אין מה לפחד מרשות הרגולציה החדשה

לאחרונה נשמעו קולות רבים המתנגדים לחקיקת חוק יסודות האסדרה. חלק מהקולות ענייניים ומעלים טענות שיש לדון בהן ולשקול אותן. אולם, חלק מהקולות הביעו חששות מפני כוונות זדון נסתרות, הפועלות לעיצוב החוק המוצע, חלק מהקולות אף החלו לנכס את השאלה האם נכון לקיים רשות רגולציה, לצד זה או אחר של המפה הפוליטית. בטור קצר זה נבקש להפיס דעתכם, להרגיע חלק מהחששות ולספר על הצורך ברשות רגולציה כמו גם על המעורבות שלנו, כארגון אזרחי א-מפלגתי, בקידום רעיון הקמת רשות זו.

פרויקט הדגל של עמותת רווח נקי הוא "תו איכות RIA: הערכת תהליכי רגולציה". הפרויקט נועד לשמש כמנגנון בקרה של החברה האזרחית על עבודת הרגולטורים, ומטרתו לוודא כי תהליכי קבלת ההחלטות לגבי רגולציה חדשה מבוצעים באופן מיטבי, וכתוצאה מכך יגבר הסיכוי שהרגולציה תשיג את מטרותיה- חלק מפעילות הבקרה המבוצעת כיום על ידי עמותה אזרחית נכון שיקיים על ידי רשות הרגולציה, באופן ממוסד, כפי שמוצע במסגרת חוק יסודות האסדרה.

במסגרת הפרויקט, צוות הרגולציה של העמותה בוחן את איכותו של כל תהליך RIA שנעשה על ידי הרגולטורים השונים בממשלה, כפי שהוא משתקף בדוח שפורסם לציבור. בחינת הדוחות מבוססת על פרקטיקות בקרה מקובלות בעולם והניסיון שצברה העמותה מהפעלת הפרויקט בשנים האחרונות. תוצאות הניתוח, הכוללות ציון מספרי ומשוב על אופן קבלת ההחלטות, מועברות לרגולטור הרלוונטי. בנוסף, אנו מקיימים שיח עם רגולטורים המעוניינים בכך, לשיפור הליכי ה-RIA שהם עורכים. לדאבוננו מצאנו כי איכות תהליכי יצירת הרגולציה, ומשכך הרגולציות עצמן, נמוכה מאוד.

כחלק מהליך החשיבה שנערך בשנים האחרונות על ידי משרדי הממשלה הרלוונטיים, סביב השאלה כיצד לייעל ולשפר הרגולציה הקיימת, זומנו על ידי גורמי ממשלה שונים, בראשם משרד ראש הממשלה, כמו גם משרד המשפטים ומשרד האוצר- בכדי להציג את ממצאינו כמו גם המלצותינו בנושא, לקחנו חלק בהליך חשיבה סדור וארוך שהתקיים בנושא ולשמחתנו רבות מהמלצותינו אף התקבלו והוטמעו בהצעת חוק יסודות האסדרה.

רגולציה לא איכותית

למסקנה שהרגולציה בישראל אינה איכותית דיה הגיעו, עוד קודם לממצאי העמותה שלנו, הוועדה לשינוי כלכלי וחברתי ("ועדת טרכטנברג"), מבקר המדינה, בדו"ח בעניין המערכת הרגולטורית משנת 2020, בנק ישראל בתוכנית להאצת המשק משנת 2021, וגם ארגון ה-OECD בסקירותיו את ישראל לאורך השנים. תמונה דומה משתקפת גם ממדדים בינלאומיים כגון ה-Doing Business. לממצאים אלה, מתווספים גם ממצאי עמותת רווח נקי, מפרויקט תו איכות RIA: הערכת תהליכי רגולציה, אותו מקיימת העמותה מזה למעלה משלוש שנים. מסיכום הנתונים מהתקופה 2019-31.03.2021, עולה שהציון הממוצע לתהליכי RIA ישראלי הוא נכשל (54), אין מגמת שיפור כלל לאורך השנים, וככל שהרגולציה בעלת השפעה משמעותית יותר על המשק, כך הליך גיבושה בממצוע פחות איכותי.

הכשלים המרכזיים בתהליכי גיבוש הרגולציה בישראל הם היעדר שימוש בנתונים לביסוס בעיות, הגדרת בעיה בצורה לא מדויקת, שיתוף לא מספק של הציבור ושל גופי ממשל משיקים, הערכה לא איכותית של עלויות ותועלות מהרגולציה, וכן היעדר בחינה בדיעבד של השלכות הרגולציה ועלויותיה בפועל. קיימים כשלים רבים נוספים באופן גיבוש הרגולציה בישראל. כך לדוגמה, מחובת עריכת הליך RIA פטורים גופים רבים, חלקם מהמשפיעים ביותר במשק כמו הרגולטורים הפיננסיים. כמו כן, קיימות בעיות באופן גיבוש רגולציות חדשות.

המשמעות של רגולציה לא איכותית היא גם כספית, בדמות נטל על הציבור, אך לא רק. פעמים רבות, רגולציה לא איכותית, במקרה הטוב, לא תשיג את מטרותיה, ובמקרה הרע תביא לפגיעה חמורה יותר בערך שעליו היא נועדה להגן.

עלות גבוהה מאוד

רגולציה בודדת יכולה לעלות למשק מאות מיליוני שקלים. לא בכדי ציין מבקר המדינה כי הפחתת הבירוקרטיה ב-30% תביא לחיסכון של עשרות מיליארדי ש"ח לציבור, כאשר החיסכון החד-פעמי לבדו יסתכם בכ-58 מיליארד שקל. לפי הערכת ה-OECD, שיפור הרגולציה בישראל אפילו רק לממוצע ה-OECD תעלה את התוצר לנפש ב-3.75% תוך 5 שנים וב-5.75% תוך 10 שנים.

הדרך לטיוב הרגולציה בישראלית חייבת לעבור דרך הסדרה חוקית של החובה לערוך תהליכי רגולציה, בקרה ופיקוח של תהליכי יצירת הרגולציה, החלת חובת RIA על הרגולטורים הפיננסיים והתאגידים הציבוריים ובחינה של יעילות הרגולציה הקיימת- כל אלה לא יוכלו להתבצע ללא גוף מקצועי מתכלל בעל סמכויות רלוונטיות, רשות רגולציה בדמות Regulatory Oversight Body גוף המוכר בעולם המערבי ופועל באופן דומה - זהו צו השעה.

הכותבת היא היועצת המשפטית של עמותת "רווח נקי" הפועלת לקידום רגולציה חכמה