תהליך מחזור הנכסים של הודו תופס תאוצה: מכירת חברת התעופה הלאומית היא רק ההתחלה

בסוף השבוע רכשה קבוצת טאטא את חברת ״איר אינדיאה״מממשלת הודו תמורת 2.4 מיליארד דולר בצעד שאמור להניע את תהליך מחזור הנכסים של המדינה. ניהול בעייתי של הכלכלה אשר גרם להאטה עוד טרם השפעת הקורונה, וירידה משמעותית בהכנסות הממשלה שנבעה מיישום מסובך של מס הסחורות והשירותים, הפחתת מס חברות לא מוסברת, אילצו את ממשלת הודו למצוא דרכים לגייס הון למימון מגה הפרויקטים בתחום התשתיות אליהם התחייבה לבוחר ההודי.

אפשר לומר שסיפורה של "אייר אינדיאה" הוא סיפורה של הכלכלה ההודית כולה. החברה שהוקמה על ידי טאטא בשנת 1932, הולאמה בראשית שנות החמישים כחלק מתפיסת העולם הסוציאליסטית שהחזיקה הממשלה באותה התקופה. עד לשנות השמונים הלאמה הייתה למדיניות התיקון המועדפת לכל בעיה במשק ההודי. עם פתיחת הכלכלה ההודית לעולם בראשית שנות התשעים נפתח גם שוק התעופה לשחקנים פרטיים בשנים 1994-1995. הכרטיסים המוזלים שהציעו המתחרים לצד שיווק אגרסיבי כרסמו בהדרגה בנתח השוק של החברה הלאומית. ניסיון להפרטת החברה בראשית שנות ה-2000 נכשל בעקבות לחצים מצדם של איגודים מקצועיים. מאז הסתבכה ״איר אינדיאה״ מעל הראש במיזוגים כשהיא סוחבת את החברה מטה.

עם עלייתו של מודי לשלטון במאי 2014, גרס מודי בגישתו בהתערבות ממשלתית מינימאלית בשוק. עם זאת במהלך 7 שנות שלטונו התוכניות השאפתניות להפרטה נראו בעיני רבים כהבטחות בעלמא. אחד הסיפורים הידועים לשמצה היה הניסיון הכושל להפריט את ״אייר אינדיאה״. למרות זאת, נראה כי תחת שלטונו בוצעו מספר מהלכים חשובים אשר הכשירו את הקרקע למכירת החברה. משנת 2017 שורה של החלטות כמו אישור ועדת הקבינט לענייני כלכלה לפירוק אסטרטגי של החברה, הקמת פאנל שרים למטרה זו, והזמנת משקיעים לרכישה של 76% מהחברה. בשנת 2019 החליטה הממשלה להוריד הילוך מהליך מכירת החברה עד לאחר הבחירות של שנת 2019.

היבחרותו לראש ממשלה בשנית הביאה להאצת תהליך ההפרטה והודו הסכימה להיפתר מהספינה המקרטעת. כבר בחודש ינואר בנאום שנשא בפרלמנט אמר כי ״מימון הפסדים אלו פירושם פחות בתי ספר, פחות כבישים ופחות בתי חולים״ כמו כן, ציין כי ״למרות שלעניי הודו הזכות הראשונה למשאבים ממשלתיים, מימון הפסדיהם פוגעת באינטרסים של האזרחים״. מודי אמנם לא ציין במפורש את חברת ״אייר אינדיאה״ אך התייחס אל מספר חברות מפסידות.

החתימה על העסקה ההיסטורית מסמנת את הנחישות של ממשל מודי להאיץ את שיקום כלכלת הודו ובראשם האצת תהליכי פיתוח. הבחירה בשיטת מחזור נכסים היא דרך מעניינת להניע צמיחה מבלי להגדיל את המיסים והחוב הלאומי. בדוח של ״קרן המטבע העולמית״ לשנת 2015 כיכבה הודו ברשימת חמשת הכלכלות המובילות עם מלאי ההון הממשלתי הגדול ביותר. ההערכה גורסת כי להודו נכסים ציבוריים בשווי המוערך ב-4.5 טריליון דולר. הדוח הניע דיון סוער אודות מדינות היושבות על הרי מזומנים שניתן היה להשתמש בהם בצורה יעילה. מחזור נכסים התפתחה כשיטה חדשנית למימון תחום התשתיות בהודו בשנים האחרונות במסגרתה הממשלה מעבירה חובות תפעוליות וזכיויות הכנסה למגזר הפרטי עבור נכסים כמו כבישים ותחנות ממסר של חשמל. בתמורה מקבלת הממשלה נתח כספי גדול מראש המושקע בתשתיות אחרות. הדבר מאפשר לממשלה לבנות תכניות תשתיות שאפתניות מבלי להוסיף לחוב הממשלתי הקיים. שיטת מחזור הנכסים מיושמת בתחום הרכבת ועתה היא מופנת אל מגזרים נוספים.

נראה כי הודו בחרה להתחיל למכור את הזהב המשפחתי בכדי לאזן את מצבה הכלכלי, בינתיים היא נפטרת מתכשיטים שאינם מחמיאים במיוחד כמו חברת התעופה הלאומית. הצלחת תהליך מחזור הנכסים של הודו הוא קריטי לתחיית ההשקעות בתחום התשתיות ויתרום משמעותית לתהליך הצמיחה הכלכלית של המדינה. אלו בסופו של יום יהיו הגורמים שיכתיבו את גורלם של עניי הודו ואת יכולת עמידותה בפני האיום הסיני ממזרח. נותר לבחון מה תהיה השפעת מהלכים אלו על ממשלת מודי. ניסיון ההיסטוריה מלמד כי הבוחרים מענישים מנהיגים על מהלכים אלו בקלפי.

הכותבת היא מומחית למדיניות החוץ והביטחון של הודו