עובדי פייסבוק התריעו על קרטלי סמים וסוחרי־אדם. המסמכים מראים שתגובת החברה הייתה חלשה

הכתבה הוקלטה באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

בינואר, שוטר בדימוס שהפך לחוקר בפייסבוק העלה ללוח המודעות הפנימי של החברה מזכר לכל העובדים. הוא פתח באיחול "2021 שמחה לכולם!!" ואז המשיך בפירוט של סדרה של דברים שהוא כינה "דברים שלמדתי". הגדול ביותר ביניהם: קרטל סמים מקסיקני השתמש בפייסבוק על מנת לגייס, להכשיר ולשלם לרוצחים שכירים.

ההתנהגות הזו הייתה מזעזעת וכמובן הפרה בוטה של כללי פייסבוק. אבל החברה לא חסמה את הקרטל מלהעלות פוסטים בפייסבוק או באינסטגרם, אתר שיתוף התמונות שלה.

עשרות מסמכים פנימיים של פייסבוק, שהגיעו ל"וול סטריט ג’ורנל" מראים שעובדים התריעו לגבי אופן השימוש בפלטפורמות של החברה בכמה מדינות מתפתחות, שבהן בסיס המשתמשים של הרשת הוא כבר עצום וממשיך לגדול. המסמכים גם מראים כי תגובת פייסבוק לעתים רבות היתה לא מספקת, או שהחברה פשוט לא עשתה דבר.

העובדים ציינו שארגוני סחר בבני אדם במזרח התיכון השתמשו ברשת החברתית כדי לפתות נשים לעבוד בעבודות לגיטימיות, אך לבסוף הן הוכרחו לעבוד בתעשיית המין. הם הזהירו שקבוצות של חמושים באתיופיה השתמשו באתר על מנת להסית לאלימות נגד מיעוטים אתניים. הם שלחו אזהרות לבוסים שלהם לגבי סחר באיברים, פורנוגרפיה ופעילות של ממשלות נגד מתנגדים פוליטיים, כך ניתן ללמוד מהמסמכים. פייסבוק הסירה חלק מהעמודים, אך רבים אחרים ממשיכים לפעול בחופשיות, כך כתוב במסמכים.

בכמה מדינות בהן פעילה פייסבוק, היא מעסיקה עובדים בודדים או בכלל לא שדוברים את הניבים השונים הנחוצים לזיהוי שימושים מסוכנים או פליליים בפלטפורמה, כך ניתן ללמוד מהמסמכים.

 בני המיעוט התיגראי נמלטים מאזור המלחמה, דצמבר 2020. פייסבוק איפשרה לממשלת אתיופיה להסית נגדם / צילום: Reuters, BAZ RATNER

פייסבוק מעדיפה לפייס ממשלות אוטוריטריות

כשבעיות צצו באופן ציבורי, פייסבוק הצהירה כי היא טיפלה בהן על ידי הסרת הפוסטים הפוגעניים. אך היא לא תיקנה את המערכות שאפשרו לעבריינים לחזור על ההתנהגות הרעה. במקום זאת, פייסבוק מעדיפה לשמור על כמות המשתמשים, לעזור לשותפים עסקיים ולעתים גם לפייס ממשלות אוטוריטריות, שהחברה זקוקה לתמיכתן כדי להמשיך לפעול בגבולותיהן - כך ניתן ללמוד מהמסמכים.

פייסבוק מתייחסת לפגיעה שנעשית במדינות מתפתחות "פשוט כמחיר של עשיית-עסקים במקומות אלה", אמר בריאן בולנד, סגן נשיא בפייסבוק לשעבר, שהיה אחראי לפקח על שותפויות עם ספקיות אינטרנט באפריקה ואסיה לפני שהתפטר בסוף השנה שעברה.

פייסבוק מיקדה את מאמצי הבטיחות שלה במדינות המפותחות יותר עם ממשלות חזקות ומוסדות תקשורת מבוססים, הוא אמר, אפילו אם פנתה למדינות עניות כדי להגדיל את כמות המשתמשים. "רק לעתים רחוקות יש מאמץ משמעותי, מרוכז להשקיע בתיקון התחומים האלה", אמר.

בעולם המתפתח כבר יש בפייסבוק מאות מיליוני משתמשים יותר מאשר בארה"ב - יותר מ-90% מהמשתמשים החודשיים נמצאים כיום מחוץ לארה"ב ולקנדה. מאחר והצמיחה במספר המשתמשים במדינות אלה ובאירופה האטה, כמעט כל המשתמשים החדשים בפייסבוק כיום מגיעים ממדינות מתפתחות, בהן הרשת החברתית הזו היא ערוץ התקשורת המקוון העיקרי וגם מקור החדשות.

פייסבוק מתרחבת במהירות במדינות כאלה, ויש לה תוכניות להצגת טכנולוגיה כמו אינטרנט לוויני והרחבת הרשתות האלחוטיות על מנת להעלות לאינטרנט משתמשים באזורים רבים, כולל חלקים מאינדונזיה המתוארים באחד המסמכים כ"שכונות עוני".

עובדי פייסבוק חשו מבוכה ותסכול

בין המסמכים שהגיעו לידי "וול סטריט ג’ורנל", היו גם דוחות של עובדים, שתפקידם לבחון את השימוש בפייסבוק ברחבי העולם, כולל ניצול בני אדם ושימוש לרעה שנעשה ברשת החברתית. הם כתבו על המבוכה והתסכול שחוו, ציינו החלטות שאפשרו למשתמשים להעלות פוסטים שכללו סרטוני רציחות, הסתה לאלימות, איומים של ממשלות נגד פעילים פרו־דמוקרטים ופרסומות לסחר בבני אדם.

החומרים האלה הם חלק מתכתובות נרחבות של החברה, שחושפות לראשונה פרטים על כישלונותיה בתחומים הכוללים חוקים הנותנים עדיפות לאליטות, בריאות נפש אצל בני נוער וניסיונות לניהול האלגוריתם.

חלק מהנושאים החמורים ביותר המתוארים במסמכים נוגעים לדברים שקרו במדינות זרות. פעילים חברתיים ואקטיביסטים התלוננו במשך שנים שפייסבוק עושה מעט מדי כדי להגן על משתמשים במדינות המתפתחות מפני צרות שהיא מודעת להן. המסמכים מראים שרבים בתוך פייסבוק מסכימים עם קביעה זו.

"במדינות הנמצאות בסיכון לסכסוכים ואלימות, יש לנו אסטרטגיה מקיפה, הכוללת הסתמכות על צוותים בינלאומיים עם דוברים מקומיים שכוללים יותר מ-50 שפות, משאבים חינוכיים ושותפויות עם מומחים מקומיים ובודקי עובדות, השומרים על ביטחון האנשים", אמר דובר פייסבוק אנדי סטון לפני פרסום הכתבה.

 נשים מהמיעוט הרוהיניגי שברחו ממינאמר לבנגלדש, 2018. פייסבוק הכירה בכך שלא פעלה מספיק לעצירת ההסתה לאלימות נגד הקבוצה האתנית / צילום: Associated Press, Dar Yasin

האלימות במיאנמר הפכה לקריאת השכמה 

העובד שזיהה את קרטל הסמים המקסיקני הוא קצין משטרה בדימוס ומומחה לפשעי סייבר שהועסק ב-2018 כחבר בצוות חוקרים חדש המתמקד בעיקר ב"מדינות בסיכון", בהן שלטון החוק אינו יציב והאלימות פושה בחברה.

באותה שנה, דברי שנאה פשטו ברשתות של פייסבוק במיאנמר, והחברה הכירה בכך ולא עשתה מספיק על מנת לעצור את ההסתה לאלימות נגד המיעוט הרוהינגי, שארה"ב הודיעה שהוא קורבן לטיהור אתני. מנהלים בחברה תיארו את האלימות במיאנמר כקריאת השכמה לגבי אחריותה של פייסבוק בעולם המתפתח. מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, כתב מכתב התנצלות לפעילים לאחר שבתחילה המעיט מהתפקיד של פייסבוק בליבוי האלימות, והבטיח לעשות יותר.

דוח פנימי של פייסבוק ממרץ קבע שגורמים שונים, כולל כמה מדינות, השתמשו לעתים קרובות בפלטפורמה לעידוד אלימות, החמרת שסעים אתניים ודה־לגיטימציה של מוסדות חברתיים. "זה נפוץ במיוחד - ובעייתי - במדינות בסיכון", נכתב בדוח. המסמך ממשיך בתת-כותרת מודגשת: "אסטרטגיות הצמצום הקיימות אינן מספיקות".

השוטר לשעבר והצוות שלו חשפו את הרשת המקוונת של קרטל "ג’ליסקו הדור החדש" על ידי בדיקת פוסטים בפייסבוק ואינסטגרם, כמו גם מסרים פרטיים שנשלחו ברשתות אלה, כך ניתן ללמוד מהמסמכים. (המסרים בווטסאפ, עוד מוצר של פייסבוק, מוצפנים כברירת מחדל). הצוות זיהה אנשי מפתח, עקב אחר תשלומים שהעבירו לרוצחים שכירים וגילה איך הם גייסו בני נוער עניים למחנות אימונים לרוצחים שכירים.

מסרים בפייסבוק הראו שהמגייסים הזהירו צעירים שהצטרפו על כך שהם "הולכים לקבל מכות קשות או להירצח על ידי הקרטל אם ינסו לעזוב את מחנה האימונים", נכתב בדוח.

הקרטל, שאנשי אכיפת החוק אומרים שמהווה את איום הסמים הגדול ביותר על ארה"ב, לא הסתיר את פעילותו. הוא הפעיל כמה עמודי פייסבוק עם צילומים של רובים מצופים בזהב וסצנות פשע מדממות, כך ניתן ללמוד מהמסמכים.

עמודי הפייסבוק הועלו עם השם " CJNG ", המוכר באופן נרחב כראשי התיבות של " C artel J alisco N ueva G eneracin ", אף על פי שפייסבוק סימנה את הקרטל כ"אחד הארגונים" שהעמודים שלהם צריכים להימחק באופן אוטומטי מהרשת במסגרת המדיניות שלה.

השוטר לשעבר המליץ לחברה לשפר את המעקב שלה על מנת לוודא שחסימות של קבוצות המוגדרות לחסימה נאכפות, וכמו כן לנסות להבין טוב יותר את פעילות הקרטל. פייסבוק לא לגמרי הסירה את הקרטל מהפלטפורמות שלה. במסמכים כתוב שהחברה הסירה תכנים הקשורים לקרטל והפריעה לרשת שלו לפעול.

צוות החקירה ביקש מיחידה אחרת בפייסבוק, שתפקידה לתאם בין צוותים בחברה, לבחון דרכים לוודא שחסימת הקרטל תיאכף. גם זה לא נעשה ביעילות, על פי המסמכים, משום שהצוות שזה היה תפקידו לא ביצע זאת.

ב-13 בינואר, תשעה ימים אחרי שהדוח הופץ בתוך החברה, הופיע הפוסט הראשון בחשבון חדש של CJNG באינסטגרם: סרטון של בחור צעיר היורה באקדח מוזהב בראשו של אדם שדם ניגר מצווארו. הפוסט הבא הוא צילום של אדם מוכה הכבול לכיסא; הצילום הבא מראה שקית זבל מלאה בידיים כרותות.

עמוד זה, לצד עמודי אינסטגרם ופייסבוק אחרים שפרסמו את הקרטל, נותר פעיל לפחות חמישה חודשים לפני שהוסר. מאז, הופיעו עמודים חדשים עם השם CJNG הכוללים רובים ועריפות ראשים. השוטר לשעבר סירב לבקשת וול סטריט ג’ורנל להגיב לגבי הממצאים שלו. כמו כן, פייסבוק לא נתנה לו רשות להתראיין.

פייסבוק אמרה בסמוך לפרסום הכתבה כי עובדיה יודעים שהם יכולים לשפר את המאמצים שלהם נגד הקרטל, והחברה משקיעה באינטליגנציה מלאכותית לחיזוק האכיפה שלה נגד קבוצות כאלה. המסמכים מראים שהחברה מקדישה פחות משאבים לצמצום נזקים במדינות זרות לעומת ארה"ב.

תיעדה במשך שנה סחר בבני אדם

ב-2020, עובדי פייסבוק וקבלנים בילו יותר מ-3.2 מיליון שעות בחיפוש ותיוג ובמקרים מסוימים גם הסרה של מידע שהחברה הגיעה למסקנה שהוא שגוי או מטעה, כך ניתן ללמוד מהמסמכים. רק 13% מהשעות האלה הוקדשו לעבודה על תכנים שמגיעים מחוץ לארה"ב. החברה בילתה כמעט פי שלושה יותר זמן מחוץ לארה"ב בעבודה על "בטיחות המותג", כמו בדיקה שפרסומות לא מופיעות לצד תכנים שמפרסמים לא רוצים שהפרסומות יופיעו לצידם.

צוות החקירה בילה יותר משנה בתיעוד סחר בבני אדם במזרח התיכון שקורה בעזרת הרשתות שלה. בפייסבוק ואינסטגרם, סוכנויות כוח אדם חסרות-מצפון פרסמו פרטים של עובדים שהן יכולות לספק למעסיקים בתנאי כפייה, כולל תמונותיהם, ופרטיהם האישיים.

הנוהג של החתמת אנשים על חוזי העסקה מגבילים כמנקים בבתים, ואז "מכירת החוזים" על ידי חברת כוח האדם מוגדרת כ"סחר בבני אדם" על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב. החברה הסירה כמה מהעמודים האלה, אך נקטה במספר פעולות מצומצם בניסיון לעצור את הפעילות לגמרי. זה הגיע לכך שחברת "אפל" איימה להסיר את מוצרי פייסבוק מחנות האפליקציות שלה, אלא אם תפעל יותר באגרסיביות נגד הנוהג הזה. האיום הגיע בתגובה לכתבה שפורסמה ב- BBC על משרתות למכירה.

בסיכום פנימי לגבי המקרה, כתב חוקר של פייסבוק: "האם הנושא הזה היה ידוע לפייסבוק לפני החקירה של BBC וההסלמה מצד אפל?" הפסקה התחילה בתשובה: "כן".

 ילדה שחולצה מתנוחות סחר בילדים בדאקה, בנגלאדש / צילום: Reuters, Andrew Biraj

"אנו אוסרים על ניצול בני אדם"

מסמך אחד שפורסם מוקדם יותר השנה רמז על כך שהחברה צריכה להשתמש ביד קלה לגבי אזהרות בערבית על סחר בבני אדם כדי לא "להרחיק קונים" - כלומר משתמשי פייסבוק שבעצמם קונים את חוזי ההעסקה של העובדים, לעתים קרובות במצבים שניתן לתאר כעבדות.

הדובר של פייסבוק אמר שהחברה לא פועלת על פי ההנחיה הזו. "אנו אוסרים על ניצול של בני אדם ללא סייג", אמר סטון. "אנו נאבקים בסחר בבני אדם על גבי הפלטפורמה שלנו מאז 2015 והמטרה שלנו נותרה למנוע מכל אדם שמנסה לנצל אחרים מקום בפלטפורמה שלנו".

"יש לנו צוות שתפקידו להתקשר עם רשויות אכיפת החוק ברחבי העולם. במקרים של נזק מידי, אנו יכולים גם לספק מידע רלוונטי לרשויות האכיפה בהתאם לחוקים ולתנאי השירות שלנו", הוא הוסיף.

אין מספיק עובדים לפעולות פיקוח

באתיופיה, המיליציות החמושות השתמשו בפייסבוק לצרכי הסתה לאלימות. התכתובות הפנימיות של החברה מראות שאין לה מספיק עובדים, הדוברים חלק מהשפות הרלוונטיות, כדי לפקח על המצב. לגבי חלק מהשפות, פייסבוק גם נכשלה בבניית מערכות אוטומטיות, המכונות "מסווגים" ( classifiers ), שיכולות לבודד את המקרים החמורים ביותר. מערכות בינה מלאכותית שמהוות את עמוד השדרה של האכיפה בפייסבוק לא כוללות את רוב השפות שדוברים בפלטפורמה שלנו.

כמו כן, פייסבוק לא מפרסמת את "כללי הקהילה", שהיא דורשת ממשתמשים לציית להם בכל השפות שמשתמשי פייסבוק באתיופיה דוברים. כך, חלק מהמשתמשים כלל לא יכולים להכיר את הכללים שהם אמורים לפעול על פיהם. זמן קצר לפני פרסום הכתבה הודיעה פייסבוק שהכללים שלה זמינים בכמה שפות אתיופיות וכן שהיא החלה לתרגם אותם לשפות אחרות.

במסמך מדצמבר, צוות של פייסבוק כתב שהסיכון להשפעות שליליות באתיופיה חמור, וש"רוב עבודות צוות ההגינות שלנו בשנתיים האחרונות לא פועלות בחלקים נרחבים של העולם". הצוות כתב שבמדינות בסיכון גבוה כמו אתיופיה, "המסווגים שלנו לא פועלים, ואנו בגדול עיוורים לגבי הבעיות שיש לנו באתר".

"קבוצות הקשורות לממשלת אתיופיה והתקשורת הממלכתית מעלות תגובות מסיתות בפייסבוק נגד בני המיעוט התיגראי, ומכנים אותם ‘צבועים’ ו’סרטן’. פוסטים המאשימים תיגראים בפשעים כמו הלבנת הון הפכו לוויראליים, וחלק מהאנשים ברשת אמרו שצריך להשמיד את בני המיעוט הזה. האלימות הסלימה לקראת סוף השנה שעברה, כשהממשלה תקפה את העיר מקלה, בירת מחוז תיגראי.

מזכיר מחלקת המדינה של ארה"ב טוני בלינקן אמר במרץ שהתיגראים הם קורבן של טיהור אתני. ממשלת אתיופיה ממשיכה לפעול באלימות נגד המיעוט האתני בחבל תיגראי, כך דיווח הוול סטריט ג’ורנל בחודש שעבר.

פייסבוק הודיעה לפני פרסום התחקיר, שהיא הגדילה את יכולות הבדיקה שלה לגבי כמה שפות אתיופיות ושיפרה את המערכות האוטומטיות שלה לבלימת תוכן מזיק. החברה הודיעה שיש לה צוות שתפקידו לצמצם נזקים באתיופיה הכולל אנשים מהאזור.

האלגוריתם לא מתמודד כראוי עם ניבים שונים

ערבית היא שפה של מיליוני משתמשים בפייסבוק באזורים שהחברה מגדירה כ"רגישים במיוחד". רוב בודקי התוכן של פייסבוק שדוברים את השפה, דוברים ערבית-מרוקאית, ולעתים קרובות לא מצליחים לבלום בזמן תוכן אלים או נצלני שנכתב בניבים אחרים, או שהם שוגים ומגבילים פוסטים שאינם מזיקים - כך נכתב במסמך מדצמבר. אלגוריתם האכיפה של פייסבוק גם הוא לא מסוגל להתמודד עם ניבים שונים של השפה.

"בוודאות אחת העדיפויות העליונות היא להקצות יותר משאבים למשימה של שיפור המערכות בערבית", כתב במסמך אחד העובדים.

כשאלימות פרצה בין ישראל לפלסטינים כמה חודשים אחרי שנכתב המסמך, החברה החלה בטעות להסיר ידיעות חדשותיות בערבית מהאזור, לחסום פעילים והחלה להסיר פוסטים, שכללו את הביטוי "אל אקצא", שהיה במוקד הסכסוך. הביטוי אל אקצא הוא גם חלק מהשם של גדודי חללי אל אקצא, שארה"ב מגדירה כארגון טרור. "אני רוצה להתנצל על התסכול שנגרם בגלל הטעויות האלה", כתב מנהל אחד בהודעה פנימית. דבר זה דווח בעבר על ידי באזפיד. פייסבוק התנצלה באופן פומבי והודיעה זמן קצר לפני פרסום התחקיר, שיש לה צוות שתפקידו למנוע טעויות מסוג זה.

בהודו יש יותר מ-300 מיליון משתמשי פייסבוק - יותר מבכל מדינה אחרת. ב-2019 הקימו חוקרים של החברה חשבון-דמה בתור משתמשת הודית. הם גילו שזה היה "סיוט" לעקוב אחר עמודים וקבוצות שהומלצו על ידי האלגוריתם של פייסבוק.

"פיד החדשות של משתמשת-הדמה הפך למבול כמעט בלתי פוסק של תוכן לאומני מקטב, דיסאינפורמציה, אלימות וגועל", כתבו. על שירות הסרטונים F acebook W atch כתבו שנראה שהוא "ממליץ על סרטונים של פורנו רך".

לאחר שנהרגו עשרות קצינים הודים בפיגוע התאבדות, שהודו האשימה את פקיסטן כאחראית לו, הראה החשבון ציורים שתיארו עריפות ראשים וצילומים שלכאורה הציגו גוף קטוע איברים של אדם מוסלמי. "ראיתי יותר תמונות של אנשים מתים בשלושת השבועות האחרונים ממה שראיתי כל ימי חיי עד עכשיו", כתב אחד החוקרים.

 מהגרת עם פציעות על גופה מעינויים שנגמרו על ידי סוחרי בני אדם שחטפו אותה בגבול ערב הסעודית / צילום: Reuters, Ali Al Mahdi

ממשלות מזמינות הטרדות נגד מתנגדים

בהגדרת משימה מ-2017, אמר צוקרברג ש"מתן קול לאנשים הוא עיקרון שהקהילה שלנו מחויבת אליו מאז שהתחלנו, ושהחברה 'תעבוד על בניית כלים חדשים שמעודדים מעורבות אזרחית מתחשבת'".

ב-2018 סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, אמרה לוועדה של הסנאט שהחברה תומכת בעקרונות דמוקרטיים ברחבי העולם. כשנשאלה לגבי פעילות פייסבוק בווייטנאם, אמרה: "אנחנו מוכנים לפעול במדינה כלשהי רק שכשאנחנו יכולים לעשות כך תוך שמירה על הערכים שלנו".

פייסבוק הגבילה את האפשרות של משתמשים בווייטנאם לראות פוסטים של בוי ואן תואן (Bui Van Thuan), מבקר בולט של הממשלה האוטוריטרית במדינה, במשך תשעה חודשים בשנה שעברה. תואן אמר שפייסבוק חסמה אותו לאחר שקבוצה שהוקמה על גבי הפלטפורמה שלחה לפייסבוק אלפי תלונות לגבי הפוסטים שלו.

מסמכי החברה מראים שהעובדים הכירו בכך שהממשלה ארגנה את המאמץ נגד תואן והשתמשו במקרה שלו ובתמונה שלו ושל עמוד הפייסבוק שלו כדוגמה למה שכינו הטרדה שיטתית.

פייסבוק רשמה 153 אלף מקרים של דיווחים כאלה במשך שלושה חודשים דרך 36 קבוצות פרטיות, שככל הנראה "הוזמנו והוכוונו על ידי הממשלה או ישויות צבאיות". הם אמרו שהמאמץ נשא פירות עם "שיעור הצלחה גבוה בדיכוי הנוכחות בפייסבוק של היעד".

בשנה שעברה פייסבוק אמרה שהיא מסכימה להגביל גישה לתוכן פוליטי המתנגד למשטר, שהממשלה מגדירה כלא־חוקי בתמורה לכך שממשלת ווייטנאם תחדל ממנהגה להאט את השרתים המקומיים של פייסבוק כחלק ממאמציה ללחוץ על החברה.

עובד לשעבר שעבד באסיה אמר שפייסבוק מודעת לכך שהממשלה הווייטנאמית משתמשת ברשת החברתית להשתקת מתנגדי משטר. אך, לדבריו, החברה סובלת את ההתעללות הזו בגלל שמבחינתה וייטנאם מהווה שוק פרסום שצומח במהירות.

"המטרה שלנו היא לשמור על השירותים שלנו פעילים בווייטנאם כדי שנוכל לספק מקום לכמה שיותר אנשים לבטא את עצמם, להתחבר עם חברים ולנהל את עסקיהם", אמר סטון, הדובר של פייסבוק. "כפי שאמרנו בשנה שעברה, אנו כן מגבילים תכנים מסוימים בווייטנאם על מנת לוודא שהשירות שלנו נשאר זמין למיליוני אנשים המסתמכים עליו כל יום".

המגבלות על החשבונות של תואן הוסרו בשנה שעברה, אבל הפעיל אומר שהוא ממשיך להתמודד עם הטרדה כרונית בפייסבוק. פייסבוק הודיעה בתגובה שהפרופיל שלו הוגבל בטעות והשגיאה הזו תוקנה.

המוצרים של פייסבוק הקלו על תעשיית הניצול

צוות חוקרי הניצול של פייסבוק, שכולל בנוסף לשוטר לשעבר גם מומחה פיננסי פולני, שבעבר חקר העברות כספים לא חוקיות בבנק HSBC , ומומחה פליטים מרוקאי, שבעבר עבד עם הנציב העליון של האו"ם לענייני פליטים. הצוות אסף עדויות על מקרים של סחר בבני אדם.

על ידי בדיקה של כל מיני מוצרים של פייסבוק, החוקרים גילו שרשתות פליליות מגייסות אנשים ממדינות עניות, מתאמות את נסיעותיהם ואז מוכרות אותם לעבדות או לתעשיית הזנות בכפייה באיחוד האמירויות ובמדינות אחרות במפרץ הפרסי. מוצרי פייסבוק הקלו על כל שלב בתהליך הזה, והחוקרים עקבו אחר תכתובות בכל הפלטפורמות על מנת לזהות את העבריינים והקורבנות.

ב-2018 לא היה לפייסבוק פרוטוקול לטיפול בפוסטים שעסקו בגיוס אנשים לעבדות ביתית. במרץ 2018, עובדים גילו פרופילים באינסטגרם שהיו מוקדשים לסחר במשרתים בערב הסעודית. מזכר פנימי קבע שהרשו להם להישאר בפלטפורמה משום שמדיניות החברה "לא הכירה בכך שנעשתה הפרה של הכללים".

צוות החוקרים זיהה כמה קבוצות סחר בבני אדם פעילות ברשת החברתית, כולל אחת שהיו לה לפחות 20 קורבנות, ומארגנים שהוציאו לפחות 152 אלף דולר על פרסומות בפייסבוק למכוני עיסוי.

השוטר לשעבר המליץ שפייסבוק תחסום מספרי ווטסאפ הקשורים לקבוצות האלה, תציג מדיניות חדשה לגבי רכישת מודעות באופן אנונימי ותשפר את האינטליגנציה המלאכותית על מנת לעקור באופן מוצלח יותר פוסטים הקשורים לסחר בבני אדם, כך כתוב במסמכים. הוא הוסיף שפייסבוק צריכה לפתח רשת שתמנע סחר בבני אדם על ידי שיתוף הממצאים עם חברות טכנולוגיה אחרות.

במזכר אחר, המומחה הפולני כתב ש-18 חודשים לאחר שגילתה פייסבוק את הבעיה, החברה עדיין לא יישמה מערכות לגילוי והסרת הפוסטים שעוסקים בסחר בבני אדם.

רשת BBC ואפל השמיעו קולן בנושא ב-2019. לאחר שהפרסום היה בעל "השלכות שעשויות להיות חמורות לעסקי החברה", כתב המומחה לסחר בבני אדם, פייסבוק החלה לפעול יותר במהירות. סריקה שהחברה עשתה תוך שימוש במחקר שעשה הצוות בעבר גילתה יותר מ-300 אלף הפרות כללים ופסלה יותר מ-1,000 חשבונות משתמשים.

הצוות המשיך לגלות פוסטים על סחר בבני אדם, ופייסבוק התקשתה ליישם מדיניות יעילה בנושא. במסמך אחר כתוב שפייסבוק עיכבה פרויקט שנועד לשפר את ההבנה של תחום הסחר בבני אדם. במזכר נוסף נכתב: "אנחנו יודעים שאנו לא רוצים להרוויח מניצול בני אדם. איך אנחנו רוצים לחשב את הנתונים האלה ומה אנו רוצים לעשות עם הכסף?"

בסוף 2020, לאחר שלושה חודשים שפייסבוק חקרה תריסר רשתות החשודות בסחר בבני אדם, הופסקה הפעילות של המערכת לזיהוי מקרים כאלה. חוקרי הסחר בבני אדם אמרו שהפסקת הפעלתה פגעה במאמציהם, על פי המסמכים.

"מצאנו תכנים שהפרו את המדיניות שלנו על עבדות שהיו אמורים להתגלות באופן אוטומטי על ידי כלי תוכנה שנקרא "מערכת ההגינות האזרחית", כתבה אחת העובדות במסמך שכותרתו "עבדות בבתים - זה לא צריך לקרות בפייסבוק ואיך לתקן את המצב". היא המליצה לחברה להפעיל מחדש את התוכנה. זמן קצר לפני פרסום התחקיר, הודיעה פייסבוק שמערכות סינון מקבילות נמצאות בפעולה.

צוות החקירה התקשה לרסן את הסחר בבני אדם למטרות זנות. ב-2019, גילו רשת זנות שפעלה מתוך מכוני עיסוי בארה"ב. פייסבוק העבירה את המידע למשטרה, שביצעה מעצרים.

פייסבוק גילתה רשת גדולה הרבה יותר, שהשתמשה ברשת החברתית לגיוס נשים מתאילנד וממדינות אחרות. הנשים הוחזקו כשבויות, נמנעה מהן גישה למזון והן הוכרחו לבצע מעשי מין במכוני עיסוי בדובאי, כך ניתן ללמוד מדוח חקירה פנימי.

פייסבוק הסירה את הפוסטים אבל לא הודיעה לרשויות אכיפת חוק מקומיות. החקירה גילתה שסוחרי הנשים שיחדו את המשטרה המקומית כדי שתעלים עין, כך ניתן ללמוד מהדוח. פייסבוק הודיעה לפני פרסום התחקיר כי היא השיקה השנה תוכניות חדשות, שמקשות על משתמשים למצוא תוכן הקשור לסחר בבני אדם למטרות מין.

בשנה האחרונה, העסיקה פייסבוק יועץ חיצוני על מנת לייעץ לה לגבי הסיכון הכרוך בהמשך הסחר בבני אדם באמצעות הפלטפורמות שלה. היועץ המליץ לפייסבוק, שאם חלק מהכנסותיה מגיע מפרסומות הקשורות לסחר בבני אדם, החברה צריכה לפתח מדיניות כמו לתרום אותו על מנת שלא ייכנס לכספות שלה, כך ניתן ללמוד מהמסמכים.

 עוד מהגר שעונה בגבול ערב הסעודית על ידי סוחרי בני אדם / צילום: Reuters, Khaled Abdullah

בזכות פייסבוק: ממורה לעוזרת בית בכפייה

בינואר, פטרישיה וונג’ה קימאני, מורה וכתבת פרילאנס בת 28 מניירובי, ראתה מודעת דרושים בפייסבוק שהבטיחה כרטיס טיסה וויזה בחינם. זאת, חרף העובדה שפייסבוק אוסרת על פרסומות "דרושים", הכוללות טיסה חינם והוצאות וויזה, כך ניתן ללמוד מהמסמכים. "ברוב הפוסטים נכתב שנחוצות מנקות בערב הסעודית", אמרה בראיון והוסיפה שהבטיחו לה 300 דולר לחודש כדי לעבוד בחברת ניקיון בריאד.

בשדה התעופה בניירובי, מפרסם המודעה נתן לה חוזה לחתום עליו. בחוזה נכתב שתקבל שכר נמוך ב-10% ממה שהובטח לה, ושרק מעסיקה הישיר יכול לסיים את החוזה. אם רצתה קימאני להתפטר, היא הייתה מאבדת את הוויזה ושהותה בערב הסעודית הייתה הופכת ללא-חוקית. קימאני אמרה למפרסם שהיא נסוגה מכל העניין.

הוא ענה לה שבגלל שהחוזה שלה כבר נמכר למעסיק, הסוכנות תצטרך להחזיר לו את הכסף אם היא מבטלת. הוא הודיע לקימאני שהיא תצטרך לשלם לסוכנות על מנת לכסות את ההפרש. מכיוון שלא היה לה כסף, היא טסה לריאד ושם הסוכנות החזיקה את הדרכון שלה.

בריאד היא עבדה בבית שבו האישה כינתה אותה כלבה והיא ישנה במחסן ללא מיזוג אוויר. החצר הנעולה של הבית והחומות הגבוהות לא איפשרו לה לברוח. היא עבדה מחמש בבוקר ועד השקיעה בניקיון בזמן שהייתה "מנותקת לגמרי משאר העולם", כך אמרה. קימאני סיפרה שכשחלתה, לא אישרו לה לקבל טיפול, והיא גם לא קיבלה תשלום.

לאחר חודשיים, אמרה לסוכנות שהיא רוצה לחזור לקניה. הם אמרו שהיא יכולה לשלם להם 2,000 דולר על מנת לקנות את דרכה החוצה מהחוזה. לקימאני לא היה הכסף. היא סיפרה על האסון שלה בפוסט בפייסבוק שבו נקבה בשם של סוכנות כוח האדם, ששלפה אותה מהעבודה והותירה אותה במרכז גירוש.

בפוסט קימאני סיפרה שבמרכז הגירוש היא פגשה נשים אחרות מקניה ולאחת מהן היו סימנים של אזיקים על פרקי הידיים והקרסוליים. בסופו של דבר, הועברו הפוסטים שלה בפייסבוק לבכיר בארגון ההגירה הבינלאומי, גוף של האו"ם, שעזר לדון בשחרורה ובהחזרתה לקניה ביולי.

קימאני אמרה שפייסבוק שימשה הן כמכשיר כניסה לצרות והן ליציאה מתוכן. קימאני הזהירה אנשים אחרים לגבי הסיכונים של סחר בבני אדם, והייתה רוצה לראות את פייסבוק עושה מאמץ רב יותר. "אני חושבת שצריך להיעשות משהו כדי שאף אחד לא ייכנס לזה בעיניים עצומות", אמרה. 

גלובס מפרסם בבלעדיות את סדרת התחקירים של "וול סטריט ג'ורנל" על פייסבוק, שהתבססה על הדלפה של מערך נרחב של מסמכים, מחקרים, מצגות, תכתובות, הודעות דוא"ל ומזכרים פנימיים. מכלול החומרים והכתבות מציגים תמונה שלא הייתה כדוגמתה לגבי המידה שבה החברה מודעת לכשלים ברשת שלה, ועד כמה היא חסרת כל רצון או יכולת לטפל בהם. מהתחקיר ניתן לראות עד כמה החוקרים של פייסבוק זיהו את ההשפעות הרעות של הפלטפורמה בתחומים שונים כגון בריאות הנפש של בני נוער, הקצנת הקיטוב בשיח הפוליטי, סחר בבני אדם ואפילו החרפת מלחמות. לעתים, כך מתגלה, החברה נמנעה מביצוע פעולות מחשש שהן יפגעו בה כלכלית בהמשך ולפעמים, אפילו יוזמות אישיות של המנכ"ל מארק צוקרברג עצמו הוכשלו על ידי המערכות והאלגוריתמים של הרשת החברתית