בזמן שעוד ועוד מדינות נאלצו להתחיל במסע העלאות ריבית בשל לחצי האינפלציה נוכח עליית מחירי האנרגיה בעולם, ובפרט העלייה החדה במחירי הגז הטבעי באירופה, בבנק ישראל מגלים סבלנות.
בעוד חברי הפד האמריקאי חלוקים בדעתם לגבי זמניותה של האינפלציה, הנגיד אמיר ירון הבהיר במסיבת העיתונאים שלאחר הודעת הריבית בסוף השבוע החולף, כי להערכת בנק ישראל האינפלציה בישראל "זמנית ברובה" ונמוכה משמעותית מהעולם, כך שמוקדם לחשוש מהתפרצות אינפלציונית. ירון בידל את ישראל מרשימת המדינות שמעלות ריבית כשאמר כי ההשוואה למדינות שהחלו בסייקל העלאות ריבית, כמו פולין צ'כיה והונגריה, אינה רלוונטית, שכן שם האינפלציה גבוהה משמעותית מהיעד, בעוד אצלנו האינפלציה תהיה בתחום היעד גם בשנה הבאה. בכך ירון כיוון לשחקנים הזרים שכורכים את ישראל יחד עם מדינות כמו פולין והונגריה כמקשה אחת, ומביאים לעלייה בציפיות להעלאת ריבית בישראל שנרגעו לאחר הדברים של ירון.
גם בבנק ישראל מודים כי לא ברור לאן הסיפור של האינפלציה בעולם עוד עשוי להתפתח, אך ההנחה שהאינפלציה מונעת מגורמים זמניים מאפשרת לבנק ישראל לגלות סבלנות לפני שהוא מצטרף לסייקל של העלאות ריבית. אמנם המנטרה לפיה הריבית תישאר נמוכה למשך זמן ממושך השתנתה נוכח תחזיות חטיבת המחקר שצופה כי הריבית תהיה עוד בשנה בטווח של 0.1%-0.25%, אך בכל זאת מדובר ברמות שנכללות תחת ההגדרה של בנק ישראל - Lower For Longer .
בכל אופן הדעות בשוק חלוקות. כלכלנים בשוק המקומי מעריכים כי בנק ישראל יעלה ריבית במחצית השנייה של 2022, בבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן זאקס לא צופים העלאה בישראל לפני 2023, ובשוק הנגזרים בכלל צופים שתי העלאות ריבית בשנה הקרובה.
רכישות המט"ח - הורדת הרגל מהגז
לפי בנק ישראל שיעור האבטלה המבנית במשק מתרחק מהרמות שנראו לפני המשבר. מאז הסגר השלישי שיעור התעסוקה בישראל אמנם עלה והאבטלה בהגדרה הרחבה ירדה, אך באוגוסט האחרון נרשמה האטה במגמת השיפור, וקצב איוש המשרות נותר איטי לאור הקושי בתהליך ההכשרות המקצועיות. ובכל זאת, לראשונה בנק ישראל הוסיף התייחסות לכך שהמשק מצליח לשמור על שיעור אבטלה נמוכים למרות התחזקות השקל. יחד עם ההתבטאות כי רכישות המט"ח שביצע בנק ישראל ב-2021 היו השיא, בשוק מניחים שבנק ישראל יוריד את הרגל מהגז מעכשיו והלאה לאחר שמיצה את התוכנית שנקבע ל-2021 בהיקף של 30 מיליארד שקל.
בשורה התחתונה, בנק ישראל סיפק את הסחורה כשסימן את המועד המשוער לתחילת הנסיגה מהמדיניות האולטרה מרחיבה שהייתה נכונה לעת משבר, ואמר שתוכנית רכישות האג"ח הממשלתיות תסתיים בחודשים הקרובים ("נובמבר-דצמבר), במידה ולא יקרה משהו קיצוני. יחד עם העלאת תחזית הצמיחה למשק השנה, אפשר למצוא הרבה אופטימיות בהודעה של בנק ישראל, למרות שעוד לא הגענו לימי טרום המשבר מבחינת הנתונים. נותר לשאול עד כמה סבלני יהיה בנק ישראל ללחצי האינפלציה בעולם, ובארה"ב בעיקר, בצל החשש שהלחץ ה"זמני" עלול להיות קבוע.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.