מה שקורה בפרקי זמן קצרים יותר (ימים עד חודשים), ואילו אקלים זה מה שקורה בפרקי זמן ארוכים הרבה יותר - כמו שנים ואפילו דורות שלמים.
"דוגמה אחת היא גל קור, שעלול לקרות בעקבות שינויים פתאומיים באטמוספירה וייתכן שאינו קשור לשינויי האקלים", מסביר טום סלייטר, עמית מחקר במרכז לתצפיות ומודלים קוטביים באוניברסיטת לידס. לדבריו, "טקסס היא דוגמה טובה לכך - למרות שחלקים ממנה חוו קור קיצוני מוקדם יותר השנה, מבט על השינויים ארוכי הטווח בטמפרטורה אומר לנו שטקסס חמימה ב-1.5 מעלות יותר בממוצע ממה שהיה לפני כ-100 שנה. זה אקלים".
מדענים מסכימים שמאז שנות ה-50 גלי קור קיצוניים אכן מתרחשים, אבל שינוי האקלים מביא הרבה יותר שיאי חום מאשר שיאי קור. "למרות שכדור הארץ עשוי להיות חם מהממוצע בכללותו, אזורים מסויימים עדיין יציגו טמפרטורות קרות יותר ואפילו גלי קור קיצוניים", אומר זאק לאב, מדען אקלים באוניברסיטת קולורדו סטייט. "זה נובע מההשפעות של האוקיינוסים, ההרים, המדבריות, שכבות הקרח היבשתיות ותכונות גיאוגרפיות אחרות שמשפיעות על מזג האוויר והאקלים שלנו".
לכן החורף האחרון באנטארקטיקה בהחלט מעניין מבחינה מחקרית, אבל לא בהכרח משקף את האקלים ביבשת. דוגמה טובה לכך היא שבעוד שחודשים יוני-אוגוסט השנה היו קרים מאוד, בפברואר בשנה שעברה נרשם שיא חום של כל הזמנים באנטארקטיקה. ב-6 בפברואר 2020 רשמה תחנת המחקר אספרנסה טמפרטורה גבוהה של 18.3 מעלות צלזיוס. זה שבר את השיא הקודם באזור האנטארקטי, שעמד על 17.5 מעלות צלזיוס ונרשם בשנת 2015.
"אלפי פינגווינים היו במצוקה כי כל כך מתחמם ולא היה שלג", אמרה ל-CNN באוגוסט קאמיל סימן, צלמת שנסעה לאנטארקטיקה. "הם חיפשו כל פיסת שלג או קרח קטנה לנוח עליה".
פינגווין ממין רצועת-הסנטר באנטארקטיקה, ינואר 2020 / צילום: Reuters, Ueslei Marcelino
מה שקורה בקוטב אחד לא בהכרח יקרה גם בקוטב השני. הודות לקור העז בקוטב הדרומי, היקף הקרח הימי באנטארקטיקה היה מעל הממוצע בחודשים האחרונים, ובסוף אוגוסט הגיע לפסגה, והגיע למקום החמישי הגבוה ביותר מאז תחילת המדידות הלוויניות.
עם זאת, מצב הקרח ליד הקוטב הצפוני הוא די הפוך. קיץ 2021 אמנם היה קריר יחסית באזור הארקטי בהשוואה לשנים האחרונות, מה שאיפשר לשכבת הקרח הימי להגיע בספטמבר לשיא מאז 2014, אבל ב-15 השנים האחרונות נרשמו בספטמבר היקפי הקרח הנמוכים ביותר מאז תחילת המדידות.
העולם ממשיך להתחמם, ובמהירות
מה שקורה בקטבים של כדור הארץ לא קורה ברחבי העולם באותה מידה. "למרות שהטמפרטורות העולמיות עלו בממוצע בכ-1.1 מעלות צלזיוס ב-150 השנה האחרונות, חלקים שונים בכדור הארץ התחממו בקצב שונה בגלל שינויים טבעיים במערכת האקלים, כמו כיסוי עננים ודפוסי זרימת האוויר באטמוספירה", אומר סלייטר.
לדבריו, "קטבי כדור הארץ התחממו מהר יותר מאשר בכל מקום אחר, בעיקר בגלל התכה של קרח ושלג. למרות שאנטארקטיקה עברה השנה חורף קר, במהלך העשורים האחרונים החלקים הצפוניים ביותר ביבשת התחממו פי חמישה יותר מהממוצע העולמי - מהיר יותר בכל מקום אחר בחצי הכדור הדרומי".
בהשוואה לנתונים היסטוריים, הטמפרטורות בחלקים מסוימים באנטארקטיקה היו קרות יותר מיוני עד אוגוסט 2021 - אבל ברוב העולם היה דווקא חם יותר.
יולי האחרון, שגרר אחריו שובל ארוך של שריפות ואירועי אקלים קיצוניים, היה חודש יולי החם ביותר מאז החל תיעוד מדידות הטמפרטורה.
הסכנה הגדולה בשינויי האקלים טמונה ביבשות האחרות, בהן רוב האנושות חיה ועובדת. "כמדען אקלים, אני חושש במיוחד מגלי חום קיצוניים, שצפויים להיות נפוצים", אומר לאב. "אבל כרגע יש לנו הזדמנות גדולה - אנחנו יכולים לסייע בהפחתת חומרתם ותדירותם של גלי חום קיצוניים עתידיים על ידי הפחתתה שיטתית של צריכת דלק מאובנים".
סלייטר מוסיף: "חום ולחות קיצוניים עלולים להיות סיכונים בריאותיים חמורים לאנשים שיאלצו לסבול אותם - בממוצע העולם חווה כעת שבועיים נוספים בשנה עם טמפרטורות של 45 מעלות צלזיוס ביחס ללפני 40 שנה. אני מקווה שנראה את המדינות מגבירות את התחייבותיהן להתמודד עם המצב בוועידת האקלים של האו"ם (COP26), שתתרחש בעוד שבועות ספורים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
