כשהפוליטיקאים קופצים מזעם, סימן שהכלכלה עובדת

אחד המנגנונים החשובים שקיימים בשוק הוא מנגנון המחירים. מדי פעם אנו נתקלים בו בתקשורת, וכך קרה גם עם בתי המלון לפני חופשת הקיץ, כשהכתבות צצו בכל פינה על המחירים שזינקו, והכותרות שידרו מסר עיקרי - כעס. הגדילו הפוליטיקאים שאמרו שמחירי המלונות "אינם שפויים". 

קשה היה למצוא הסברים לקפיצת המחירים בתוך כל הכתבות הללו, אולם מדי פעם נשלחה תגובה של רשת בתי המלון על כך שהביקושים עלו, ואת זה צריך להסביר.

בעקבות מגפה הקורונה התיירות הפכה להיות כמעט בלתי אפשרית, על אחת כמה וכמה כשישראל הייתה חלוצה בתחום החיסונים והחלה לפתוח את עסקיה, ושאר העולם דשדש מאחור. ישראלים רבים שרצו לנפוש בחו"ל ולא יכלו לעשות זאת, חיפשו את החלופה בתוך מדינת ישראל ומצאו אותה בעיקר באילת וגם בים המלח.

מה שקרה הוא שהביקוש לנופש בתוך תחומי מדינת ישראל זינק בהיעדר חלופות בחו"ל, אך מספר החדרים בבתי המלון נותר ללא שינוי משמעותי. בשיעור הראשון בכלכלה לומדים שכאשר הביקוש עולה, כך גם המחיר עולה. ואכן על-פי נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה, התפוסה בבתי המלון באילת הייתה גבוהה. בחודשים יוני-יולי-אוגוסט התפוסה נעה בין 85.2% ל-87.8% בממוצע - הרצף הגבוה ביותר של שלושה חודשים מאז החלה הלמ"ס את הסקירה שלה, וכל זה כמעט ללא תיירות חוץ, מה שהיה אמור להוריד את שיעור התפוסה.

מסר ליזמים

אבל מה הנתונים הללו בכלל אומרים לנו? מלבד זה שעבור רבים מאיתנו החופשות באילת הפכו להיות יקרות הרבה מעבר ליכולותינו?

עלייה בביקוש לא מסתכמת אך ורק בעלייה במחיר. זינוק מהיר במחירים הוא איתות ליזמים. אנשים עם כסף להשקעה רואים את המחירים ומבינים היכן שהמחיר עולה אפשר להשקיע, ועקב הביקוש הגבוה ההשקעה תצליח. אומנם יש יוצאים מהכלל, אך ככה עובד מנגנון המחירים. היזמים משקיעים ובכך מגדילים את ההיצע בשוק, וכך העלייה במחירים נעצרת עד שמגיעים לשיווי-משקל חדש.

בתחום המלונאות לא בטוח שנראה השקעות מיוחדות עקב הזינוק במחירים. הקורונה הכניסה המון אי-ודאות לשוק, ויזמים לא יכולים להיות בטוחים שמה שקרה בקיץ האחרון יקרה שוב. אולי העולם יתגבר על הקורונה עד אז, והתיירות תחזור לקדמותה.

אבל תחום המלונאות הוא לא היחיד שחל בו זינוק חד במחירים בעקבות הקורונה. אם נלך עוד אחורנית בזמן, נוכל להיזכר בשני מוצרים שמחירים היה גבוה במיוחד עם התפרצות הקורונה לחיינו: חומרי חיטוי ומסכות.

כיום זה כבר נראה כמו עבר רחוק, מי היה מאמין שפעם ג'ל לחיטוי היה עולה כמעט 20 שקל לבקבוקון קטן, ושמסכות בודדות נמכרו בעשרות שקלים. הרשתות החברתיות והתקשורת געשו, והפוליטיקאים קראו להגביל את המחירים, אך הדבר לא קרה, וכיום לא רק שמחירי חומרי החיטוי ירדו - מסכה בודדת עולה אגורות בודדות בתוך חבילה של 50 יחידות שיכולה לעלות פחות מ-10 שקלים.

מה קרה? בדיוק כמו עם בתי המלון, יזמים הבחינו בזינוק המחירים והשקיעו כספים. הם ייבאו מסכות, הקימו והסבו מפעלים לייצור חומרי חיטוי ומסכות. הם השקיעו כל-כך הרבה, שלא רק שהמחירים חזרו לרמה שהייתה לפני הקורונה יחסית מהר, הם המשיכו לרדת הרבה מתחת למה שהפוליטיקאים יכלו לדמיין כשקראו אז להגבלת המחירים על מוצרים אלה.

אם כן, בפעם הבאה שיקרה מצב דומה, ומחירו של מוצר כלשהו יזנק בפתאומיות, נוכל להבין שזה מנגנון המחירים שנכנס לפעולה ומאותת ליזמים - עכשיו הזמן להשקיע. ואולי כדאי שהממשלה לא תתערב, גם אם הרעש בתקשורת יהיה חזק במיוחד.

הכותב הוא כלכלן, בוגר תואר בכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן