פרשת נתב"ג מציתה מחדש את המהלומות בין אפי נוה לפרקליטות

הפרקליטות, על דעתו של פרקליט המדינה עמית איסמן, הודיעה לשופט מנחם מזרחי כי היא מבקשת לבטל את ישיבת הגישור שהתקיימה אצלו, במסגרתה דחק השופט מזרחי בפרקליטות לחתום על הסדר טיעון מקל עם ראש לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, ואשתו בר כץ.

מדובר בפרשת נתב"ג, במסגרתה מואשמים השניים בקבלת דבר במרמה ובעבירה על חוק הכניסה לישראל, לאחר שהשניים יצאו מישראל וחזרו אליה בעורמה, כך שכץ לא תצטרך להחתים את דרכונה.

במסגרת הגישור הציע השופט מזרחי כי נוה וכץ יודו בעבירה על-פי חוק הכניסה לישראל, אך סעיף קבלת דבר במרמה יומר בסעיף "קבלת דבר בתחבולה או "ניצול מכוון של טעות הזולת". השופט מזרחי דחק בפרקליטות להסכים להצעה וציין כי הפרקליטות תצטרך להתמודד עם טענות לאכיפה בררנית מול אפי נוה דווקא וכן עם קשיים משפטיים נוספים.

מחר (ה') הייתה אמורה להתקיים ישיבת הגישור השנייה, אולם כעת הודיעה הפרקליטות כי היא לא מעוניינת להמשיך בגישור ומעדיפה לנהל הליך הוכחות בפני השופטת שדנה בתיק, עינת רון.

בהודעה לשופט המגשר נכתב כי "הצעת הגישור אותה הציע בית המשפט הנכבד נבחנה ונשקלה בכובד-ראש על-ידי כלל הגורמים הרלוונטיים, ומצאנו כי אין מקום לקבלה. זאת בפרט נוכח דחיית הטענות לאכיפה בררנית על-ידי המותב השומע את התיק העיקרי; קיומה של תשתית ראייתית מבוססת היטב להוכחת העבירות המיוחסות בכתב האישום; היעדר הצדקה משפטית או ראייתית לשינוי עבירה בה נעשה שימוש רוחבי קבוע במסגרת האכיפה המתבצעת בתיקים מסוג זה (קבלת דבר במרמה); השלכות רוחב הכרוכות בשינוי כזה; הזמן השיפוטי הקצר שלהבנתנו נדרש לשמיעת הראיות בתיק זה; ועוד".

הפרקליטות בהודעתה גם התנערה מדברי השופט מזרחי אודות שיקוליה להעמיד לדין את נוה. "בשים לב לדברים שהשמיע בית המשפט הנכבד במהלך הדיון, שלא לפרוטוקול, ביחס לשיקוליה של התביעה בהגשת כתב האישום במקרה דנן (שאף אינם מתיישבים עם החלטות שיפוטיות חוזרות שניתנו בהליך עד כה), מצאנו כאמור כי אין מקום לקבלת המלצת בית המשפט הנכבד, וכי אין מקום או טעם בהמשך הליך הגישור". 

תלונה מחודשת לנציב רוזן

זמן קצר לאחר מכן, החליט נוה לדרדר גם הוא את האמצעים שברשותו. נוה, באמצעות עו"ד בעז בן-צור, הגיש תלונה מחודשת לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט דוד רוזן.

לפני כשנה הגיש נוה תלונה שעניינה לטענתו פעולות פסולות של פרקליט המדינה בדימוס, עו"ד שי ניצן, ושל רשויות האכיפה, בפרשת "מין תמורת מינוי". באמצע נובמבר 2020 החליט הנציב רוזן כי אין בסמכותו לדון בתלונה זו, מכיוון שהטענות שהובאו בפניו מצויות בימים אלה בהליך של בירור והשלמת חקירה, וייתכן כי יובאו בהמשך, באם יוגש כתב אישום, להכרעת בית המשפט. הנציב רוזן כתב כי "יחד עם זאת, מפאת החשיבות הציבורית בבירור הסוגיות המשפטיות שהועלו על-ידך, כמפורט לעיל, אבקשך בסיום ההליך המשפטי בעניין, לשקול, על-פי צורך, את חידוש פנייתך לנציבות". 

לפני 7 חודשים החליט המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה (מומי) למברגר, לסגור את תיק החקירה נגד אפי נוה בפרשת "מין תמורת מינוי". כעת, על רקע התנהלות הפרקליטות, החליט נוה לחדש את התלונה.

עו"ד בן-צור ציין בתלונתו כי "מאז הגשת התלונה הגיעו לידי מרשנו ראיות חדשות לעניין התלונה שהוגשה וכן ראיות חדשות לעניין פעולות נוספות שבוצעו בקשר להליך האמור בניגוד לדין".

בתלונתו, מתייחס נוה לכך שהמשטרה הסתירה מהשופט שאישר לה לעיין בחומרים מתוך הטלפון הפרוץ של נוה כי מדובר בפריצה לא חוקית לטלפונים הניידים שלו, המוגנים בסיסמה, שעליה ניצחו כתבת הפלילים של גלי צה"ל הדס שטייף ומר יוליוס רוזנברג. "והנה, מתברר כי במסגרת הבקשה שהוגשה, לא פורטו נסיבות קבלת החומרים והעברתם לרשות החוקרת (אף שכמובן כל הפרטים היו ידועים היטב כבר במועד הרלוונטי), וכל שנמסר לבית המשפט הוא תיאור עמום, חסר ומטעה, שלא מזכיר, ולו במרומז, את העובדות היסודיות: העבירות הרבות שבוצעו על-ידי שטייף ושותפיה עובר לקבלת המידע האצור בטלפונים הניידים, הגנובים והפרוצים, של נוה - עובדות ועבירות שכאמור היו בידיעתם המלאה של החתומים על בקשת גורמי האכיפה".

בתלונה נטע כי השלמת החקירה שבוצעה בעניין זה "מוכיחה - מעבר לכל ספק - את שנטען בתלונה: כי רשויות האכיפה הטעו בכוונת מכוון את בית המשפט במטרה לקבל גישה חופשית למידע האצור בטלפונים הניידים, הגנובים והפרוצים, של מרשנו".

מעבר לכך, עו"ד בן-צור מתייחס לחשיפת גלובס כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לא אישר את פתיחת החקירה נגד השופטת אתי כרייף בפרשה בניגוד לדרישה על-פי חוק יסוד השפיטה, וכמו כן גם לאחר שכבר נפתחה החקירה טרם העברת הסמכות מהיועמ"ש לפרקליט המדינה לצורך לחקירת השופטת כרייף, לא קוימה חובת היוועצות עם נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ.

בתלונה מצוין כי "ביום 3.3.2021 התפרסמה כתבה של העיתונאי אבישי גרינצייג בעיתון גלובס, ממנה עולה כי חובת ההיוועצות הקבועה בחוק, אשר ההודעה מציינת מפורשות כי קוימה - פשוט לא בוצעה. על-פי הפרסום, נציב שירות המדינה מכחיש כי התקיימה היוועצות עימו או מי מטעמו". 

*** חזקת החפות: גם אחרי הגשת כתב האישום נגד אפי נוה ובר כץ בפרשת נתב"ג, עומדת להם חזקת החפות.