היועמ"ש מתנגד לפשרה בייצוגית נגד פסגות: להרחיב את אופן ההודעה לזכאים לפיצוי

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, מבקש להרחיב את אופן היידוע למי שזכאי לפיצוי במסגרת הסכם פשרה בתביעה ייצוגית. לעמדתו, הודעה בעיתונות ובאתר אינטרנט ייעודי אינה מספקת, ועל חברת הביטוח לפעול לאיתור הזכאים, גם דרך מרשם האוכלוסין לפיצוי ולשלוח להם הודעה בדואר, דוא"ל ומסרון. לעמדת היועמ"ש, לעיתים רבות הפנייה באמצעי התקשורת לאיתור זכאים להסדר פשרה אינה אפקטיבית.

מנדלבליט הגיש את התנגדותו להסדר פשרה שהוגש לאישור לבית הדין לעבודה בתל אביב בין ערן ועודד אסולין, יורשי עמיתים בקופת גמל, לבין פסגות קופות גמל בסכום של 4.1 מיליון שקל. בייצוגית שהוגשה ב-2016, טענו היורשים כי פסגות, בעלת הפוליסה, הפרה את חובת הנאמנות, בכך שנמנעה מלהודיע ליורשים על קיום הפוליסה וזכאותם לכספים.

התובעים הייצוגים גילו רק 10 שנים לאחר פטירת אביהם כי הם זכאים לכספי ביטוח חיים קבוצתי מסוג ריסק. כאשר התובעים פנו לפסגות, נאמר להם כי תביעת הביטוח התיישנה בתום שלוש שנים ממועד הפטירה. פסגות נקנתה לאחרונה על ידי חברת הגמל והפנסיה של אלטשולר שחם.

פסגות טענה מצידה כי לא נפל כל פגם בהתנהלותה, וכי היא פעלה ליידע את היורשים בנוגע לקיומם של הביטוחים, בהתאם להוראות הדין ולכלים שעמדו לרשותה. פסגות גם טענה כי בעבר לא היה הסדר חוקי בנוגע לפעולות המוטלות עליה לאיתור היורשים.
היועמ"ש התייצב להגנת האינטרסים של יורשי העמיתים וטען כי ההסדר אינו סביר בהיבטים רבים: החל מסכום הפיצוי הנמוך שנקבע ביחס לסכום הביטוח ללא נתונים המצדיקים זאת; הצורך במינוי בודק חיצוני; קביעת מקור תשלום הפשרה מהון החברה; ועד אופן ההודעה לזכאים.

הפיצוי הופחת

הסכם הפשרה נערך בעקבות הליך גישור ארוך בפני השופטת בדימוס, הילה גרסטל, והוגש לאישור בפברואר. במסגרת הגישור מונה רו"ח כבודק מטעם המגשרת, שמצא כ-4,700 חשבונות של עמיתים בין 2006-2013 שלא הוגשה בגינם תביעה בסכום ביטוח של כ-11.6 מיליון שקל. נעשתה הבחנה בין התקופה הראשונה עד 2013 לפני שנקבעו תקנות לאיתור יורשים, לבין התקופה השנייה, לאחר התקנת התקנות. בתקופה השנייה נמצאו כ-1,200 עמיתים, וסכום הביטוח הכולל הועמד על כ-4.6 מיליון שקל.

בהסכם הפשרה הפיצוי עצמו הופחת ל-4.1 מיליון. זאת, לאחר שבתקופה הראשונה חושב מקדם פשרה של 55% מסכום הביטוח, ומקדם הפשרה לתקופה השנייה הועמד על 18%. הצדדים הסכימו כי ככל שיתברר בהמשך על זכאים נוספים, תבחן פסגות כל מקרה לגופו. נקבע כי סכום הפיצוי תלוי במספר הסכאים שיפנו לפסגות. עוד הוסכם על גמול לתובעים של 250 אלף שקל, ו-50 אלף שקל הוצאות וכן 1.1 מיליון שקל שכר טרחה לבאי כוחם.

הפחתה ללא תימוכים

מנדלבליט לא השתכנע כי ההסדר הוא לטובת יורשי העמיתים. בעמדתו טען כי הפחתת הפיצוי ב-50% לעומת סכום הביטוח בנוגע לתקופה הראשונה "גבוהה הרבה מהנדרש" ואינה מוצדקת. זאת, מאחר שההפחתה נומקה באופן כללי ללא תימוכים, בכך שבחלק מהמקרים העמיתים לא זכאים לדמי ביטוח, אם מדובר בהתאבדות או בתאונה לאחר גיל 65.

לעמדת היועמ"ש, "אין מקום להפחתת סכום הפיצוי מבלי שהוצגו נתונים המאששים את טענות הצדדים". כך למשל, במקרה של חריג ההתאבדות מצוין, כי מבדיקות רשות שוק ההון עלה, כי שיעור המקרים שבהם חברה דוחה תביעת ביטוח חיים בשל חריג ההתאבדות הוא נדיר ביותר.

תשלום מההון העצמי

באשר למקור התשלום של הפיצוי, טוען מנדלבליט כי יש לשלמו מכספי ההון העצמי של פסגות להבדיל מכספי יתר העמיתים בקופות הגמל שבניהול פסגות. היועמ"ש גם מציע למנות בודק חיצוני שיבחן את ההסדר בשנית.

לעמדתו, קביעת מקדם פשרה של 18% מסכום הביטוח עבור התקופה שלאחר תקנות האיתור הוא נמוך מדי. לטענתו, על פסגות לפעול עבור העמית מול חברת הביטוח.
בהסדר בין פסגות ביטוח לבין פסגות קופות גמל ופנסיה לעניין ביטוח חיים עולה, כי על פסגות, כבעלת הפוליסה, מוטלת אחריות להודיע לחברת הביטוח בהקדם האפשרי. לכן, מציין היועמ"ש, כי על פסגות חלה חובת נאמנות רחבה מחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים והיא לא יכולה לפטור את עצמה בכך שפעלה לפי תקנות האיתור. היועץ סבור גם כי יש לקבוע מפורשות מי הם חברי הקבוצה שעליהם יחול ההסדר.

מנדלבליט גם טוען כי ההסכמה, שלפיה הפיצוי שכל חבר בקבוצה יהיה יחסי למספר הזכאים הסופי תביא לפיצוי שלא תואם את הנזק שנגרם.

עמדת היועמ"ש הוגשה ע"י עו"ד ציפי קימיאגרוב-חיים מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי), וגובשה בשיתוף עם ייעוץ וחקיקה ורשות שוק ההון. התובעים מיוצגים ע"י שלוסטוקהולם-כהן ופירון; ופסגות ע"י מיתר ויגאל ארנון.