שנת שיא לגיוסי הסטארט־אפ הישראליים: "רק קריסה בנאסד"ק תעצור את הגל"

הדוח שפרסמו השבוע חברת המחקר IVC ומשרד עורכי הדין מיתר הצביע על האטה קלה בקצב גיוסי ההון של חברות סטארט-אפ ישראליות ברבעון השלישי של 2021. בסך הכל גייסו סטארט-אפים בחודשים יולי-ספטמבר השנה 5.89 מיליארד דולר, ירידה של כ-9% לעומת שיא כל הזמנים של 6.5 מיליארד דולר שגויסו ברבעון השני.

במקביל, בפעם הראשונה מזה חמש שנים נרשמה גם ירידה במספר עסקאות ההשקעה בסבבי צמיחה מתקדמים (B ומעלה) של סטארט-אפים ישראלים: ברבעון השלישי נרשמו 105 עסקאות השקעה בסבבי צמיחה, לעומת 134 ברבעון השני ו-115 בראשון. האטה מסוימת נרשמה גם במספר מגה סבבי ההשקעה של מעל 100 מיליון דולר, שהיו הכוח המניע מאחורי הקפיצה בהשקעות בסטארט-אפים ב-2021. ברבעון השלישי נרשמו 15 מגה-סבבים כאלה בהשוואה ל-18 ברבעון שני ו-20 ברבעון הראשון. ב-IVC ציינו כי באופן היסטורי מספר המגה-סבבים מתואם עם כיוון המניות בבורסה האמריקאית, וספציפית עם המומנטום בנאסד"ק. מאז תחילת ספטמבר מתקן מדד נאסד"ק כלפי מטה, מה שיכול אולי להסביר את ההאטה המסוימת בגיוסים.

חשוב לציין כי הרבעון השלישי היה באופן כללי עדיין תקופה פנומנלית עבור ההייטק הישראלי. לשם השוואה, עד לשנת 2021 הפנומנלית סטארט-אפים ישראלים מעולם לא גייסו השקעות בהיקף של יותר מ-3 מיליארד דולר ברבעון יחיד וכעת כאמור המספר עומד על כמעט כפול מכך. ברמה השנתית גויסו בשלושת הרבעונים הראשונים 17.8 מיליארד דולר על ידי סטארט-אפים ישראלים, עלייה של 71% לעומת ההשקעות שקיבלו ב-2020 כולה. אבל האם האטה המסוימת בקצב היא עדיין עדות לכך שהחגיגה מתחילה להיגמר? בשוק חושבים שממש לא.

  

ירידה במוטיבציה?

"בחודשים האחרונים אתה שומע אנשים יותר מדברים אחד עם השני על אופציה של האטה בקצב ההשקעות. שיחות כאלה מתנהלות בעיקר עם אנשים שקשורים לוול סטריט ולשוק האמריקאי", אומר ניר אדלר, שותף בקרן סטייט אוף מיינד ונצ'רס (SOMV). "אך אלו עדיין דיבורים כלליים שמונעים מספקולציות על העלאה בריבית בארה"ב. בפועל, בחיים האמיתיים, לא רואים האטה כזו. קרנות ההשקעה גייסו המון כסף ורוצות להשקיע אותו. לא לחכות עכשיו שלושה רבעונים".

התנודות בנאסד"ק אמורות להיות משמעותית יותר מתמיד להייטק הישראלי ודוח IVC-מיתר עצמו מראה למה. בעוד בעבר אפיק המימוש המקובל עבור קרנות המשקיעות בסטארט-אפים ישראלים היה דרך מכירת החברה, כיום הוא הפך להיות הנפקות. לפי הדוח, 2021 הייתה השנה הראשונה אי-פעם בה היקף הגיוסים של סטארט-אפים ישראלים באמצעות הנפקות עלה על היקף האקזיטים של חברות ישראליות. סנטימנט שלילי בוול סטריט אמור לחלחל מהר יותר לתל אביב.

במקביל, קרנות גידור גדולות כמו טייגר גלובל ו-Coatue הפכו לדומיננטיות יותר בשנה האחרונה בהשקעה בסטארט-אפים ישראלים. קרנות אלו משקיעות במקביל בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות ולכן עשויות להיות מושפעות יותר מהמומנטום בבורסה.

אלא שלדברי עמית קרפ, שותף בקרן בסמר האמריקאית, תנודות ותיקונים קלים כאלו ואחרים בוודאי שאינם מספיקים לשנות את המגמה בשוק. "אם השוק נע מסורתית בין תאוות בצע לבין פחד, אז אנחנו נמצאים עמוק במקום של תאוות בצע, כשהפחד נעלם. כולם מחפשים את הרווח ואין פחד כי משקיעים ראו אך גם אחרי פרוץ הקורונה השוק חזר מהר לעלות", אומר קרפ. "אני לא רואה לכן את הקצב של ההשקעות מאט אלא אם תהיה קריסה בבורסה או יקרה משהו משמעותי אחר, שיחזיר את הפחד".

גם יפעת אורון, מנהלת הפעילות הישראלית של ענקית ההשקעות בלקסטון, אינה רואה ירידה במוטיבציה של קרנות להשקיע. "אני לא מזהה אפילו מילמטר של האטה ואם כבר יש האצה", היא אומרת בהתייחס לנתוני IVC.

ירידה במיזוג ספאק

אורון מצביעה על נתון מעניין אחר שמגיע מכיוון וול סטריט ויכול דווקא להאיץ את ההשקעות הפרטיות בסטארט-אפים בחודשים הבאים. ברבעון השלישי נרשמה ירידה משמעותית במספר החברות הישראליות שנכנסו לבורסה האמריקאית דרך מיזוג ספאק. אחרי פריחה של מיזוגי הספאק ברבעון שני, אז גייסו חברות ישראליות 2.4 מיליארד דולר בשישה מיזוגים, ברבעון השלישי הסכום ירד לארבעה מיזוגים שהניבו 501 מיליון דולר בלבד.

"ראינו כמה מקרים של מיזוגים שלא הסתיימו בצורה הטובה ביותר כאשר המשקיעים של הספאקים משכו את כספם. זה גרם לחברות ששקלו את האופציה של ספאק וקיבלו הצעות כאלו למשוך אחורה ולפנות במקום לגיוסי הון פרטיים. את השלמת הגיוסים הפרטיים הללו אנחנו נראה בחודשים הבאים", אומרת אורון.