עיריית אשקלון נאבקת בקצא"א - וגם מקבלת ממנה תרומות

בסוף חודש יולי, הודיע ראש עיריית אשקלון, תומר גלאם, כי העירייה מצטרפת לארגונים הירוקים, ותעמוד לצידם בעתירה לבג"ץ נגד חברת קצא"א, במטרה לגרום לביטולו של הסכם Red-Med. במסגרת ההסכם המדובר, שנחתם לאור הסכמי הנורמליזציה מול איחוד האמירויות, תשתמש החברה האמירתית - MedRed L.B בקצא"א כמפעילת גשר יבשתי להובלת ואחסון נפט מהאמירויות למסופי החברה באשקלון ובאילת, ומשם ללקוחות באגן הים התיכון ואירופה.

הפעילים, שמוחים נגד הכוונה להגדיל בשטח עירם את הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהליך שינוע נפט, הופתעו השבוע לגלות שהעירייה, שיוצאת נגד ההסכם, ככל הנראה נעזרת בקצא"א כדי לטפל בעניינים אחרים שנוגעים לרווחת התושבים.

בשיחה שקיימה פעילת סביבה בעיר עם מנכ"ל קצא"א, איציק לוי, בה ביקשה להביע את דאגתה ממימוש ההסכם, שם המנכ"ל דגש על מעורבותה של החברה בקהילה, ועל סיכומיה עם העירייה בנוגע לתרומה לעיר: "אנחנו תורמים. עכשיו סיכמנו עם העירייה שאנחנו הולכים לשפץ לדעתי 30 מקלטים. אנחנו חברה ממשלתית, לשים כסף ישירות אסור לנו. יתנו לנו רשימה של המקלטים, אנשים שלי יבואו עם ציוד ונורות ויטפלו".

בעיריית אשקלון לא השיבו לשאלות גלובס בנוגע להיקף תרומות בשווה ערך כספי מחברת קצא"א, ואמרו כי "ככל שיש חברה שמעוניינת לתרום לקהילה, הרי שאין זה מתפקידה של העירייה למנוע זאת". לאחר ששאלנו את דוברת העירייה האם מעשי ההתנדבות של קצא"א עבור העירייה הוערכו על ידי גורם מוסמך באופן חשבונאי ונרשמו בספר נכסי הרשות המקומית, או שכשם שדורש משרד הפנים - נבחנו על ידי ועדת התרומות ברשות המקומית ובהתאם לנוהל לגיוס ואישור תרומות, נענינו כי "לא התייחסנו בתגובתנו לתרומה כלשהי, לא סגרנו עם קצא"א משהו לגבי המקלטים".

 דליפת נפט גולמי מצינור של קצא''א אשקלון, לפני כשנה / צילום: יצחק קודוביצקי, המשרד להגנת הסביבה

בקצא"א, מנגד, מסרו כי "החברה פועלת בשיתוף פעולה עם עיריית אשקלון על מנת לסייע לעיר ולתושביה, וזאת בהתאם לחוק ולהיותה חברה ממשלתית. השיפוץ ייעשה באמצעות התנדבות של עובדי החברה".

פעילי הסביבה באזור נדהמו מהסיכום בין קצא"א לבין העירייה על תרומה מצידה, במסגרתה קצא"א לא תתרום כסף לעירייה, אך תקצה ציוד ושעות עבודה, או שעות תרומה של עובדיה לשיפוץ מקלטים, שבמצב אחר העירייה הייתה מממנת את תיקונם. זאת כאשר העירייה עצמה אמורה לקחת חלק בפיקוח על חברה שמחזיקה מתקנים בעלי פוטנציאל זיהום בעיר, ושלאורך השנים גם התגלו תקלות במתקניה, שחשפו את התושבים לזיהום אוויר הפוגע בבריאות ובסביבה.

"אנחנו לא צריכים את התרומות של קצא"א"

כך למשל, רק לפני כשנה, הונחו תושבי העיר להישאר בבתיהם במשך שעות ארוכות, בשל דליפה בגג מיכל דלק של קצא"א, שאף הובילה לפתיחה בחקירה פלילית של המשרד להגנת הסביבה, בחשד לעבירות לפי חוק למניעת מפגעים, חוק החומרים המסוכנים וחוק רישוי עסקים. כ-300 תושבי העיר, אף הגישו תביעה ייצוגית נגד קצא"א, בה טענו כי נחשפו לזיהום אוויר ומטרדי ריח קשים בשל התקרית. לדברי התושבים, הבטחת ראש העיר לבחון תביעה ייצוגית מצידה נגד החברה לא מומשה.

חברות עסקיות שונות נוהגות מעת לעת לתרום לגופים או לארגוני חברה אזרחית, או לרתום את עובדיהן למטרות ציבוריות. אך המקרה המדובר, מעלה שאלה רחבה יותר - האם ראוי שעירייה, שמתוקף סמכותה אמורה לפקח על חברה מסחרית, תיעזר בשירותיה למען מטרות כמו שדרוג פני העיר עבור התושבים.

אורה לוי, תושבת אשקלון השותפה למחאה על הסכם קצא"א, אומרת: "כתושבת העיר שהייתה בפגישה אצל ראש העירייה ושמעה שהוא לא רוצה את קצא"א ולא מקבל מקצא"א תרומות, מאכזב מאוד לשמוע שקצא"א טוענת שהוא כן, ושהוא לא עושה מעשים שמוכיחים שהוא לא רוצה אותם. אנחנו לא צריכים את התרומות של קצא"א, כשהן מגיעות עם תשתיות שמסכנות את הסביבה והבריאות, ופוגעות באקלים".

"הדבר דומה לאופן שבו הנפט מעצב את הפוליטיקה באמירויות"

למרות שקצא"א היא חברה חסויה כמעט לחלוטין (מלבד נושאים הנוגעים להגנת הסביבה), באתרה היא מתהדרת במעורבותה בקהילה ובסביבה. כך למשל, מתגאה קצא"א בהתנדבויות שלה במסגרת "יום המעשים הטובים" של בנק הפועלים, בו לקחה חלק בשדרוג הסקייט פארק באשקלון, וצביעת אולם הספורט של בית הספר "אמירים" בעיר.

 תומר גלאם. ראש עיריית אשקלון / צילום: ראובן קפוצ'נסקי

בנוסף, קצא"א סייעה במימון פעילות מתנ"ס קהילת וולדנברג בעיר, ואף מתגאה בכך שהצליחה להכניס לבתי ספר בשפלה ובדרום תוכנית בשם "אנרגיה צעירה", במסגרתה דווקא קצא"א, חברה העוסקת בדלקים הפוגעים באקלים ובסביבה - נפט וגז, "חושפת את הדור הצעיר לידע חדש מתעשיית האנרגיה המתפתחת בישראל, ולייצור החשמל מגז טבעי - ייצור המפחית את הזיהום הסביבתי ומאפשר ניצול מקסימלי של אנרגיה".

לדברי פרופ' און ברק מהחוג להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת תל אביב, המתמחה בהיסטוריה של משבר האקלים ובקשר בין דלקים פוסיליים לפוליטיקה בחצי האי ערב, "מעבר להיבטים הבעייתיים של משפט ציבורי, יש כאן צורה ערמומית של התיירקקות (Greenwashing) - החברה מסכנת את חיי התושבים ביד אחת ומתנדבת להגן עליהם ביד השנייה, כשהמקלטים לכאורה מקזזים את הסכנות הסביבתיות. יותר מכך, הדבר דומה לאופן שבו הנפט מעצב את הפוליטיקה באמירויות, ואולי לא מפתיע שקצא"א מייבאת גם את הפרקטיקות המזיקות האלו לישראל: גם שם אזרחים הם בני ערובה של מגזר הנפט הממשלתי שמספק שירותים בסיסיים כמזון ומי שתייה ובתמורה חוסם ביקורת פוליטית".

עיריית אשקלון, אגב כך, שלחה תגובה לבית המשפט העליון כמשיבה לעתירת הארגונים הירוקים הדורשים לעצור את הסכם קצא"א ואיחוד האמירויות. בתגובה זו טוענים בעירייה כי קצא"א מפרה את תנאי רישיון העסק והיתר הרעלים שניתנו לה לגבי המתקן באשקלון, כי ישנו העדר הסדרה תכנונית של המתקן בעיר, כי מתקנים הנושאים דלק עלולים להיות מסוכנים במקרים של ירי מכיוון עזה לאשקלון, וזאת לצד הצטרפות לטיעוני ארגוני הסביבה בדבר הסיכונים הסביבתיים והבריאותיים לעיר, בשל החשש מפני זיהום אוויר גובר מפליטות בנזן, ומטרדי ריח שתושבים כבר נאלצו להתמודד עמם בעבר.

לעירייה אף התנהלות משפטית ארוכה מול קצא"א בסוגיית תשלום ארנונה לקופתה. בניגוד לכלל העסקים בישראל עליהם מוטלים תשלומי ארנונה, קצא"א נהנתה מתוקף חוק מפטור מתשלום ארנונה ודמי חכירה. בשל הסכם היסטורי, קצא"א שילמה לעירייה לאורך שנים סכומי ארנונה נמוכים מאוד ביחס לשטח אותו היא תופסת במרחבי העיר. בחודש יולי, בתום הליך גישור בין הצדדים, הוחלט כי החברה הממשלתית תשלם לעיריית אשקלון 84 מיליון שקלים. פרטי התיק שנוהל בבית המשפט - אינם פומביים, שכן קצא"א היא חברה הנהנית מחיסיון כמעט מלא.

חברות הגז והנפט מחזרות אחרי רשויות נוספות

במקרה אחר הנוגע לחברה מסחרית, נאלצה רשות מקומית דווקא לוותר על תרומה כספית. בשנת 2019, סירבה מועצת חוף הכרמל לוותר על תרומה של כ-1.7 מיליון שקל מחברת הגז אנרג'יאן, שצינורות הולכת הגז שלה יגיעו לשטחה של המועצה. בעמותת "שומרי הבית" טענו דאז שהרשות המקומית הכניסה עצמה ל"מלכודת של ניגודי עניינים אפשריים", ופנו למשרד הפנים בנושא. שנה לאחר מכן, ויתרה המועצה על התרומה בהמלצת משרד הפנים.

יוני ספיר, יו"ר עמותת "שומרי הבית", אומר כי עיריית אשקלון צריכה ללמוד ממקרה חוף הכרמל, ולוותר על שירותיה של קצא"א. "בלתי נסבל ובלתי נתפס איך מחד עיריית אשקלון מנהלת באור הזרקורים מהלך משפטי כנגד קצא"א בעקבות לחץ תושביה, אך מאידך ייתכן שהיא מתאמת ומקבלת ממנה תמיכה בדרך אחרת, הרחק הרחק מאור הזרקורים, תמיכה שעלולה להשפיע לרעה על עמדתה המשפטית של עיריית אשקלון בעתירה", טען.

לדברי ספיר, "בלתי נתפס כיצד חברה כמו קצא"א מוצאת שוב ושוב את הדרך לקדם את ענייניה במערכות הרשויות המקומיות בשטחן היא פועלת ואותן היא עלולה לזהם - אילת ואשקלון. בלתי נתפס כיצד שני הגופים הללו פועלים במה שנראה כניגוד עניינים מובהק, אך עדיין קיים תיאום ביניהן מאחורי גבו של הציבור. אם אכן מתקיימת תרומה שכזו בשווה כסף, נעתור כנגד העירייה. אסור לעבור לסדר היום על כך, ועל דו-הפרצופיות של משרתי הציבור מאידך".

כך או כך, גם אם מדובר בהתנדבות כשרה לחלוטין של קצא"א, עו"ד טל שרון חפץ, מומחית למשפט מנהלי ומרכזת הוראה באוניברסיטה הפתוחה, מציעה לרשויות מקומיות או גופים הפועלים עבור הציבור, לבצע חשיבת עומק משמעותית בעת קבלת תרומה או שירות שווה כסף מחברות עסקיות או הפועלות בשטחן. "באופן עקרוני, קבלת תרומה, בכסף או בשווה כסף, עשויה ליצור תלות או לפחות מראית עין של תלות", היא אומרת.

"התלות הזו מייצרת חשש לניגוד עניינים ועל כן חשוב שתהיה שקיפות ביחס לקבלת תרומות, שתאפשר פיקוח מצד משרד הפנים או היועץ המשפטי לממשלה", מוסיפה עו"ד שרון חפץ. "החשש הוא שמקבל התרומה יעמיד לנגד עיניו את טובת התורם ולא את טובתו של הציבור, עליה הוא מופקד. כללי הצדק הטבעי האוסרים על הימצאות במצב של ניגוד עניינים מסתפקים בקיומו של חשש סביר לניגוד עניינים, משום שהצדק חייב לא רק להיעשות אלא גם להיראות. קבלת תרומה מצדו של גוף אשר נתון לפיקוחה של העירייה ושיש לה מחלוקת משפטית עמו, עשויה לפגום במראית פני הצדק".