עדותו של עורך וואלה לשעבר, אבירם אלעד, במשפטם של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' נמשכת היום (ג') בבית המשפט המחוזי בירושלים. אלעד, שמכהן כיום כמנכ"ל חדשות 13, הוא העד השני במשפט, אחרי מנכ"ל וואלה לשעבר, אילן ישועה. חקירתו הראשית הסתיימה, והחלה מוקדם יותר חקירתו הנגדית.
"ההתערבות בנושא משפחת נתניהו הפריעה לי מאוד מאוד. פגעה ביכולת המקצועית שלי לעשות את העבודה כפי שאני תופס אותה", כך נפתחה הבוקר עדותו של עורך וואלה לשעבר אבירם אלעד.
״באחד השלבים הלכתי עם המשנה לעורך הראשי, שהוא עורך דין, כדי להתייעץ מה מעמדנו החוקי כשאנחנו רואים פגיעה באתיקה העיתונאית. האם יפטרו אותנו? מה הזכויות שלנו?", אמר.
"כל ההתערבויות שחוויתי פגעו ביכולת הבסיסית שלי לערוך את החדשות באתר וואלה. זו התערבות שהיא לא חלק מההוויה המקצועית. אני חתום על מוצר, ואני לא עומד מאחוריו, כשמתערבים לי ממניעים לא עיתונאיים - מה לעשות".
אבירם אלעד ביומו השני לעדות במשפט נתניהו / צילום: ניצן שפיר
על ההחלטה לעזוב את וואלה בסוף 2014 סיפר אלעד כי "היו לי שלוש סיבות. הרגשתי שחיקה, קיבלתי הצעה להקים סטארט-אפ, והשיקול השלישי היה ההתערבויות. לאורך כל התקופה רציתי לחשוב שהדבר יפחת וייעלם, כך אילן (ישועה) טען בחלק מהתקופה. בסוף 2014 הבנתי שהדבר לא ייעלם".
אחרי שעזב, מיכל קליין, שכיהנה בתפקידי עריכה בכירים בוואלה, סיפרה לאלעד על ההתערבויות בתוכן האתר בתקופה שלא עבד בוואלה. בשנת 2015 התפרסם התחקיר של העיתונאי גידי וייץ אודות הקשרים של בזק-וואלה עם נתניהו. "זיהיתי חלק מהאירועים ככאלה שהיו בתקופתי שם. חלק חדשים. זה לא הפתיע אותי", אמר אלעד. "באתר קורים דברים לא תקינים, לא ראויים, שלא עומדים בשום אתיקה עיתונאית. ידעתי איך הדברים מתנהלים".
בקיץ 2016 אלעד סגר את הסטארט-אפ בו עסק. באותה תקופה פנה אליו ישועה והציע לו להיות העורך הראשי של וואלה. על ההצעה סיפר הבוקר אלעד: "אני מביע פליאה רבה. אילן אמר לי שהוא יודע שעזבתי בגלל ההתערבויות. אילן אמר לי שהחליט שהדבר הורס את וואלה, וכדי להפסיק אותו, הוא צריך עורך ראשי שיידע לעמוד מולו בהקשר להתערבויות האלה, ולכן פנה אליי.
"היו לי הרבה מריבות איתו על העניין", המשיך אלעד. "אמרתי לו שאם אשקול את חזרתי, זה רק בהבטחה ברורה שההתערבויות נפסקות, שאנחנו מוציאים את האתר מהמקום שהוא נמצא בו. זה היה התנאי להגעתי לתפקיד.
"ביקשתי להכניס סעיף שאם אני מתפטר בגלל ההתערבויות, אז אני מקבל שכר של שנה. התלבטתי והתייעצתי עם חברים מעולם התקשורת. הבנתי שאם אני אוכל להוציא את וואלה מהמקום הזה, אני אשמח להוביל מהלך כזה". בסופו של דבר אלעד קיבל את ההצעה ומונה לעורך הראשי של וואלה.
בעדותו סיפר אלעד כי מעולם לא דיבר עם שאול אלוביץ', שהיה אז בעלי קבוצת בזק ואתר וואלה. לדבריו, פעם אחת הוא לחץ את ידו כשהשיקו את האולפן של וואלה.
התובעת, עו"ד יהודית תירוש, שאלה מה הייתה המעורבות של איריס ושאול אלוביץ', ועל כך ענה אלעד כי "המינוי שלי דורש אישור דירקטוריון, מהלך שאילן הוביל".
על ההתערבויות לאחר חזרתו לעבודה בוואלה אמר אלעד: "ביום העבודה הראשון שלי אילן (ישועה) פתח קבוצת וואטסאפ עם מיכל קליין. די מהר התבקשנו לעשות מהלכים של צנזורה. השיא מגיע כשרביב דרוקר מפרסם את פרשת הצוללות - את הקשר של ראש הממשלה. אני נותן הנחיה לדסק החדשות להכין לכותרת ראשית, לפוש. מדובר בסיפור גדול. אילן מתקשר אליי - אמרתי לו שזו ידיעה שיכולה להפיל ממשלה. אילן אמר שנתקדם, למרות שאני לא צריך את האישור שלו. אחרי כמה זמן הוא חוזר ומורה לנו לא לפרסם שום דבר.
"אמרתי לו איך יכול להיות? אילן אמר שאי אפשר לפרסם. במהלך כל אותו הערב אנחנו מגיעים לטונים מאוד גבוהים. זה בניגוד מוחלט למה שסיכמנו בינינו. בידיעה כל-כך אקוטית אתה מבצע עליי צנזורה אגרסיבית? אילן השיב שזה המצב.
"אני הולך לישון בתחושה קשה. לא יכולתי בבוקר לפרסם את הכתבה של רביב דרוקר, כי עבר זמן, אז החלטתי לפרסם כתבה על נושא הצוללות. מצאתי מכתב שכתב עורך דין פרטי בשם גונן בן יצחק הדורש לפתוח בחקירה. אני נתלה במכתב הזה לפרסם בבוקר - דרישה ליועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה. אמרתי לאילן שזה עולה. אילן קורא לי אליו למשרד ואומר לי: 'עשית בלגן רציני', ושואל אותי האם אני וגונן בן יצחק - האם עבדתי עם בן יצחק על הסדרה 'פאודה'".
אלעד מסביר שהוא, כיוצא יחידת המסתערבים, ייעץ לאבי ישככרוף, יוצר הסדרה "פאודה". במקביל בן יצחק היה רכז שב"כ וייעץ בסוגיות שלו. "לא נפגשנו במסגרת הזו. את בן יצחק פגשתי בשירות הצבאי כשקראו לו "'קפטן לואי' ברמאללה. לא ידעתי בכלל את שמו עד שהחל להתפרסם.
"מה שהבנתי זה שמישהו מנסה להוציא מידע ולהגיע למסקנות שגויות. שמישהו בודק עליי. נדהמתי מהדבר הזה.
"אילן אמר לי: 'אתה שרוף אצל שרה נתניהו. כתבת על תוכנית הגרעין עם ביקורת על נתניהו'. עכשיו הם (בני הזוג נתניהו) מבינים שהוא לא כפי שהציגו אותו ודורשים את פיטוריי בגלל אותו מאמר ובגלל כנראה מה שקרה עם הצוללות. אילן אמר שהוא מגן עליי מאותם הפיטורים.
"אילן אמר: 'יש פה מיליארדים על השולחן'. הוא היה מאוד ברור שיש החלטות רגולטוריות שצריכות להתקבל, ולכן אנחנו צריכים לעשות כתבות שקשורות לנתניהו, וזה מצב נתון".
על האיסור לכתוב על פרשת הצוללות הוסיף אלעד: "אני לא חושב שהיה כלי תקשורת שלא עסק באותן שעות בפרשת הצוללות. אין שום תרחיש שדבר כזה לא מדווח באתר חדשות מרכזי בישראל".
"כל דבר שקשור למשפחת נתניהו עובר דרך אילן לפני שמתפרסם"
על 2016 תיאר אלעד: "כל דבר שקשור למשפחת נתניהו עבר דרך אילן לפני שמתפרסם. ההתערבויות נמשכות סביב נושא נתניהו ומשפחתו. אני זוכר ביקור של שרה נתניהו, ואנחנו מתבקשים לכתוב כתבה בניגוד לשיקול-דעתנו. אילן מנחה אותנו להכניס 5 תמונות בתוך הכתבה. ברמת הפירוט של התמונות".
התובעת תירוש: "עד כמה קיבלת ממנו הנחיה בנושאים אחרים?".
אלעד השיב: "יש ניסיונות להתערבות בנושאים אחרים, אבל הם בתדרים שונים. אני זוכר שתי פניות מאל על באותה התקופה. אילן אומר שמנכ"ל אל על פנה אליו שאנחנו עומדים לפרסם את מריבות הוועד. מנכ"ל אל על טוען שהסיפור לא נכון ולא מאוזן. אילן אומר שהוא המפרסם הכי גדול. אני מבצע עבודה עיתונאית לפני שאני מדבר עם גורמים באל על. בסופו של דבר ההחלטה הייתה לא לפרסם, כי היה פרט עובדתי שלא תאם למה שחשבנו.
"אני חייב להגיד שמגיעות המון פניות, אני בתפיסה שלי כעורך תמיד צריך להקשיב ולשמוע את עמדתם ולברר מול הכתבים והעורכים. המוצר העיתונאי עומד בסטנדרטים. בתפיסה שלי זה חלק מהתהליך - פונים פוליטיקאים, אנשי יחסי ציבור, אנשי עסקים, סוכן שחקני כדורגל ומנכ"ל חברה. אני שומע את כולם ובסופו של דבר מחליט.
"במשך התקופה פנו אליי דוברים רבים. דובריו של ראש הממשלה לא החליפו איתי מילה. ראיתי בזה דבר חריג. במסגרת יחסי עבודה מתקיימת מערכת יחסים טבעית ונורמלית בין דובר לבין עורך, והם לא פנו אליי. אני לתחושתי הבנתי שהם לא צריכים אותי, כי ההנחיות יורדות בדרכים אחרות.
"אני מסיפור הצוללות מגלגל בראשי שעשיתי טעות, וכל מה שחששתי ממנו מתקיים. אני מכין מכתב פיטורים ומתייעץ עם חבר שהוא בכיר בעולם העיתונות שאומר לי: 'תגדיר תקופה, שים תאריך, ואם זה לא משתנה, אז תתפטר. אבל חכה'". אלעד ממשיך ומספר כי החליט לקבל את העצה של החבר והחליט שאם עד תחילת 2017 לא יהיה שינוי מהותי במצב, הוא יעזוב את וואלה.
"אנחנו במצב משברי וקשה ברמה המקצועית", המשיך אלעד. "אני ומיכל (קליין) בחנו את דרכנו. זה הגיע למצב שאנחנו צריכים להעביר את הטקסטים לאישור של אילן. אני לא יודע מה הוא עושה עם הטקסט, אבל זה חזר מתוקן. כמו שאני עושה על-פי חוק עם הצנזורה הצבאית, אני עובר לעשות עם אילן על-פי דרישתו. הטקסט נערך בצורה מקצועית, אני מזהה עריכה מקצועית, וכך אנחנו מפרסמים". אלעד הוסיף כי "זה פשע מקצועי".
"חשוב מאוד שוואלה יחמיא ויתיישר"
לדברי אלעד, "אילן אמר לי שאלוביץ' ובזק תלויים בהחלטות רגולטוריות, ולכן חשוב מאוד שוואלה יחמיא ויתיישר ויהיה נתון למרותו של ראש הממשלה, כדי שאותן החלטות יתקבלו. הוא אמר לי הרבה מאוד פעמים במהלך התקופה. ניסינו לשכנע את אילן לשנות את רוע הגזירה כשהוא התערב. ניסינו למסמס ולתחמן איפה שאפשר, 'לגנוב סוסים'. בדרך-כלל זה חזר כבומרנג".
בקשר לניר חפץ, אמר אלעד: "עם ניר חפץ הייתה לי שיחה אחת שאני יזמתי. ניר חפץ היה דובר משפחת נתניהו. פניתי אליו לתגובה על שרה נתניהו, והוא ענה לי בצורה גסה ובוטה. זו הייתה פעם ראשונה שדיברנו, ופחות או יותר הוא ניתק לי את הטלפון בפרצוף.
"בתחילת 2017 אילן אמר שהניסיונות לפטר אותי ממשיכים. הוא מגן עליי ואמר שהוא מאמין שאני צריך לעשות את התפקיד".
התובעת: "האם הייתה מעורבות של שאול ואיריס אלוביץ'?".
אלעד השיב: "במקרה אחד, אמיר תיבון, הכתב המדיני בוואלה, קיבל הצעה מכלי תקשורת אחרת. אני ביקשתי מאילן לתת לו העלאה, אבל אילן אמר שזה לא יהיה אפשרי, שנצטרך לשחרר אותו כי הוא כותב נגד ראש הממשלה, וזה לא מתאים. אמר שקיבל הנחיה ברורה מאלוביץ' לא להעסיק אותו. הוא הציע לי כתבים חליפיים - את ארז תדמור. הבנתי שהוא קיבל את השם ממישהו אחר. מקרה אחר היה כשרציתי לגייס את אלמוג בוקר. אילן לא הסכים, כי אמר שלא התקבל אישור מראש הממשלה או משפחתו למינוי הזה.
"מקרה שלישי היה שאילן פנה אליי ואמר לי שהוא רוצה שנעסיק כותב ימני, והציע את שמעון ריקלין. אני חשבתי שזו הצעה שיש לה מקום, ואשמח לגוון. ריקלין לא היה פנוי והפנה אותי לארא"ל סגל, ובסופו של דבר גייסנו אותו לאתר.
"באותה תקופה משכנו כתבות מגלובס. בנובמבר 2016 הייתה הנחיה של אילן, למשוך מגלובס כתבות שליליות נגד משה כחלון, כי הוא עושה לבזק חיים קשים ורוצה לפתוח את השוק הסיטונאי. לכן הוא אמר שצריך למשוך כמה שיותר כתבות שליליות מגלובס ולפרסם בוואלה.
"באמצע דצמבר 2016 אילן אמר לי ולמיכל (קליין) שהוא מפסיק את ההתערבויות. שמעכשיו נעשה מה שאנחנו רוצים. הייתי סקפטי אחרי כל מה שחוויתי. הוא לא הסביר למה. הוא אמר שלא צריך אישורים יותר בנושא נתניהו. שבוטל אותו נוהל שקבע שצריך לקבל את אישורו, ושאנחנו יכולים לעבוד באופן חופשי לחלוטין. אכן מאותו הזמן הוא מפסיק באופן כללי להנחית עלינו את ההנחתות.
"בהמשך אילן פנה אליי ואמר לי לשמור על איוב קרא, שהיה שר התקשורת. שזה חשוב לקבוצה. אם לא נעזור, אז וואלה ייסגר. הוא בצד אחד צועק וצורח כמעט באיבוד עשתונות. אני אומר לו שזה מדרון חלקלק. אני חוזר על התשובה שוב ושוב. אני בתחושה שמחר הוא מפטר אותי. אילן אמר שהפניות ממשיכות להגיע משאול אלוביץ,' אבל הוא בולם אותן. זה לא שהעסק נפסק.
"במחצית הראשונה של 2017 אילן תיאר ניסיונות לפטר אותו. נעשים שינויים של דירקטוריון וואלה כדי לגבש רוב להדחתו. הוא הסביר איך הוא עושה תרגילים משלו כדי לסכל את הדבר הזה", אמר אלעד.
"היו פניות של פוליטיקאים לאילן, כמו ארדן, כחלון וליברמן. מידת האגרסיביות שלו הייתה פחותה בהרבה. לגבי נתניהו לא היה שיח בכלל, לא היה מקום לדיון. כשזה נגע לפוליטיקאים אחרים - חלק כן הצלחנו. זה התנהל באווירה אחרת. מבחינת ההיקפים - אני זוכר פעמים בודדות, בניגוד לנתניהו שזה קרה עשרות פעמים בשתי התקופות.
"בפברואר 2018, כשהוא עדיין העורך הראשי בוואלה, אילן מסר את העדות ברשות ניירות ערך. חשבתי שזה מבורך שהעניין נחקר, ואמרתי את זה. בחקירה אני הרגשתי נפגע עבירה. הייתה הטיה והכוונה של הידיעות על נתניהו בכמויות גדולות. זו ההתערבות החמורה שנעשתה בוואלה באותן שנים".
"דברי הבל. לא היה דבר כזה"
החקירה הראשית מצד הפרקליטות הגיעה לסיומה. עו"ד בן-צור המייצג את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, התחיל לחקור את אלעד ושאל: "אתה ארבע פעמים בחקירה אמרת שישועה אמר ששמע באוזניו את הצעקות של שרה נתניהו. שרה לא הייתה עם ישועה ולא ברקע. אני מנסה להבין את הפער".
אלעד השיב: "ייתכן שהוא דיבר איתה או ששמע אותה דרך מישהו אחר".
עו"ד בן-צור: "אלה דברי הבל. לא היה דבר כזה. כשישועה כותב ששרה ביקשה, אתה לא יודע אם היא ביקשה ישירות?".
אלעד: "לא הבנתי שביקשה ישירות בהכרח, אלא שהבקשה הגיעה אליו אולי מאנשים אחרים".
עו"ד בן-צור: "אתה יודע שלא הייתה פנייה על פרשת הצוללות?".
אלעד: "אני לא יודע אם הייתה פנייה מעבר למה שהעדתי".
עו"ד בן-צור: "הרושם שלך שכן יש פנייה מקומה למעלה, נכון?".
אלעד: "אני מתרשם שהוא מקבל את הדברים ממישהו אחר. זה גם יכול להיות מהמנהלים שלו, אלוביץ'".
בן-צור: "תפסת שזה קשור מנתניהו ודובריו?".
אלעד: "לא. אני מניח שההנחיות מגיעות מאלוביץ'. עם מי אלוביץ' דיבר אין לי מושג. כל מה שאני יודע מגיע אליי מאילן ישועה ישירות".
בן-צור: "כשדוברי ראש הממשלה לירן דן וסטמבלר פנו אליך ישירות, האם הפניות היו ענייניות?".
אלעד: "אמת".
עו"ד בן-צור שאל את אלעד: "האם המונח סיקור אוהד לבנט לעומת מה שהיה באתר בוואלה?".
אלעד: "לא הייתה שום הנחיה או רוח המפקד בנושא. אנשי האתר לא קיבלו שום אמירה מאף אחד להיטיב עם הבית היהודי".
עו"ד בן-צור: "תפיסת העולם שלכם הייתה - אתם רוצים את הטראפיק, ארוטי, צהובון, כדי להציג את זה".
אלעד: "זו לא הייתה התפיסה שלי. לתפיסתי יש תמהיל של נושאים, גם מבחינת המיקום, התקציב. ישועה הלך על תמהיל של נתיב ביניים".
עו"ד בן-צור הציג תוכנית ישנה של רביב דרוקר שכללה התבטאויות של אנשי תקשורת נגד נתניהו, שאל את אלעד אם הוא מכיר את האמירות האלה, וטען כי מדובר בשיח בולט בתקשורת. אלעד השיב: "בהחלט יש שיח כזה".
בית המשפט ביקש מעו"ד בן-צור לקצר את חקירתו ולסיים אותה מחר (ד') בשעות הצהריים. עורכי הדין מיכל-רוזן עוזר וז׳ק חן הודיעו כי לא יהיו ערוכים מחר לחקירה נגדית, מאחר שמחר עו"ד בן-צור היה מתוכנן לחקור. השופטים ביקשו כי יעשו מאמץ להתחיל את החקירה הנגדית מחר, והדיון הסתיים להיום.
אבירם אלעד החל להעיד אתמול (ב') בבית המשפט המחוזי בירושלים. אלעד, שמונה לאחרונה למנכ"ל חדשות 13, היה עורך אתר וואלה בשתי תקופות הראשונה עד 2014, האחרונה בין השנים 2016-2018. אלעד עבד מול עד התביעה המרכזי אילן ישועה שהיה מנכ"ל האתר באותה תקופה. ישועה העיד כי שאול אלוביץ' לחץ עליו שיפטר את אלעד בעקבות פניית בני הזוג נתניהו על רקע פרסום באתר מנובמבר 2016.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
*** גילוי מלא: העדויות המתוארות מתייחסות לתקופה של שליטת אליעזר פישמן בגלובס, שנמשכה עד יוני 2017. תחת הבעלות החדשה של אלונה בר און וענת אגמון, גלובס פועל תחת כללים מחמירים ביותר של קוד אתי ושקיפות, אשר מוצגים לציבור באופן שוטף וגם במסגרת דוח האמון השנתי.