סגרי הקורונה מסתיימים, שרשראות האספקה לא עומדות בעומס, והאינפלציה עולה בכל העולם

האינפלציה הגואה גורמת לחרדה ברחבי העולם כשהעלייה בביקוש לאחר הקלה בסגרי הקורונה נתקלת בצווארי בקבוק באספקה ובעלייה במחירי האנרגיה וחומרי הגלם.

העליות החדות ביותר במחירים לצרכנים מזה שנים במדינות רבות גרמו לבנקים מרכזיים שונים להגיב באופן שונה. יותר מתריסר בנקים כאלה העלו את שיעור הריבית אבל השניים שלא העלו הם גם אלה שיש להם ההשפעה הגדולה ביותר על הכלכלה העולמית: הפדרל ריזרב של ארה"ב והבנק המרכזי של אירופה.

התגובות השונות שלהם משקפות הבדלים בתפישות לגבי השאלה אם עלייה המחירים תזין מחזורים נוספים של אינפלציה או דווקא תדעך. איזה מהדעות האלה נכונה תהיה נושא רב השפעה בקביעת כיוון הכלכלה העולמית בשנים הקרובות.

הבנקים המרכזיים הגדולים נסמכים על כך שמשקי בית מראים אמון ביכולת הבנקים לשמור על אינפלציה נמוכה, ועל כך שישנם מספיק עובדים שאינם מועסקים דיים על מנת לרסן את העלאות השכר.

רשויות כספיות אחרות לא בטוחות שזכו במידת האמינות הזו כלוחמים נגד האינפלציה, ורואות סיכון גדול יותר שתהיה גם עלייה במשכורות. במדינות עניות יותר, חלק גדול יותר של ההוצאה הולך לרוב על דברים חיוניים כמו אוכל ואנרגיה שבהם הורגשו עליות המחירים הגדולות ביותר, ולכן קובעי המדיניות ממהרים להיאבק באינפלציה.

ביום רביעי הבנק המרכזי של צ'ילה העלה את שיעור הריבית ב־1.25% ל־2.75%, והפתיע כלכלנים בהעלאת הריבית הגדולה ביותר מזה 20 שנה.

"זה השפיע עלינו כל כך, הכל עלה", אמרה סנדרה ולנצואלה, בת 46 מסנטיאגו שאיבדה את עבודתה במכירות בשנה שעברה וכעת נאבקת לשים אוכל על השולחן בבית. "נצטרך להסתגל למצב הכלכלי".

משפחתה קיצצה בצריכת הבשר, בגלל שכעת הוא יקר מדי, וקונה מוצרים אחרים ממותגים זולים יותר.

עליות המחיר החלו להאיץ ברחבי העולם במרץ, וגרמו לשיעור האינפלציה לעלות יותר ממה שציפו נציבי בנקים מרכזיים בעולם. עד אוגוסט, שיעור האינפלציה השנתי בקבוצת 20 הכלכלות הגדולות ביותר - שאחראיות לארבע חמישיות מהתוצרת בעולם - עלה לשיא של עשור.

העלייה באינפלציה מונעת על ידי שילוב של כוחות כלכליים שמעט בנקים מרכזיים מכירים מהעבר.

ההיצע נאבק למלא את הביקוש

הזינוק בחזרה בביקוש מצד הצרכנים קרה מוקדם יותר ובעוצמה גדולה ממה שלרוב קורה לאחר צמצום כלכלי. אבל ההיצע נאבק למלא את הביקוש הזה. בציפייה לשיקום יותר חלש ויותר ממושך, מעט יצרנים הוסיפו יכולת ייצור בזמן מגפת הקורונה, בעוד שבתי חרושת וחלקים נרחבים מרשת ההובלה בעולם נפגעו בגלל מגבלות ממשלתיות על עבודה ועל נסיעות.

בנקאים מרכזיים מ־20 הכלכלות המובילות, שנפגשו ביום רביעי בוושינגטון, אמרו שהם מצפים שכוחות ההיצע והביקוש יתאזנו בחודשים הקרובים, וכשיתאזנו גם שיעור האינפלציה יירד.

חלקם כבר העלו את שיעור הריבית, בעיקר ברזיל ורוסיה, שהיו בין הראשונות להעלותו במרץ. אבל ככל שהאינפלציה התקדמה, בלי סוף נראה לעין, בנקים מרכזיים אחרים הצטרפו אליהם.

הבנקים המרכזים שהעלו את הריבית

מתוך 38 בנקים מרכזיים הנמצאים במעקב של הבנק להסדרים בינלאומיים, 13 העלו את שיעור הריבית לפחות פעם אחת. באוקטובר, הבנקים המרכזיים של ניו זילנד, פולין ורומניה העלו את עלויות הלוואה בפעם הראשונה מתחילת המגפה. סינגפור, שהידקה מדיניות על ידי העלאת שיעור הריבית, הצטרפה לקבוצה הזו ביום חמישי.

עבור כל הבנקאים המרכזיים, החשש הגדול הוא שהאינפלציה תהפוך למוטמעת: משקי בית יתחילו להכניס לחישוביהם את השיקול שהאינפלציה הגבוהה היא כאן כדי להישאר כשהמפרנסים העיקריים דנים בשכרם, ומצד שני חברות יעשו את השיקול הזה בבואן לתמחר מוצרים. במדינות בהן הזיכרונות מאינפלציה גבוהה טריים יותר מאשר בארה"ב ובמערב אירופה, זה סיכון גדול יותר.

"שווקים מתעוררים הופכים לניציים בגלל שיש סיכון שציפיות האינפלציה יעלו הרבה יותר", אמר בהאנו באווג'ה, אסטרטג ראשי ב־UBS Research.

כמעט כל מדינה בדרום אמריקה עברה תקופה של אינפלציה גבוהה מאוד בשנים האחרונות, וכעת המחירים עולים שוב לאחר ירידה בכמות ההדבקות בקורונה. ללא עלייה בשכר בהתאם לזה, משקי בית רבים נמצאים בסכנה כלכלית.

כמו בצ'ילה, גם בקולומביה ובפרו המחירים עולים לאחר שנים של שליטה באינפלציה. זה הביא את הבנקים המרכזיים בשתי המדינות להדק מדיניות כספית כשמשקי בית נאבקים לסגור את החודש.

פרו, שהיה בה אחד הכיווצים הכלכליים הגדולים ביותר בדרום אמריקה ב־2020, מתמודדת עם העלייה המהירה ביותר במחירים לצרכנים כבר יותר מעשור. הבנק המרכזי העלה את שיעור הריבית החל מאוגוסט, כולל עלייה של חצי אחוז באוקטובר, לשיעור של 1.5%. האינפלציה בפרו הגיעה ל־5.2% בספטמבר.

רוב הבנקאים המרכזיים כיום עובדים על פי תוכנית פעולה שחייבת הרבה למאבקים נגד אינפלציה גבוהה מאוד שקרו במדינות עשירות בשנות ה־70. לקח מפתח מהתקופה ההיא: שכשהמשכורות עולות במהירות כדי להדביק את האינפלציה, ניתן לצפות לעלייה נוספת באינפלציה ואז מתחיל מעגל קסמים שלילי.

בכמה מדינות, הסיכון של הסתחררות של המשכורות והמחירים גדול יותר בגלל שיש בהן פחות עובדים שניתן לגייס כדי לעמוד בפרץ הביקוש הגואה.

זו בעיה במיוחד במרכז אירופה, שם כמה בנקאים מרכזיים העלו את שיעורי הריבית בחודשים האחרונים. הגירה לתוך מדינות עשירות יותר במערב אירופה ושיעורי ילודה נמוכים הורידו את מספר העובדים. על פי הערכות של סוכנות הסטטיסטיקה של האיחוד האירופי, עד שנת 2100 עלולה אוכלוסיית פולין להצטמצם בחמישית.

"מרכז ומזרח אירופה הוא אחד המקומות בעולם בהם אנו חושבים שהסכנה מאינפלציה גבוהה יותר שתתמשך כמה שנים היא הכי גדולה", אמר ליאם פיץ', כלכלן בחברה Capital Economics.

עבור קובעי המדיניות בפדרל ריזרב ובבנק המרכזי של אירופה, האיום של סחרחרת עלייה בשכר ובמחירים נראה נמוך יותר, והם גם סומכים על זיכרונות מתקופה ארוכה מאוד של אינפלציה נמוכה על מנת לקרקע את ציפיות משקי הבית וכן את עליות המחירים העתידיות. לאחרונה הטילו כלכלנים ספק בתפישה הזו, כולל הכלכלן בפדרל ריזרב ג'רמי ראד, שטען שהעדויות פשוט לא מצביעות על כך שהציפיות מניעות את האינפלציה.

עלייה במחירי המזון והאנרגיה גם העלתה את האינפלציה ברוב אפריקה מדרום לסהרה. באוגוסט העלה הבנק המרכזי של אתיופיה את הריבית שלו להלוואות לבנקים מסחריים מ־13% ל־16% והכפיל את דרישת רזרבות המזומנים לבנקים מסחריים ל־10%.

האינפלציה אצל יצרן החיטה הגדול ביותר באפריקה מדרום לסהרה עלתה ל־30% בספטמבר, לעומת 26.4% בחודש שלפניו, כתוצאה משילוב של סכסוכים, דרכי סחר חסומות ומתקפת ארבה שפגעה בייצור המזון.

ברוב החלקים של אסיה, בנקים מרכזיים עדיין זהירים לגבי הידוק המדיניות הכספית מוקדם מדי מחשש שיחתור תחת שיקומים כלכליים חלשים שלא קיבלו עידוד רב על ידי הממשלות.

הפגיעה ברווחיות של היצרנים הסיניים

יצרנים סיניים בינתיים ספגו את העלייה במחירי סחורות, וזה פגע ברווחיות שלהם. האינפלציה בשער בית החרושת בסין עלתה ל־10.7% בספטמבר, העלייה הגדולה ביותר מזה כמעט 25 שנה, בין היתר בגלל עלייה במחירי הפחם. האינפלציה לצרכנים בסין עלתה ב־0.7%, הרבה מתחת ליעד הרשמי של הממשלה, 3%.

בנאום בפורום 20 הכלכלות החזקות ביום רביעי, אמר נציב הבנק המרכזי של סין, יי גאנג, שהאינפלציה במדינה ברובה "חלשה".

בטורקיה, פיטר השבוע הנשיא רג'פ טאיים ארדואן שלושה בכירים בנק המרכזי. הוא דרש שיורידו את שיעור הריבית על מנת לעודד צמיחה, וגרם לחשש בקרב משקיעים שאומרים שקיצוצי הריבית יוסיפו ללחץ האינפלציוני. האינפלציה השנתית בטורקיה הגיעה לשיעור של 19.58% בספטמבר, הרמה הגבוהה ביותר מזה שנתיים וחצי, על פי משרד הסטטיסטיקה הרשמי בטורקיה.

במדינות אחרות, ממשלות פונות לצעדים שהיו נפוצים בשנות ה־70 אבל מאז הופסק בהם השימוש באופן נרחב. ביום רביעי, הודיע השר למסחר פנים בארגנטינה, רוברטו פלטי, על הקפאת המחירים של 1,247 מוצרים במכולות, עקב חשש על עלייה במחירי המזון.

"אנחנו צריכים למנוע ממחירי המזון לשחוק את המשכורות", אמר.

ניקולאס באריו בקמפאלה, אוגנדה וג'ארד מלסין באיסטנבול השתתפו בהכנת הכתבה.