"האמת והשלום אהבו" - אמרו חכמינו, וקשרו בכך בין שני ערכים מרכזיים בחיי אדם כמו גם בחיי אומה. אמת ושלום. האמת מקדמת את השלום. השקר מקדם את השנאה ואת המלחמה.
בשנים האחרונות רווחת בעולם תופעת ה"פייק ניוז". שקרים רבים מתפרסמים ברבים ומוצגים כאמת. לעתים קרובות מטרת השקרים הללו היא להסית מגזרים זה נגד זה, להסית אנשים איש ברעהו. נדיר למצוא פייק ניוז שמטרתו לעורר אהבה. תדיר למצוא פייק ניוז שמטרתו לעורר שנאה. בעידן הרשתות החברתיות, יכול כל אדם לפרסם "עובדות" כאוות נפשו, וקשה מאוד לדעת אם אמת הן אם לאו.
למרבה הצער, לא רק "אנשים מן היישוב" עושים שימוש בפייק ניוז, אלא לעתים גם פוליטיקאים ומנהיגי ציבור עושים שימוש בשיטה פסולה זו כדי להשיג רווחים פוליטיים. לשם כך, הם אינם מהססים לעתים לסלף את עובדות האמת ואף להמציא עובדות כזב.
מטבע הדברים, אין מדובר בתופעה חדשה אלא בתופעה עתיקת-יומין, אולם נדמה כי בשנים האחרונות הלכה התופעה והחריפה. ללא כל ספק, התפשטות הרשתות החברתיות וצריכתן הגואה מסייעת להפצה המונית של שקרים. בעידן הנוכחי קשה מאוד להילחם בכך, ותופעה זו מעוררת סכנה של ממש לחברה, לחוסנה וללכידותה.
אשכול זיהה
מעניין מאוד לציין כי כבר לפני למעלה מ-50 שנה עמד על כוחה של האמת ועל הסכנה שבשקר ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל הצעירה, לוי אשכול ז"ל. וכך אמר בשנת 1967, בדברים שנשא בפני "ועדת העורכים":
"יש מדינות בהן מעלימים באופן שיטתי מהאזרחים את האמת, או חלקים גדולים שלה. מעוותים את המציאות ומשתמשים במכשירי הקומוניקציה כדי ללבות שנאה ויצרים. סילוף זה והעלמה זו רק מזיקים לעמים של אותן מדינות. יוצרים אצלם ציפיות כזב ותקוות כזב. הקורבנות של שקרים אלה הם רק עמי אותן ארצות. כאשר 'רגע של אמת' פולח ומאיר את חשכת הכזב, מתברר שכל תמונת העולם שנבנתה במשך שנים היא מסולפת, ושסילוף זה היה הרה-אסון, ועלה בחייהם של אלפים ובקורבנות חומריים למיליונים".
דבריו של אשכול בדבר התפשטות השקר והכזב כוונו בעיקר למדינות שמעבר לים. למרות זאת, הוא מצא לנכון להתריע כבר אז נגד תופעה הרסנית זו, מחשש פן תשתלט גם על מדינת ישראל הצעירה. אלא שלצערנו, תופעה זו הפכה כיום לנפוצה מאוד גם בישראל וגם במדינות רבות אחרות, וקיים הכרח לקיים דיון ציבורי נרחב כדי לבחון באילו דרכים ניתן להילחם בכך.
היו מי שהציעו לאחרונה לחוקק חוקים נגד פייק ניוז. איני בטוח כי ניתן להתמודד עם תופעה זו באמצעות חקיקה דווקא, אולם ישנן מגוון דרכים שיסייעו במלחמה זו למען האמת.
תפקיד חשוב במאבק
כך למשל, ובראש ובראשונה, על כלי התקשורת להירתם בנחישות למלחמת חורמה נגד הפייק ניוז ולהוקעת מנהיגי ציבור הנוקטים בשיטה זו. אם יידע מנהיג ציבור כי התקשורת תבדוק היטב כל אמירה עובדתית שלו ולא תהסס להוקיע אותו ברבים אם ייתפס בדבר שקר, תוך "ביושו" עקב כך, יש לקוות כי ייזהר מאוד בטרם ישקר. לכן אני תומך בחום בתופעת "בדיקת העובדות" שכלי תקשורת החלו לבצע לאחרונה בדברי ובנאומי מנהיגים, ומקווה שניצני תופעה זו, שנראו לאחרונה בכלי תקשורת מרכזיים, יעלו ויפרחו.
גם למפעילי הרשתות החברתיות כגון פייסבוק וטויטר יש תפקיד חשוב במאבק זה, ולטעמי, חובתם הוולונטרית היא למחוק שקרים עובדתיים המופצים באמצעות הרשתות המופעלות על-ידם - במיוחד אם שקרים אלה מופצים על-ידי גורמים בעלי השפעה כגון פוליטיקאים ומנהיגים דתיים וחברתיים. זאת, בתנאי כמובן שמדובר בשקר עובדתי ברור ולא בהבעת דעה - שכן על חופש הביטוי להביע מגוון דעות יש לשמור מכל משמר.
כמו כן, יש לחנך את הציבור הרחב החל מגיל צעיר להסתכלות ביקורתית על מידע המונגש לו באמצעות כלי התקשורת והרשתות החברתיות, ולהסביר לציבור הרחב בכללותו, ובמיוחד לבני נוער, כי לא כל מידע המוצג לו כאמת, הוא בהכרח כזה.
קיימות בוודאי דרכים רבות נוספות שבאמצעותן ניתן להילחם בתופעה רווחת והרסנית זו, ויש לקוות כי הממשלה, הכנסת, התקשורת, מפעילי הרשתות החברתיות, גופים העוסקים בחינוך וכל גוף רלוונטי נוסף - ישימו לנגד עיניהם את הסכנה הגדולה שב"תת-תרבות השקר" ויקדישו מאמצים עילאיים למלחמה בכך. מדובר בתופעה המסכנת את השלום, את היציבות החברתית ואת הדמוקרטיה. אם לא נלחם בכך בכל כוחנו, אנו עלולים להצטער על כך מאוד כאשר יהיה כבר מאוחר מדי.
הכותב הוא פרקליט המדינה לשעבר
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.