מה צריכים במשרדי הממשלה להבין, כדי לעודד הייטקיסטים לעלות לישראל

היום (א׳) אישרה הממשלה בישיבתה השבועית את ההחלטה לגיבוש תוכנית אופרטיבית לעידוד עלייתם של יהודים המועסקים במקצועות ההייטק ברחבי העולם, בדגש על מקצועות ההנדסה. לפי נתונים שפרסמו משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית, ישנם כיום למעלה מ-3,100 עולים ועולות ממקצועות ההנדסה וההייטק שמבקשים לעשות עלייה, אך פוטנציאל העלייה האמיתי בתחום נאמד בעשרות אלפים, אם לא במאות אלפי יהודים המועסקים בחברות הייטק בשלל מקצועות.

באופן רשמי חסרים לענף ההייטק 14 אלף עובדים, מתוכם 10,000 אנשי תוכנה, אך בפועל המחסור הוא גדול אף יותר. משרות רבות יכולות להכיל יותר מעובד אחד, ואם יימצאו האנשים הנכונים, ההון הגדול שגייסו חברות ההייטק יאפשר להן לשכור עובדים רבים אפילו ממה שהצורך המיידי מכתיב להם כדי לאפשר צמיחה עתידית.

בפועל, מדובר בהקמה של צוות בין משרדי שישמש כ"סוכנות היהודית" לענייני הייטקיסטים. ניתן לה מנדט לעסוק באיתור יהודים בעלי הכשרה מקצועית בתחומי ההנדסה והטכנולוגיה, בעידוד עלייתם, בהשבה של ישראלים בתחום בחזרה ארצה, ובהכשרתם או בהסבתם של יהודים בארצות המוצא או לאחר שכבר עלו לישראל. בנוסף, הוחלט גם על הקמת מנגנון השמה שיסייע בתיווך בין המועמדים הפוטנציאליים לבין מקומות עבודה בישראל.

עוד בטרם נולדה הוועדה ובטרם הצליחה, נולדו לה "אבות" או "אמהות" רבים: את ההצעה גיבשו שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה, שר האוצר ליברמן, בשיתוף משרד ראש הממשלה. הצוות שיוקם כתוצאה מכך ימנה שורה של מנכ"לי משרדי ממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובהשתתפות נציגים ממשרד הכלכלה ומהמועצה הלאומית לכלכלה.

פרקש-הכהן מסרה כי ההחלטה תשתלב עם התוכנית הממשלתית הכוללת לפתרון בעיית כוח-האדם בענף ההייטק בישראל שמכין צוות ההון האנושי שהקימה בשיתוף עם משרד האוצר, וכן עם קידום תוכנית תמריצי מס להבאת עולים והשבת ישראלים מחו"ל לענף ההייטק בארץ.

עד שיגובשו ההמלצות, אם וכאשר, הנה חמש הערות שכדאי ליישם:

1. למרות המיקוד בתחומי ההנדסה, כדאי להרחיב את הפוקוס: אומנם, כמה עשרות אלפי מהנדסי בינה מלאכותית, סייבר ודאטה הם אלה שמייצרים את הערך המוסף של התעשייה המקומית, אך אלה מוקפים במאות אלפי בעלי תפקידים בתחומי פיתוח התוכנה, המוצר, השיווק, המכירות, הלוגיסטיקה והשירות, שהם הרוב המכריע בתעשיית ההייטק הישראלית.

לכן, התמקדות בפיזיקאים, מהנדסי מחשבים, מהנדסי תוכנה או חומרה בקרב העולים החדשים תהיה טעות. חברות ההייטק האמריקאיות והאירופיות מעסיקות מאות אלפי עובדים יהודיים בכל תחומי החיים של ההייטק. כל עולה שכזה - גם אם הוא איש מכירות עם השכלה במדעי הרוח או מנהל שירות לקוחות ללא השכלה - הוא רווח נקי למדינת ישראל.

2. גשו לסטודנטים מכל הגילאים ובכל המקצועות: הצמא לעובדי הייטק עם שפת אם אנגלית הוא כל-כך גדול, עד שבפועל, כל יהודי-אמריקאי או בריטי ישתלב במהירות בהייטק הישראלי אם יש לו שכל בקודקוד.

כן, גם אם הוא ללא תואר, או אם הוא למד במכללה שכוחת-אל במדינה במערב התיכון האמריקאי. חברות ההייטק הישראליות מעסיקות אינספור ילידי מדינות דוברות אנגלית (או ישראלים שגדלו בחו"ל) בתפקידי שיווק, כתיבת תוכן, מכירות ושירות שלמדו במדינות המוצא שלהם מקצועות כמו ספרות, אומנויות ושפות.

3. אפשרו להם להתחיל לעבוד מרחוק: למרות המוטיבציה המובנת להעלות יהודים לארץ הקודש, רבים יירתעו מהמהלך בטווח המיידי. צרו קשר עם מועמדים פוטנציאלים ברשת לינקדאין ואפשרו להם להתחיל בעבודה עם חברה ישראלית מרחוק, בזום. זו יכולה להיות תחילתה של ידידות מופלאה עם צוותים ישראליים, שיכולה גם להסתיים בעלייה ארצה. בצורה זו, תוכלו להגדיל משמעותית את מאגר העולים הפוטנציאליים.

4. בנו תוכנית למציאת גנים, בתי ספר, קופות חולים ושירותי הובלות: תאגידים רבים כמו אמזון ומיקרוסופט מסייעים לעובדיהם להגר ממדינה למדינה תוך אספקת שירותים כמו איתור בתי ספר וגנים לילדים, וסבסוד חברות הובלה. קחו זאת כמודל.

5. אל תסתפקו רק בעולים: עודדו הגירת עובדים זרים להייטק הישראלי. נצלו את ההרכב הייחודי בממשלה כדי לסייע למהנדסים רבים שהיו שמחים לעבוד מספר שנים בהייטק הישראלי - גם אם לא באופן קבוע - להגר לישראל ולתרום לתעשייה המשגשגת והמצליחה במדינה. הדבר יסייע בהמשך לשיתופי פעולה עתידיים טובים יותר עם חברות זרות ויגדיל את עוצמתה התעשייה הישראלית.