הסיפור של אורי (שם בדוי, השם המלא שמור במערכת), התחיל לפני עשור בערך. אורי, 33, הוא מנהל מוצר בהייטק, ולפני עשור מישהו נתן לו לקרוא על הטכנולוגיה החדשה שעומדת מאחרי הביטקוין: "לא התעניינתי בהשקעות, עד היום אני לא סוחר או משקיע שעוקב אחרי השווקים. יש לי את החיים שלי, את מסלול הקריירה שלי, אבל כשקראתי על הטכנולוגיה הבנתי שיש כאן משהו עם פוטנציאל להתפוצץ", הוא מספר.
"אז שמתי כסף, בהתחלה בבורסה הישראלית Bit2C אלף שקל, ואחר כך עוד, עד 6,000 שקל. שמתי סכום גדול יותר בביטקוין דרך MT.GOX (זירת מסחר דיגיטלית שהתגלתה מאוחר יותר כהונאה), ואמרתי שאני אסתכל על זה כשהביטקוין יגיע ל-100 אלף דולר. אבא שלי הזכיר לי את האמירה הזאת בכל פעם שהיו ירידות".
למה ביטקוין?
"היה לי ברור שהטכנולוגיה תשמש להרבה דברים, ומכיוון שהביטקוין היה המטבע הראשון, הנחתי שהוא ישחק חזק".
אורי מוסיף ומספר כי "את הכסף ששמתי ב-MT.GOX הפסדתי לחלוטין בגלל הונאה, ובעקבות התקרית הפסקתי לעקוב אחרי כל ההשקעה. מראש ידעתי שזה כסף שאני מסכן, והסכום הוא לא סיכון משמעותי, אז המשכתי בחיי. באותה תקופה ממילא היה נהוג מסיבות אבטחה להפחית מגע: כמה שפחות להיכנס ולהתעסק עם זה, בשביל לא לחשוף ברשת פרטים. זה היה השיח. ומכיוון שגם כך האסטרטגיה שלי הייתה החזקה בלבד, אז פשוט עזבתי את זה".
השנה קיבל אורי טלפון מ-Bit2C, ששאלו אותו אם הוא בכלל זוכר שהיה לו חשבון. "היה קושי להיכנס לחשבון, הרבה שכבות הגנה התווספו, והמערכת כבר לא תמכה בסוג הסיסמה שבחרתי", הוא מספר. "אבל לאחר שנכנסתי לחשבון, גיליתי בו מעל מיליון שקל, ב-12 ביטקוין".
ומה האסטרטגיה כעת?
"אותה אסטרטגיה - אני משאיר אותו איפה שהוא, ומאמין שהוא יעלה. אני לא מתזמן את השוק, אלא שם כסף איפה שאני מאמין, אפילו שעכשיו זה כבר תחום מיינסטרימי". אסטרטגיה זו נקראת HODL.
כאשר מתחילים לעסוק במסחר בקריפטו, כדאי להכיר את הדרכים לשמירת המטבעות וכן את הטכנולוגיה הקיימת להחזקה ולמסחר. האפשרות הראשונה היא לסחור בזירה שמאפשרת שירותי משמורת - כמו במקרה של אורי. במקרה כזה, המטבעות נשארים בחשבון שנמצא בזירת המסחר. יש לכך יתרונות: למשל, ניתן לסחור באופן מהיר יחסית ולנצל הזדמנויות, אם מדובר בגוף רציני אז הוא משקיע באבטחה ברמה טובה, ואם מדובר בגוף מפוקח רגולטורית שביצע 'הכר את הלקוח' וזיהה אתכם, זה מקל על החזרת הכסף למערכת הפיננסית.
מנגד, יש גם חסרונות לחשבון מרכזי בזירת מסחר: אתם תלויים במדיניות הגוף ובמטבעות שהוא תומך בהם, שעלולים להשתנות, וכן חשופים לסכנות שחלות על הגוף - ממתקפות סייבר ועד רגולציה. למשל הבורסה הגדולה בעולם, בייננס, נמצאת תחת חקירות והגבלות רבות מצד רגולטורים במדינות שונות. בנוסף, לשמירה בחשבון מרכזי ישנן עלויות שונות.
מצד שני, ניתן לרכוש מטבעות ולשמור אותם בארנק דיגיטלי, שהוא בעצם תוכנה לשמירת מטבעות, עם מפתחות. בשער הכניסה והיציאה מהארנק הדיגיטלי ישנם שני סוגי מפתחות: פרטי וציבורי. המפתח הפרטי גלוי רק לבעל הארנק, מאפשר לו גישה לתחולת הארנק והוא יכול לבצע בו פעולות. לכל מפתח פרטי יש מפתח ציבורי תואם, שהוא למעשה הכתובת של הארנק שתישלח לזירת המסחר בביצוע העסקה, והוא זה שמאפשר את העברת המטבעות לתוך הארנק. את המפתח הפרטי בונים על ידי צירוף של 12 עד 24 מילים באנגלית, והוא מאפשר גישה לארנק מכל מקום.
החשש הגדול בהחזקת כסף בארנקים פרטיים הוא מפני פריצה של המפתח ואובדן שלו. את החשש הראשון אפשר למזער באמצעות השקעה בבחירה של הארנק. כך למשל, אין לבחור בארנק שבו יש לצד נוסף גישה למפתח הפרטי. לאחר שבחרתם ארנק, השקיעו בשמירה על המפתח.
"אם החלטנו לפתח מערכת שמחליפה את הבנק, ואנחנו כבר לא שומרים את הכסף בבנק, הרי שבעצם אנחנו הבנק ואנחנו צרכים לדאוג לרמת האבטחה", ציין בראיון לגלובס אנתוני די-לוריו, ממייסדי רשת האת'ריום. לכן, את הסיסמה צריך לשמור באופן שלא יהיה גלוי לרבים, ולבחור בפתרון משמירה בכספת ועד להצפנה בענן. נקודה נוספת שצריך לשים אליה לב, בייחוד למשקיעים אשר משקיעים באסטרטגיה של החזקה ונמנעים מביצוע פעולות, היא היכולת לשחזר את הסיסמה במקרה שנשכחה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.