דחייה ועוד דחייה: התחרות בין הבנקים (שוב) תקועה

המערכת הבנקאית הייתה אמורה להתחיל השבוע לשתף עם המערכת הפיננסית את המידע על חיובי כרטיסי האשראי של לקוחותיה • אבל גם הצעד הזה, כמו שאר הצעדים ברפורמת הבנקאות הפתוחה, נדחה • בין הסיבות: הגופים הגדולים שנאחזים בבלעדיות על המידע ככל האפשר, הניסיון של משרד האוצר למשוך את חברות הפינטק, והקורונה שעדיין משבשת את לוחות הזמנים

יאיר אבידן, המפקח על הבנקים / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
יאיר אבידן, המפקח על הבנקים / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

"יישום הבנקאות הפתוחה בישראל הינו בעל פוטנציאל להשפעה מהותית על השירותים הפיננסיים ועל הדרך בה הלקוחות צורכים אותם", כך הצהירו בפיקוח על הבנקים בחודש דצמבר 2019, עם פרסום טיוטה שהגדירה את לוחות הזמנים ליישומה. על פי אותה טיוטה, המידע על אודות חשבונות העו"ש של הציבור יונגש על ידי הבנקים לציבור עד סוף 2020. המידע ביחס לכרטיסי החיוב עד אמצע 2021 וזה הנוגע לאשראי, לחסכונות ולניירות ערך יונגש בצורה של בנקאות פתוחה עד סוף 2021.

כמעט שנתיים חלפו מאז, ונראה כי יישום הרפורמה הולך ומתרחק. בפיקוח על הבנקים כבר דחו פעמיים את הרפורמה ובחודש שעבר היה זה משרד האוצר שהכניס את נושא הבנקאות הפתוחה לחוק ההסדרים וביקש לדחות את השלב הראשון בה לאמצע השנה הבאה, למרות שלמעשה הוא נכנס לתוקף כבר באפריל האחרון.

רפורמת הבנקאות הפתוחה נשענת בעיקרה על היכולת של כל השחקנים במגרש הפיננסי, מהבנקים, דרך בתי ההשקעות וחברות הביטוח, ועד לברוקרים וחברות פינטק המציעות שירותים ופיתוחים פיננסיים, ליהנות מחשיפה למידע על הציבור. זאת, כמובן רק לאחר שהאחרונים אישרו שימוש במידע עליהם. למעשה, הרפורמה מחייבת את הבנקים, המחזיקים נכון להיום באופן בלעדי במידע על הלקוחות שלהם, לחלוק אותו עם שחקנים אחרים.

אולם גם הבנקים לא יכולים להכחיש כי המידע על מצבו הפיננסי של הציבור שייך קודם כל לציבור. אז מדוע הלקוחות אינם יכולים לעשות במידע אודותם ככל העולה על רוחם ולשתף אותו אם מי שהם רוצים? גלובס עושה סדר.

ישראל הייתה צריכה להיות עכשיו בעיצומה של הרפורמה. אולם במרץ 2020 פרצה לחיינו הקורונה, והבנקים ביקשו לדחות את הרפורמה. "על רקע השלכות הקורונה על הכלכלה בעולם ובישראל, ובתוך כך צמצום המשאב האנושי במערכת הבנקאות ובחברות כרטיסי האשראי והתמקדותו בטיפול בנושאים הדחופים העולים אגב משבר זה, עלה הצורך בדחיית מועדי התחילה של ההוראה על כל שלביה", הסבירו בבנק ישראל, ודחו את כניסת הרפורמה לתוקף בשלושה חודשים, כלומר עד לאפריל 2021.

הבנקים קופצים על ההזדמנויות לעיכוב

כאשר הגיע מועד זה, בבנק ישראל כבר חגגו את תחילת הרפורמה והבנקים, שכבר נערכו אליה, היו אמורים להתחיל לשתף את המידע על חשבונות העו"ש של לקוחותיהם. אולם במקביל, הם העלו בפני בנק ישראל קשיים נוספים, שהובילו לדחייה נוספת ביישום השלבים הבאים של הרפורמה. כך, ביום ראשון השבוע היו אמורים הבנקים וחברות כרטיסי האשראי להתחיל לשתף את המידע על חיובי כרטיסי האשראי של הלקוחות, אולם בפיקוח על הבנקים נעתרו לבקשת הבנקים וחברות כרטיסי האשראי לסוף ינואר 2022, תוך שהם מציינים כי "כחלק מהמעקב השוטף של הפיקוח על הבנקים באשר ליישום ההוראה על ידי המערכת הבנקאית, עלו סוגיות הנובעות ממורכבות יישום סטנדרט הנוגעות לשלבים השונים של הפרויקט".

 
  

מי שחשב שבכך תמו הדחיות, התבדה מהר מאוד. ערב ראש השנה פרסם משרד האוצר את הנוסח הסופי של חוק הבנקאות הפתוחה כפי שנכלל בחוק ההסדרים, והתברר כי הרפורמה כולה, למרות שהמערכת הבנקאית כבר הייתה מוכנה לשלב הראשון שלה, תדחה ליוני 2022.

הניסיון של האוצר למשוך את הפינטק

מדוע? כי במשרד האוצר הבינו, לאחר שדיברו עם חברות פינטק שרוצות להצטרף לרפורמה, כי אין בכוונתן לעשות זאת אם לא יתאפשר במסגרת החוק לצרף יותר מלקוח אחד לחשבון (מה שנקרא חשבון משותף). על פי החוק החדש, מוצע להגדיר "חשבון משותף ביחד ולחוד", כחשבון אשר על פי הסכם ההתקשרות עם מקור המידע (חברות הפינטק למשל), כל אחד מבעלי החשבון רשאי לתת הוראות ולפעול באופן עצמאי בחשבון ללא צורך בהסכמת בעל החשבון האחר. זאת בניגוד למצב כיום, לפיו חלק מהפעולות דורשות את הסכמת כל השותפים בחשבון.

בבנקים קפצו על ההזדמנות והסבירו לבנק ישראל כי הם לא יכולים לקדם את שלבי הרפורמה הבאים (אשראי, פיקדונות וכו'), במקביל לקידום ההיערכות שלהם להפיכת החשבונות המשותפים לחשבונות בהם כל השותפים יכולים לפעול בנפרד. וכך, אם ועדת הכלכלה של הכנסת, שקיימה כבר שני דיונים בחוק הבנקאות הפתוחה (כולל ביום שני השבוע), לא תזרז את לוחות הזמנים, יינתן פתח לדחייה נוספת של החוק.

בדיון הראשון שהתקיים בתחילת החודש בוועדת הכלכלה, העלה איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים,שני טיעונים נוספים לעיכוב הרפורמה. "אחת ממטרות הרפורמה היא לתת ייעוץ פיננסי הוליסטי ומוצרים שמותאמים ללקוח. עד ממחצית השירותים הפיננסיים לא נמצאים כלל במערכת הבנקאית והחוק הזה מתייחס רק לבנקים וצריך להתייחס לכולם. אם רוצים להקים שוק פיננסי משוכלל, אז צריך לקחת את כל השחקים הפיננסיים כדי לקבל תמונה מלאה שתביא ערך לטובת הלקוח", אמר מדמון.

הוא הוסיף כי הרפורמה תביא לכמות עצומה של מידע פיננסי. "ייכנסו לכאן חברות ענק בינלאומיות וצריך לתת את הדעת לנושא הזה. יש הרבה שאלות סביב היעילות של ה- open finance בציר שמחזיק את הענקים הללו ולא בטוח שהמערכת הבנקאית הישראלית צריכה להיות זו שתממן אותן", אמר מנכ"ל איגוד הבנקים, ודרש גם התייחסות לסוגיית אבטחת המידע, שלדבריו צריכה להיות מובטחת טרם החלת הרפורמה.

ריבוי הרגולטורים והקרב על התשלום

מבט על רשימת הרגולטורים שהגיעו לדיונים בכנסת מגלה עד כמה היא מקיפה ועד כמה מסורבל עלול להיות הליך החקיקה. אגף התקציבים במשרד האוצר, בנק ישראל, רשות שוק ההון, רשות ניירות ערך ורשות התחרות מעורבים בתהליך. הפיקוח על הבנקים אמון על הנגשת המידע לציבור והחלת הרפורמה על המערכת הבנקאית, בעוד רשות ניירות ערך היא שתפקח על הפינטקים החדשים ותעניק להם רישיונות.

בינתיים, כל הרגולטורים עובדים יחד, כמעין ממשלת בנקאות פתוחה. אבל מתחת לפני השטח כבר החלו להתגלע מאבקי סמכויות בין רשות שוק ההון לרשות לניירות ערך. אם המחלוקות הללו לא יפתרו הן עלולות להביא לדחיות נוספות ברפורמה.

לצד לוחות הזמנים, סוגייה נוספת שעומדת במחלוקת היא זו של התשלום שיעבירו השחקנים, בעיקר החדשים, אחד לשני בגין חשיפה למידע על הלקוחות. על פי חוק ההסדרים, גוף פיננסי יוכל להיחשף למידע אודות לקוח שאינו שלו ארבע פעמים ביום ללא עלות. מעבר למספר זה, כל בקשת מידע תישא עמה עלות שתשולם לגוף אליו משתייך הלקוח.

התשלום הזה עשוי כמובן להקשות על מקורות מידע שהיקף פעילותם קטן יחסית, וכך להשפיע לרעה על התחרות במערכת הפיננסית. כך לדוגמה, יישום החובה עלול לפגוע ביכולת של בנקים קטנים להתחרות על מתן שירותים ללקוחות מול בנקים גדולים, או לפגוע ביכולתם של נותני אשראי חוץ-בנקאיים להתחרות על שוק האשראי מול הבנקים.

בבנק ישראל מסבירים כי הם מודעים לכך, אך מדובר בהעתקה מהמודל האירופאי וכי מדובר במספר רחב של כניסות ליום, שרוב הגופים לא זקוקים לו. מעבר לכך, כניסה מטעם הלקוח, תהיה ללא הגבלה. בנוסף, יש חשש במערכת כי אם יוסר התשלום, יווצר עומס על מערכות הבנקים והן יקרסו.

את הפירות של התחרות בשוק האשראי כבר אפשר לראות. במסגרת ההכנה לדיון בוועדת הכלכלה בחוק הבנקאות הפתוחה, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת נתונים על הצלחת ועדת שטרום, שהוקמה בשנת 2015 במטרה לפתוח את שוק האשראי לתחרות.

בעקבות הוועדה, חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ומקס (לשעבר לאומי קארד) הופרדו מהבנקים הפועלים ולאומי (בהתאמה). בשנת 2016, נכנס לתוקף חוק מאגר נתוני האשראי. בעקבותיו הוקם מאגר אליו הזרימו הגופים הפיננסים והממשלתיים נתונים שמאפשרים ללקוחות לקבל תמונת מצב פיננסית. החוק הקפיץ את התחרות בשוק האשראי ונתן קלף מיקוח ללקוחות שבעקבות החוק נפתחה עבורם האפשרות לראות את דירוג האשראי שלהם.

 
  

לפני הנתונים, הבנקים הם עדיין ספק האשראי הצרכני הגדול במשק, אך משקל האשראי הצרכני (הנתח של הבנקים מבין שאר הגופים שמספקים אשראי למשקי הבית) שהם נתנו ירד ב-5.9% בחמש השנים האחרונות. משקל האשראי הצרכני מהגופים המוסדיים עלה ב-5.6% בתקופה הזו ואילו משקל האשראי הצרכני מחברות כרטיסי האשראי עלה ב-5.3%.

התחרות הזו הביאה לירידה בריביות על האשראי הצרכני. בשנים 2017-2020 ירדה הריבית במגזר הצרכני מ-5.84% בסוף 2017 ל-4.99% בסוף 2020.

איפה ישראל עומדת ביחס לעולם?

כחלק מההוראות שהעבירו בבנק ישראל לבנקים, הושם דגש מיוחד על כך שהם יעמדו בתקן בינלאומי, אשר הוכן על ידי פורום של מספר מדינות הנקרא 'קבוצת ברלין'. המטרה של יישום הסטנדרט הבינלאומי הוא לאפשר לגופים שלא פועלים כיום בישראל, להשתתף ברפורמה.

המדינה המתקדמת באירופה בכל הקשור ליישום הבנקאות הפתוחה היא אנגליה, כאשר באיחוד האירופי אימצו בשנת 2018 את תקן ה-PSD2 מחייב את הגופים הפיננסיים לחלוק את המידע על הלקוחות שלהם גופים אחרים, תקן שאומץ גם בישראל. גם בסינגפור, אוסטרליה, יפן, סין ומקסיקו החלו בקידום חוקי בנקאות פתוחה.