"אם הטענות נגדי לא היו מופיעות בכתב תביעה - הייתי תובע דיבה": אבי כץ מדבר על קרן הגשמה

הרבה מאוד משקיעים כעסו בשנים האחרונות על אבי כץ. ובצדק. הם איבדו הרבה מאוד כסף, וההשקעות שלהם דרך קרן הגשמה שהקים, המתמחה בהשקעות נדל"ן, ירדו לטמיון. עכשיו חלקם סוף סוף מקבלים חלק מהכספים האבודים על ההשקעה - וכץ מתפנה להשיב לטענות החריפות נגדו. "מי שהפסיד בהגשמה אני מבין אותו שהוא כועס", הוא מספר בראיון ל־G ממשרדו בפתח תקווה. "אני לא ישן בלילה בגלל זה. היו לנו למשל שבע השקעות עם יזם בקנדה שנקלע לקושי - חצי שנה לא הייתי בבית כדי להציל את הפרויקט. אם תשאלו את אשתי לשעבר, היא תגיד לכם שבגלל זה התגרשנו. אין פרויקט שהלך בלי בעיות".

חלק מהתובעים אולי יקבלו בחזרה את הכסף שהשקיעו בקרוב, ואפילו ייהנו מתשואה. אבל זה לא משנה את העובדה שתביעתם נגד הגשמה, אחת מיני רבות, תלויה ועומדת.
כך למשל, מציין כץ, בנכס שנקרא יוסטון 7 - שכלל רכישת שני מגרשים, בניית צמודי קרקע ומכירתם - המשקיעים קיבלו 87% מההון העצמי ובתוך חודשיים יקבלו את מלוא הקרן בתוספת 5% לשנה. ביוסטון 10, השקעה שמהותה רכישה, השבחה ומימוש מקבצי דיור של 22 מבנים, העסקה הסתיימה באחרונה עם החזר של 121%.

 פרויקט של הגשמה, רחוב פולנד / צילום: יח''צ

מבחינתו של כץ זו הוכחה ניצחת שהתביעות נגד הגשמה הן מהלך מתוזמן מצד משקיעים, ובעיקר מצד עורכי דינם. "מי שבאמת הפסיד בהגשמה, כואב לי שהוא הפסיד ואני לא דן אותו לכלום. אני מפריד בינו לבין מי שהצטרף לעדר ותבע, כשיש לו הרבה השקעות שבהן הוא הרוויח. 50% מהתובעים הם בתיק חיובי בהגשמה. אתם יודעים ש־7% מהתובעים הצטרפו להשקעה האחרונה שלנו?".

קרן הגשמה מתמחה בהשקעות בנדל"ן בארץ ובעולם. המודל שלה מתבסס על התקשרות עם יזם מקומי, שהיא מאתרת ומקימה חברה המשותפת לו ולמשקיעים. באופן הזה המשקיעים הם בעלי זכויות בפרויקט המוקם, ונהנים מתשואה בעת המימוש.

בתחילת הדרך היא רכשה נכסים בארה"ב, שאז, אחרי המשבר של 2008, מחיריהם היו אטרקטיביים. כשהמחירים שם התחילו לעלות, הגשמה עברה ללונדון. "השוק בארה"ב היה אז בהיי מטורף", מספר כץ. "אבל מאז השוק התייצב, החוקים השתנו והגשמה צמצמה השקעות באזורים האלה. למעשה מאז 2011 אין לנו השקעות שם. אבל יש נכסים שלא הצלחנו למכור". במשך לא מעט שנים המודל הזה עבד היטב: היא הניבה תשואה מצוינת למשקיעיה - בהם לא מעט אנשי מקצוע, כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין - והם היו מבסוטים.

אלא שלפני כמה שנים התגלעו חריקות במודל, הפסד רדף הפסד ותביעה רדפה תביעה. יש הטוענים כי הסיבה היא החדירה לשוק בלונדון - שהגשמה הייתה חסרת ניסיון בו. בכל מקרה, בקרן תלו את ההפסדים בגורמים שלא בשליטתם: הברקזיט, עליית הריבית, יזם מקומי שבעצמו נקלע לקשיים וגם קורונה. כך או כך, בשנים האחרונות ספגה הגשמה עשרות תביעות מצד מאות משקיעים, המתייחסות לעשרות נכסים בארה"ב ובלונדון, שטענו כי לא די שלא קיבלו את התשואה המצופה, הם גם איבדו את הקרן, וכי אחד הגורמים לכך הוא מצגי שווא שנמסרו להם.

קשה מאוד לחלץ מכץ אמירה שלוקחת אחריות על הדברים. במהלך הראיון שלנו הוא בעיקר מתעקש שהמשקיעים מובלים על ידי עורכי דין מחפשי מלחמות וכסף; שכשמשקיעים במאות נכסים, "you win some you lose some"'; שהגשמה מסרה למשקיעיה את כל המידע, לרבות הסיכון הכרוך בהשקעה עד כדי איבודה. וכן, הוא גם מציין שחלק מהתובעים המשיכו להשקיע דרך הגשמה אחרי תביעתם. כך למשל, שבעה מהם הצטרפו להשקעה האחרונה של הגשמה. לדעתו, המסקנה העולה מכך היא שהם נגררו אחרי המהלך.

לטענת כץ והקרן, כל התביעות הן פרי "מיזם" של עורך דין שעודד משקיעים לתבוע, הקים קבוצות וואטסאפ שלהם וסך הכול הגיש בעצמו 11 תביעות נגד הגשמה. על הדרך הוא גם תבע את מנהלי הקרן על לשון הרע בשל השמצתו לכאורה בקרב המשקיעים. "לא ייתכן", אומר כץ, "שיועץ משפטי של בנק, כלכלן, אברך וגברת הרשקוביץ טוענים כולם אותה הטענה. זה מראה שיש כאן התארגנות".

"בגלל הברקזיט לא הצלחנו"

אלא שהטענה של כץ שמדובר בהתארגנות מתוזמרת אינה עומדת במבחן המציאות לנוכח העובדה שתביעות רבות הוגשו גם באמצעות עורכי דין רבים אחרים בנוגע לנכסים רבים אחרים.

הצצה לאחד הסיפורים האלה קיבלנו בזכות תביעה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בפברואר 2020. התובע שי גלבוע השקיע 152 אלף שקל במיזם ברחוב פולנד בלונדון, שמהותו רכישה והשבחה של בניין, שלאחר שיפוצו ייבנו בו שמונה דירות יוקרה.

במסמך שהפיצה קרן הגשמה בנובמבר 2014 דובר על צפי לרווח של יותר מ־22% והערכה כי הפרויקט יסתיים בתוך כ־18 חודשים. אלא שכבר מההתחלה הגיעו מהקרן דיווחים על עיכובים בפרויקט, ובסופו של דבר הבנק עיקל אותו - והמשקיעים איבדו את כל כספם. גלבוע כאמור החליט לתבוע את הגשמה וגם את כץ באופן אישי. "קרן הגשמה הציגה את עצמה כמומחית המארגנת קבוצות של משקיעים קטנים, אנשים חסרי הבנה וניסיון בשוק הנדל"ן", נכתב בכתב התביעה. "היא הייתה חייבת לנהוג בזהירות מיוחדת בפירוט הסיכונים והתנאים… החוזה נכרת עקב מצג שווא והטעיה שיש ביטחונות לכספים שהשקעתי". הגשמה כינתה את התביעה "מופרכת". אבל בית המשפט קיבל אותה במלואה, ופסק בין היתר כי "סיכון חריף שכזה, ממש על גבול ההימור, חייב את הנתבעת להציפו בפני התובע ולציינו ברחל בתך הקטנה".

כחודש לאחר מכן הגישו עשרות משקיעים נוספים בפרויקט, באמצעות עו"ד זיו אייזנר, תביעה על סך 10 מיליון שקל נגד הקרן. לטענתם, ההשקעה הייתה "רשלנית, ממונפת, נטולת ביטחונות ממשיים ועתירת סיכון, ובעקבותיה אבדו ונמחקו כספי קרן השקעתם". עוד הם טוענים כי הגשמה ניהלה מנגנון הטעיה לשידול המשקיעים, שבמרכזו המצג המרגיע והמבטיח: החזר כספי ודאי של הקרן תוך סיכוי לתשואה אטרקטיבית. בתביעתם ציינו כי כץ הצהיר ש"רק נוכלים מאבדים כספים של משקיעים".

"הם מצטטים שורה שאמרתי בכנס משקיעים", אומר כץ. "מה שהם לא אומרים זה שמעולם לא פתחתי שיחה על הגשמה מבלי להגיד שמי שמשקיע בהשקעה ריאלית כסף שהוא לא יכול להפסיד - הוא חסר אחריות".

לעניין הפרויקט בפולנד הוא אומר: "הגשמה השקיעה 700 אלף פאונד. קיווינו שבסכום הזה יהיה קל יותר למכור אותו. אמרנו: נגמור את הבניין, נרהט ונמכור. אבל בגלל הברקזיט לא הצלחנו".

בתביעה שהוגשה בנוגע לפרויקט לונדון 18, באמצעות עו"ד רונן עדיני, טוענים 72 משקיעים כי הקרן הציעה להם להשתתף בפרויקט רכישה, הריסה והקמה מחדש של בניין, "אך 'שכחה' לספר שזה נכס לשימור, שלא ניתן להרוס". כץ מצדו אומר: "הנכס עצמו אינו לשימור, אלא רק השכונה, שבה הגשמה כבר הביאה להריסת שני בניינים ומימוש ברווח. גם לקחנו גיאוגרף היסטורי שנתן חוות דעת שלפיה ניתן לקבל היתר. אבל הדיירים ליד פרצו במלחמה ומנעו את זה".

רשימת התובעים נגד הגשמה נסבה לא רק על פרויקטים בלונדון. בנוגע לנכס בשכונה בפורטלנד, אורגון, טענו בהגשמה לכאורה כי מדובר בהשקעה מוצלחת בהתבסס על מחירי נכסים בשכונה המרוחקת 3 ק"מ. אלא שבפועל, לטענת התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אוהד רוזן, אין כל דמיון בין השכונות: מדובר במרחק של 3 ק"מ אווירי, וביניהן מפריד נהר.

עוד בארה"ב: משקיעים של הגשמה במרכז מסחרי באוהיו טוענים, באמצעות עו"ד אריאל שימקביץ, כי במצגות מסרה הגשמה שלשוכרים במרכז יש חוזים לטווח ארוך, ולכן לכאורה מדובר בהשקעה בנכס מצוין, שכן המשך השכירות מובטח, אלא שבפועל, הם טוענים, "אין כל קשר למציאות".

תביעה אחרת, שהוגשה באמצעות עו"ד עומר נירהוד, מתייחסת לפרויקט שכולל רכישה, השבחה ומכירה של בניין בלונג איילנד. לטענת התובעים, בהצעת הגיוס של הגשמה נכתב שההשקעה היא ללא סיכון למשקיעים. בפועל כל כספי המשקיעים במסלול ההון ירדו לטמיון, ומשקיעי מסלול המימון קיבלו 70% מהקרן בלבד.

כץ טוען כי כמחצית מהתביעות נגדו מתייחסות בכלל לפרויקטים שלא הסתיימו, ובחלקם מתקבלים כעת כספים. "שכנעו אנשים לתבוע על השקעה שלא הלכה לאיבוד. העובדה שההשקעה חוזרת היא הוכחה שנתבעתי על לא עוול בכפי".

שבע מההשקעות שהסתבכו בארה"ב הן תוצאה של התקשרות עם יזם בשם גרי דרגול. בספטמבר 2017 פרסמה הגשמה דוח מיידי ולפיו מתנהלים הליכים פליליים ואזרחיים נגדו. בעניין זה פתחה רשות ניירות ערך בהליך פלילי נגד שותפו של כץ, היו"ר חנן שמש, שנחקר בחשד לעבירות דיווח בנוגע להסכם עם דרגול.

 חנן שמש - קרן הגשמה / צילום: אילן בשור

בשבוע שעבר הושג הסדר אכיפה מנהלי בפרשה מול רשות ניירות ערך, שלפיו החברות שהקימה הגשמה ישלמו קנס של 1.5 מיליון שקל, ושמש יפסיק לכהן כיו"ר הקרן למשך שנה וישלם גם הוא קנס, של 250 אלף שקל.

"הכוח של הגשמה זה גם מה ששיחק לרעתה", כץ נעתר לשנות את הטון בשלב מסוים בשיחה, לאחר שהוא מצרף את סמנכ"ל מצויינות ומ"מ מנכ"ל בקרן, טלי שפיר, שמשיבה בגילוי לב לטענות, ומודה כי כל האירוע הזה יצר קושי גדול להגשמה. "אם מתוך 100 פרויקטים אחד לא מצליח, זה לא מפריע", הוא מוסיף, "אבל כשמתחילים להיות מאות השקעות ואלפי לקוחות, ומצטברים כאלה שלא הרוויחו, זה הופך להיות משמעותי. קול המון כקול שדיי".

אז פשוט קפצתם מעל הפופיק.
"יכול להיות".

בדיעבד, מה היית עושה אחרת?
"לא הייתי מאפשר למישהו שבא להשקיע 100 אלף להתרכז בנכס אחד, אלא מכריח אותו לפזר".

"הורדנו פרופיל, ושילמנו ביוקר"

הקושי הגדול ששפיר מדברת עליו הוא לא רק כספי, הוא גם תדמיתי, ובהגשמה החליטו להוריד פרופיל. "יכולנו לבחור להתמודד עם זה אחרת", היא אומרת, "לצאת נגד המשקיעים שלנו. אלה אנשים שעשו הרבה מאוד כסף. אבל קיבלנו החלטה להוריד פרופיל וזה עולה לנו ביוקר".

ברמה הפרקטית החליטה הגשמה, במקרים שנגרם הפסד של הקרן למשקיעים, להפעיל מודל בשם "הגשמה נאמנה לך", ולפיו עד שהמשקיע לא יקבל את הקרן, מנהלי הגשמה לא ייקחו את חלקם. הסידור הזה רלוונטי למי שמתחייב לא לתבוע את הגשמה, אולם בקרן טוענים: "משקיעים קיבלו מאיתנו 2 מיליון דולר בחזרה ועדיין בוחרים לתבוע".

אתה באמת חושב שזה מקרי, שיש כל כך הרבה תביעות על כל כך הרבה נכסים?
"חוק המספרים הגדולים. כשיש לך עשרה נכסים ואחד לא מרוויח, זה לא נורא, אבל כשאתה נהיה מסה של השקעות - 30 אלף לקוחות - ובהם יש כמה מאות שלא הרוויחו, זה נהיה משמעותי. ולא מעניין אותם שפי עשרה מהאנשים שהפסידו הרוויחו. כל הטענות, אם לא היו נטענות בכתב תביעה, הייתי תובע עליהן דיבה".

בינתיים, בכל מקרה, בית המשפט לא ממש מצדד בהגשמה. כאמור באפריל האחרון פסק הדין בתביעת המשקיע גלבוע קבע כי זו הייתה עסקה "ממש על גבול ההימור". ואם לא די בכך, באפריל האחרון הוסיף בית המשפט המחוזי בתל אביב שמן למדורה, כשהשופטת רות רונן אישרה תביעה ייצוגית נגד הגשמה בהיקף של 1.55 מיליארד שקל, לאחר שקבעה ששיווקה 250 פרויקטים מאז היווסדה ללא תשקיף - בניגוד לחוק ניירות ערך.

בתביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד אלירם בקל, טענו התובעים כי בהעדר תשקיף מסרו הקרן ונושאי המשרה מידע מטעה וחלקי שהוביל אותם להשקיע באופן שגרם להם נזק. רונן קבעה כי המשקיעים יכולים עקרונית לדרוש השבה של כספי ההשקעה, וכי "תפקידה של הגשמה לא התמצה בתיווך העסקה וגיוס כספים".

עם זאת דחתה רונן את התביעה בכל הנוגע לשמש ולכץ. "השופטת קבעה לגבינו שאין הטעיה, אין הונאה ואין אחריות אישית", אומר כץ, "קרן הגשמה היא השותף המנהל, היא לא יכולה לקחת אחריות על הפרויקט, ולהגשמה יש שיקול דעת - אם לתת ליזם עוד זמן, כי גם הוא במשבר, גם הוא מתמודד עם קורונה".

 רות רונן / צילום: ענבל מרמרי

איך מגיעים למצב שבו משקיעים מפסידים את הקרן?
"כי אדם בוחר את מסלול ההשקעה. כשאתה רוצה לעשות סיבוב על דירת יוקרה, הסיכון גבוה".

אבל כשניצבים מולך קרן כמו הגשמה ואבי כץ, אתה אמור להיות רגוע. לאנשים קשה להבין השקעות. השופט בתביעה של גלבוע ביקר אתכם שלא הסברתם טוב.
"אין לי תשובה לזה. ראיתם את האתר שלנו? זה כתוב שם שחור על גבי לבן, שאפשר גם להפסיד. רוב המשקיעים שלנו הם כלכלנים, הם לא גברת הרשקוביץ".

על סמך מה אתה אומר את זה?
"אני מכיר את המשקיעים שלי".

זה ממש לא ככה. יש ביניהם אנשים ששמו את הפנסיה שלהם.
"אם מישהו יגיד לכם שאין סיכון להפסד, זה לא נכון. אנחנו אמרנו שאי אפשר להפסיד? בכל מצגת שלנו יש אזהרה צופה פני עתיד".

בעקבות התביעות האלה אתם מתכוונים להוריד רגל מהגז?
"היום הרבה יותר טוב להשקיע אצלנו, כי למדנו לקח".

אתה רוצה להגיד שעדיין מגיעים משקיעים?
"בכל יום יש לנו משקיעים חדשים".

בדיווח האחרון של הגשמה לבורסה ציינה החברה תשואה ממוצעת של 12% בכל הנכסים, כולל אלה שבהם נוצר הפסד, מדגיש כץ. הנתון הזה נבלע בים התביעות, ובכל מקרה, השותפים של כץ ושל שמש בהגשמה אולי חשו באדמה הבוערת מתחת לרגליהם, ולפני כשנתיים מכרו את מניותיהם לאיש עסקים בשם יוג'ין מנדלוביץ, שצירף את אליהו קנפלר, שותפו של סמי מצלאווי. השותף השליש הוא מוטי פלד, שכבר סיבך מאות משקיעים בקבוצת הרכישה יונייטד שרונה, לאחר שרכש את הקרקע של רשות השידור במחיר הגבוה ביותר אי פעם, ושיווק יחידות במחירים לא ריאליים.

זה הכי טוב שיכולתם? מוטי פלד?
"הוא שותף קטן ויכול להיות שהוא כבר בכלל לא שותף. בכל אופן, קנפלר הוא בעל השליטה במצלאווי, יש לו שם מצוין, והקבוצה הזרימה כסף להגשמה. זה היה התנאי".

"כולם רוצים לעשות איתי סלפי"

את הגשמה הקים כץ ב־2009 עם שמש, גיל אונגר, מנכ"ל איקאה לשעבר, ושותף נוסף, אמיר ברמלי, שלפני כחצי שנה הורשע בהונאת משקיעים והלבנת הון. קרן קלע, שייסד, גייסה כספים והשקיעה בעשרות מיזמים - שכשלו - ולימים נכנסה לפירוק.

אין ספק שפרשת קרן הגשמה דבקה במוניטין של אבי כץ והפכה להיות מזוהה איתו לא פחות, אם לא יותר, מאשר עברו הקמעונאי. וזה גם הדבר שהכי מרגיז אותו. מבחינתו מנסים להדביק לו תווית של נוכל, בעוד שבפועל, לטענתו, לא רק שהוא ההפך מכך - מאחר שלדבריו יצא מגדרו כדי להציל את הפרויקטים של הגשמה - אלא שמגיע לו שיישאו אותו על כפיים על שחולל מהפכה בכל תחום קמעונאי כמעט: ממחיר העפרונות (מעשרה שקלים לחבילה של עשרה עפרונות לשקל) ומחיר התחפושות (19.9 שקלים), כשהיה הבעלים של כפר השעשועים בשנות התשעים; דרך כלי הבית, כשהביא לכאן את רשתות הכול בדולר ודולר אחד, ומחירי הבוסטרים והעגלות, כשהקים את פיפו בסוף שנות התשעים והציע מוצרי תינוקות במחיר שווה לכל נפש ("מכרנו עגלה שנמכרה ב־4,000 שקל בשילב ב‏־800 שקל"); ועד רשת קופיקס, שהרגילה אותנו לשתות קפה בחמישה שקלים בלבד.

 סופר קופיקס רחוב הרצל ת''א / צילום: איל יצהר

בתוך זמן קצר מנתה קופיקס עשרות סניפים, התרחבה לחו"ל ואף הולידה את סופר קופיקס - שמכר מוצרים שונים בחמישה שקלים. לצורך כך הצליח כץ לשכנע את הספקיות הגדולות לייצר במיוחד עבורו מוצרים באריזות קטנות. "חמישה שקלים" הפך להיות שמו השני של כץ, עד כדי שבראיון לגלובס ב־2015 אמר כי השאיפה שלו היא שפניו יוטבעו על גבי המטבע. הזיהוי הזה שלו התערער, כשב־2017 העלתה קופיקס את מחיר הקפה לשישה שקלים. בהמשך המחיר ירד שוב, אך הטעם החמצמץ נותר בעינו.
בעבר אמרת שאתה לא רוצה לנהוג בחזירות ושגם בחמישה שקלים אפשר להרוויח יפה.
"אבל מה לעשות שאחרי שלוש שנים וחצי השכירות עולה, המסים עולים".

מה לעשות? קח אחריות.
"יש גבול לכמה אפשר לקחת אחריות. שלוש שנים וחצי זה לא מספיק?".

אתה לא חושב שהאירוע פגע באמינות שלך?
"לא. אתם לא מבינים איך אבי כץ חי ברחוב. איפה שאני לא הולך, רוצים לעשות איתי סלפי".

הצרכנים אולי הרוויחו, מה שאי אפשר לומר על הזכיינים של קופיקס, שלא מעט מהם קרסו כלכלית. בתוך כך ב־2018 קנה רמי לוי את השליטה בקופיקס בשתי פעימות, והכניס אותה לבורסה. אקסלנס מחזיקה בכ־10% מהחברה, וכץ ללא מניות. החברה נסחרת כיום לפי שווי של כ־180 מיליון שקל.

בדיעבד היית עושה בקופיקס דברים אחרת?
"קופיקס הייתה טובה לזמנו. שינינו עולם, הבאנו בשורה. לא היה דבר כזה. מה שכן, לא הייתי צריך להעלות את המחיר, ואם כן, לא הייתי צריך לרדת".

גם אירועי הגשמה, לתחושתו של כץ, לא פגעו בתדמיתו האישית, בטח אם האינדיקציה היא אהדת הציבור, ששם, לדבריו, הוא מצטייר כאביר, שונה לגמרי מאשר בעיני העיתונאים. "פתחתי 700 חנויות במדינה, התחריתי באנשים. אתה לא יכול להיות איש עסקים בלי שיהיו נפגעים. מנגד, שום שותף שלי לא תבע אותי ואני לא תבעתי שום שותף שלי.

"בואו אספר לכם סיפור: התגרשתי מאישה שמכירה אותי 30 שנה. שואל אותי השופט: מר כץ, אתה בא בלי עורך דין? אמרתי לו: אני חושב שאני מבין הכי טוב מכולם. מה אתם חושב שהיא עשתה בכל מה שקיבלה? היא שמה אותי נאמן של כל מה שהיא קיבלה".

בכוח האהדה הציבורית שהוא חש כץ ממשיך לשעוט קדימה עם מיזמים חדשים. האחרון שבהם הוא קיו, רשת חנויות אוטומטיות ללא קופה, שבה הוא שותף עם רמי לוי. "רמי ואני חברים 30 שנה. אני סומך עליו, כי הוא מאוד קשור לרצפה, ואני לא. יותר מחמש פעמים באתי לרמי עם רעיונות, והוא אמר לי: תזרוק את הניירות לפח. יותר מחמש פעמים זרקתי רעיונות לפח כי הוא אמר לי".

קיו מתבססת על יישובים קטנים שבהם אין הצדקה כלכלית לפתוח סופרמרקט. מי שמגיע לחנות, מבצע תהליך של הרשמה, שלאחריו בכל הפעמים הבאות יוכל לבצע רכישות רק בעזרת טביעת אצבע. מבחינתו של כץ קיו הצליחה היכן שאמזון נכשלה. "באמזון אמרו ב-2017 שב־2021 יהיו להם 3,000 חנויות. הם פתחו לאחרונה בלונדון את החנות הראשונה מחוץ לארה"ב וירדו מהעניין של ללא קופה: הם הפכו את הלקוחות לקופאים עם סקנרים כמו בשופרסל. קיו היא החנות האוטונומית הראשונה שבאמת מדייקת.

באמזון לא מצליחים באמצעות אלגוריתמים חכמים להגיע ל־100% דיוק. וגם אם יצליחו, הם לא יפתרו את הבעיה העיקרית, שהם אולי חוסכים קופאים, אבל משלשים הוצאות".
כרגע מתבצע פיילוט הכולל חמישה סגמנטים של קיו - סופר, בית טבע, מעדנייה, פארם ובית קפה - בלהבים וברחוב רוטשילד בתל אביב, שבו המשרדים של החברה. "השיחוק פה הוא שלוש פעמים: אתה יכול לבוא מתי שאתה רוצה, אין קופאי". אבל הוא מודה שחשב פעמיים אם לעשות את המהלך או לא. "באיזשהו שלב אתה אומר: זה מין גלגל, יש איזה מקום שלא היו נושאים אותך על כפיים?".

אבל אתה לא עושה את זה בשביל הציבור.
"אתם יודעים מה ההבדל בין מיליונר למיליארדר? מי שלא מוכן בכל מחיר, הוא מיליונר. מיליארדר מוכן בכל מחיר. זה מישהו שמוכן לקום באמצע הלילה כדי לטוס, לא לראות ממטר את העולם. אני לא בנוי לזה. אני עצלן. יכולתי להיות מנכ"ל בקופיקס במקום להביא מנכ"ל אחרי מנכ"ל. אבל אני לא מוכן, לא בכל מחיר. הפעם היחידה שהייתי מנכ"ל, ידעתי לגבי כל הסכם מתי הוא מתחיל ומתי הוא נגמר, והרווחנו כמו חזירים. אבל אני לא מוכן בכל מחיר".

התחושה היא שאתה כמו פרפר, מרפרף, עושה סיבוב עם איזה מיזם, ואז ממשיך הלאה ומשאיר חללים בדרך.
"אני לא עושה סיבוב, אני בא עם מהפכות, וזה התחיל הרבה לפני קופיקס או הגשמה".

ומה נשאר מכל המהפכות האלה?
"היום הענף חזר להרוויח רווח חזירי. נגמר הפחד מהמחאה והמחירים עולים כל הזמן. המחאה עברה למקומות אחרים: להט"בים, מי טו. שם החזית היום".