"הבנקים בישראל יצטרכו לתת שירות ברמה של אמזון"

"המערכת הבנקאית די ערוכה לקדם את הבנקאות הפתוחה, היות ובנק ישראל הנחה את הבנקים להיערך, הרבה לפני שהיה חוק", כך טוען דניאל חחיאשוילי, סגן המפקח על הבנקים, מנהל אגף טכנולוגיה וחדשנות, ומי שבאגף שלו מקודמת רפורמת הבנקאות הפתוחה. לוחות הזמנים ליישום הרפורמה, לשיטתו, הם "קצרים בהרבה" מכל חוק אחר שמחייב הערכות טכנולוגית משמעותית, כפי שמחייב חוק זה.

הבנקאות הפתוחה, לדבריו, נועדה ליצור תשתית שתחייב את הבנקים לשתף את המידע על הלקוחות שלהם עם צדדים שלישיים - בנקים אחרים, פינטקים, נותני אשראי ועוד, שהלקוח נותן להם אישור לגשת לחשבון הבנק שלו. זאת, מתוך תפיסה שהמידע שייך ללקוח והוא יכול להחליט מה לעשות עם המידע. "זה פרויקט מתמשך, שהתחלנו לפני מספר שנים, ובעל פוטנציאל לשנות את המבנה התחרותי במערכת הפיננסית", אומר חחישאוילי.

מעבר לעובדה שמדובר בשיתוף מידע, הרפורמה גם נועדה ליצור תחרות. "פתחנו פתח לשיתופי פעולה נוספים בין בנקים לבין פינטקים או צדדים אחרים באמצעות תשתית API, שזו השפה בה מערכות יכולות לדבר אחת עם השנייה. בעולם התפתחו עוד שירותים שנוצרו לאחר שפינטקים חברו לבנקים ואיפשרו לכל בנק שיהיה יצירתי לתת שירותים נוספים ללקוחות שלו - הודות לאותה תשתית. ראינו בעולם בנקים שמשתמשים ב-API כדי להעביר לגוף פיננסי אחר שרוצה לגייס לקוח חדש את המידע על הלקוח הנדרש לצרכי איסור הלבנת הון".

שחקנים חדשים

בהקשר הזה, חשוב לחחיאשוילי להעיר שתי הערות: "הראשונה היא, שכשאנחנו מדברים על בנקאות פתוחה, לא רק העולם הבנקאי צריך להיות חלק ממנה אלא גם שחקנים נוספים, כדי לאפשר הסתכלות הוליסטית על כל המידע הפיננסי של הלקוח. ההערה השנייה, בעולם, בנקאות פתוחה מתייחסת לתנועות עו"ש ותנועות כרטיסי האשראי. בישראל קבענו מידע רחב יותר, שכולל גם אשראי, פיקדונות וניירות ערך.

"במסגרת הבנקאות הפתוחה, אנחנו פועלים גם לאפשר יזום תשלומים, שבמסגרתו לקוח יוכל לאפשר לצד שלישי להיכנס לחשבון שלו הלקוח ולבצע פעולות. בשלב ראשון, הכוונה בעיקר להוראות תשלום, אך זה יכול להתפתח גם לפעולות אחרות בחשבון", אומר סגן המפקח על הבנקים.

החלטתם לעשות את הרפורמה בשלבים. מדוע?
"בהוראה שהוצאנו כבר בתחילת שנת 2020 קבענו ששיתוף המידע ייקבע בשלבים, כאשר בשלב ראשון יהיה המידע הנובע מפעילות העו"ש, לאחר מכן, המידע על כרטיסי האשראי, המידע על אשראי ופיקדונות, ולבסוף המידע על כרטיסי אשראי. התהליך הוא כזה, שאנחנו מגדירים סטנדרט אחיד לכל פריט מידע, כך שצד שלישי שיאסוף את המידע ממספר מקורות מידע, בנקים, יוכל להשוות תפוחים לתפוחים. העבודה הזו לוקחת זמן. הרגולטור מגדיר את הסטנדרט, מוריד אותו למערכת הבנקאית ואז הם צריכים להתאים את הפריט בהתאם במערכות שלהם. הדברים האלו לוקחים זמן".

סיבה אחרת לעיכוב נובעת, לטענתו, מאימוץ סטנדרט בינלאומי של קבוצת ברלין (קבוצה בינלאומית של גופים פיננסיים הפועלים בבנקאות פתוחה באירופה וקובעים סטנדרט ליישום החקיקה בנושא באירופה), על מנת שפינטקים שפועלים בארץ יוכלו לעבוד בחו"ל, ללא צורך לפתח מחדש את המערכות שלהם. "הבחירה בסטנדרט הבינלאומי גם היא משפיעה על לוחות הזמנים של היישום, שכן בעולם הסטנדרט הקיים הוא ביחס לעו"ש, לכרטיסי אשראי ולייזום תשלומים. אבל סטנדרט שנוגע לאשראי, פיקדונות וני"ע לא קיים בעולם, ואנחנו מפתחים אותו", הוא אומר ומוסיף: "בסופו של דבר ביחס לפרמטרים אלו אנחנו נקדים את מה שקורה בעולם".

אז הדחייה היא לא כי הבנקים המסורתיים רוצים למסמס את הרפורמה?
"אני מכיר את הטענות האלה, אבל בשנים האחרונות דווקא ראינו שהבנקים פעלו על פי ההוראות שלנו כדי לאפשר את פתיחת המידע ועל פי לוחות זמנים שקבענו. לדוגמה, השלב הראשון, מידע על תנועות בעו"ש, כבר נפתח ועלה לאוויר באפריל 2021, והבנקים וחברות כרטיסי אשראי יכולים לגשת למידע בגופים אחרים להם. היות ויש דרישות נוספות בחקיקה, ייתכן ויידרש זמן נוסף לפיתוחים טכנולוגיים. אולם, בכל מקרה, אנחנו סבורים, שבנקים שיבינו זאת יוכלו להשתמש בבנקאות הפתוחה להגברת הכוח התחרותי שלהם, ולכן גם להם יש אינטרס להיות חלק מהרפורמה".

האיום מאמזון

מי יחולל את התחרות - הפינטקים או הבנקים הקטנים והבינוניים?
הפינטקים יכולים לחולל תחרות כשהם באים עם החדשנות המאפיינת אותם, אבל עיקר התחרות, לדעתי, תבוא דווקא מהחיבורים - פינטק עם בנק קטן או בינוני שיתחרה בבנקים הגדולים. בעולם כזה יש מקום גם לבנקים קטנים שיכולים להביא לצמיחה ותחרות".

היכן אתה רואה את עיקר התחרות - בעו"ש, בהלוואות, באשראי העסקי?
"הפעילות בעו"ש ובכרטיסי האשראי נותנת המון מידע. בתנועות העו"ש אתה רואה כמה משלם הלקוח על עמלות וריביות, אבל אשראי ופיקדונות וגם ני"ע יקפיצו עוד יותר את התחרות, כי אפשר יהיה לעשות אנליזה יותר טובה על הלקוח וכך גם לתמחר את השירותים והעלויות בצורה טובה יותר, כך שכשהמידע יהיה פתוח זה יגדיל את התחרות. המידע זה החסם העיקרי וכשזה יהיה פתוח יקטנו הפערים בין מי שמנהל את הלקוח למי שיכול להציע לו הצעות ערך.

מעבר להוזלת עלויות, אתה צופה שהרפורמה גם תקדם את החדשנות הטכנולוגית בבנקאות?
"בוודאי ורואים את זה כבר קורה. רואים גידול בשיתופי הפעולה של הבנקים עם פינטקים. המערכת הבנקאית מבינה שהיא צריכה לתת ערך ללקוחות שלה ולהעניק להם את רמת השירות שהם הורגלו אליה מהמדיה החברתית. צריך גם לזכור, שברקע יש את הסיכון שהביג-טקים (פייסבוק, אמזון, גוגל וכו'), יכנסו לעולמות הפיננסים, בעולם וגם בישראל, ולכן הבנקים יצטרכו להציע לצרכן רמת שירות כפי שמציעים אותם ביג-טקים".

עומס על המערכת

הבנקים ביקשו לגבות כסף על העברת המידע של הלקוחות למתחרים ולפינטקים מעבר לכמות מסויימת. אתה חושב שזה נכון לגבות כסף על מידע ששייך ללקוחות? כשעוברים קופת חולים לא מבקשים מאיתנו לשלם על העברת התיק הרפואי שלנו.
"יישמנו בישראל את המודל האירופאי לגביית תשלום. ככה זה עובד באירופה. כלומר, פינטק שקיבל את אישור הלקוח, שהוא תקף לתקופה, יכול לגשת למידע של הלקוח עד ארבע פעמים ביום ללא תשלום, וזה אמור להספיק למרבית הגופים. אם הלקוח הוא שיוזם את הכניסה לקבלת מידע ולא הפינטק, זה לא נספר בתוך הארבע פעמים ביום, ואז הלקוח יכול להיכנס כמה שהוא רוצה. בסופו של דבר, בהצעת החוק נקבע איזון בין העובדה שמדובר במידע של הלקוח, ולכן יש הצדקה לתת אותו בחינם, לבין העובדה שיש עלות גבוהה לגשת למערכות ולמשוך את המידע. אם לא תהיה עלות, כפי שנקבע, אז הרבה גופים ייכנסו למערכות כל הזמן וזה ייצור עומס על מערכות הבנקים ויתקע אותן".