המפקח על הבנקים: "הכשל ברפורמת הבנקאות הפתוחה הוא מניעה מהבנקים, ספק אם היא תצליח"

האם דווקא הבנקים הם מחוללי התחרות ולא הגופים הקטנים או הפינטקים? המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, טוען כי יש לקבוע נקודת זמן לאחר תחילת רפורמת הבנקאות הפתוחה, ואם לא תהיה תחרות אמיתית, יש לתת לבנקים להשתתף ברפורמה על כל הפרמטרים שבה.

אבידן השתתף הערב (א') בישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בחוק המידע הפיננסי, או בשמו הנפוץ יותר חוק הבנקאות הפתוחה. "נושא הבנקאות הפתוחה זה פרויקט הדגל של בנק ישראל והפיקוח על הבנקים, שעובדים על זה שנים רבות והביאו את המוכנות של המערכת", הוא אמר. בדיון היום עסקה הוועדה במועד כניסת החוק לתוקף, כאשר היו"ר ביטון, ח"כ שלמה קרעי וח"כ ענבר בזק ביקשו ליישם את הרפורמה בהקדם.

המפקח התייחס בדבריו לסוגיית ניגוד העניינים, שמונעת מהבנקים לדוגמה להקים מערכת להשוואת עלויות. זאת בטענה כי אם הבנקים ינהלו מערכת כזו, הם יקדמו את המוצרים שלהם על פני מוצרים של מתחרים דוגמת פינטקים, נותני אשראי חוץ בנקאי וכדומה.

"אנחנו רואים בעייתיות מאוד גבוהה בעולמות של ניגוד עניינים ותיווך, דווקא מעמדת הראייה של רווחת הצרכן. הוחלט בראיה המקצועית שיש כשל שוק עוד לפני שיש שוק, אבל אנחנו בגישה שהרבה יותר נכון לתת לשוק לפעול, ואם יהיה כשל נדע לשים את המעצורים הנכונים. בעיני הכשל המשמעותי, כדי שהצרכן ייהנה, הוא דווקא המניעה. אני מתקשה לראות מודל עסקי ללא מעורבות של בנקים וסולקים", אמר אבידן.

"אני מקווה שאחר כך יהיו פינטקים וגופים שלהם יש גם לקוחות וגם זוכים באמון. אני מבין שהוועדה רוצה שכן יישאר הסעיף של ניגוד עניינים ותיווך בעינו, אך הלוואי שתחשבו אחרת", הסביר המפקח על הבנקים.

הוא הוסיף כי הוא מתקשה לראות מה המדדים להצלחה של הרפורמה. "זאת נקודת מפתח לכל רפורמה, אני מרגיש שזה מאוד חסר. כאשר הולכים לכיוון שבו ימנעו מגופים שיש להם לקוחות ואמון לקחת חלק פעיל באקוסיסטם, ואני מקווה שאני טועה, אבל אם לא תהייה הצלחה, אז שיהיה מי שיש לו סמכות להתיר לבנקים, לא בגלל שאני המפקח עליהם כי יש בנינו הרבה מתח מובנה מעצם התפקיד, אבל להגיד שזו נקודת זמן שבעלי הנכסים ומי שמנהל נכסים, ויש לו לקוחות ואמון, ייקחו חלק באותה מערכת ולא תהייה מניעה כלפיו", ציין אבידן.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, שאל את אבידן האם יש לו ספקות שהרפורמה תביא את התוצאה הרצויה והאם הוא מאמין שלמרות עוצמתם של הבנקים הם צריכים להיות שחקנים ברפורמה. אבידן השיב: "חד משמעית כן. יש לי ספק. אין לי מונפול על החוכמה, אפשר לחשוב אחרת. אני רק אומר בואו נקבע נקודת זמן בה נבחן אם הצלחנו או לא הצלחנו, ואם לא הצלחנו נשנה".

אבידן התייחס בדבריו גם לדחיות בכניסת הרפורמה, ולפערים בין לוחות הזמנים שקבע הפיקוח על הביטוח לבין אלו שנקבעו בחוק ההסדרים, בו נקבע כי הרפורמה תחל רק ביוני 2022. "בתקופת החקיקה מדברים על מועדים כל כך קרובים, גם אם חלק מהמועדים שנקבעו כרגע הם יותר ארוכים ממה שקבענו בחקיקת המשנה בצורת הנב"ת (נוהל בנקאי תקין). אני אומר את זה כדי להסיר עננות לפיהן אומרים שהפיקוח על הבנקים והבנקים רוצים לדחות את החקיקה. אני לא לוביסט של הבנקים ואומר שהמערכת מוכנה לפעילות ובחלקה פועלת כיום", אמר המפקח על הבנקים.

"דחיות נקודתיות שקורות פה ושם חסרות משמעות במונחי הטווח ארוך. המוצרים הבנקאיים הם לא כל המוצרים הפיננסיים וצריך להרחיב אותה גם לעולמות הפיננסים ככל שניתן. גם אם לוחות הזמנים רחוקים יש לחייב את כל מי שהוא יצרן של מוצר פיננסי להיות חלק מהרפורמה. יש להפוך את העולם הזה מ-open banking (בנקאות פתוחה) ל-open finance. הנושא הזה נדון עם כל השחקנים", ציין אבידן.

גואטה: "אנחנו שוק קטן וריכוזי, אם נטיל ספק ברפורמה היא לא תצליח"

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, הגיבה לדברי המפקח על הבנקים, ובהתייחס לסעיף ניגוד העניינים ברפורמת הבנקאות הפתוחה אמרה כי "הצלחת הרפורמה הזו תלויה בנו, אם נטיל ספק ברפורמה היא לא תצליח. לכן התנאי הוא שכל הנוגעים בדבר ישלבו ידיים כדי שהיא תצליח. הרפורמה היא חלק מתהליך כולל שנועד לפתור כשל שוק וצריך לייצר פתרון ארוך טווח".

"מטרתנו הייתה לייצר מערכת של נתוני שירותים אובייקטיביים, לכן הכלל של מניעת ניגודי עניינים הוא שוויוני והוא חל על כל השחקנים, בנקים גדולים, בינוניים קטנים וכאלה שעוד לא קמו. נכון שישראל היא אולי תופעה חריגה בנוף המדינות שיישמו בנקאות פתוחה בהיבט ניגוד עניינים, אבל אנחנו לא אירופה ואנגליה. אנחנו שוק קטן, צעיר, ריכוזי, עם מעט מאוד לקוחות. המודל העסקי פה לא מספיק חזק לחברות פינטק, לכן צריך לעשות יותר כדי שהרפורמה תצליח. מבחינת ריכוזיות הנתון הכי בולט הוא שארבעה מתוך חמישה בנקים מחזיקים ב-90 אחוז מהשוק, וזה לא דומה לאירופה, אנגליה או מקומות אחרים שאנחנו מנסים להשוות עצמנו אליהם, לכן סעיף ניגוד העניינים הוא מהותי ומייצר תקווה בלבבות של חברות פינטק ישראליות שרוצות להחזיר ערך לשוק הישראלי. אם נפגע בתקווה הזו יהיה מאוד קשה לשקם אותה".

"בסוף לא היו רפורמות אמתיות שזעזעו את המבנה הישן בבנקאות"

בחלקו השני של הדיון ביקש יו"ר הוועדה ביטון מהאוצר ומבנק ישראל לבחון ב-24 שעות הקרובות לקצר את לוחות הזמנים לכניסת הרפורמה לתוקף.

ח"כ שלמה קרעי (הליכוד) אמר כי מסרסים את החוק בלוח זמנים דחוי, והוסיף כי שלל תאריכי הכניסה לתוקף של הרפורמה זו דחיינות. ח"כ ענבר בזק הצטרפה לדברים, ואמרה כי הדחייה משרתת רק את הבנקים וכי לוח הזמנים לא פרופורציונאלי להתארגנות. יו"ר הוועדה ביקש מנציגי הממשלה לעשות מאמץ לנצל את 24 השעות הקרובות לביצוע בדיקה מעמיקה האם אפשר לקצר את לוחות הזמנים. "הבעיה שהאמונה הולכת וקטנה אחרי 70 שנה, אנחנו מאמינים ומאמינים ובסוף לא היו רפורמות אמתיות שזעזעו את המבנה הישן בבנקאות", אמר ביטון.

מנכ"לית לובי 99, לינור דויטש, אמרה כי התייעצה עם טובי המומחים, וכי אין הבדל בין הנגשת מידע בעובר ושב לבין הנגשת מידע על הלוואות, פיקדונות ואשראי. לדבריה, "ביוני נותנים גישה על מה שאין בו כסף ובדצמבר משחררים את מה שיש בו כסף. עוד שישה חודשים זה עשרות אלפי זוגות צעירים שלא יוכלו להשוות ומי שגוזר קפון זה פועלומי. הם מתגאים בהקמת בנק דיגיטלי, אבל כשזה נוגע באפליקציות פשוטות פתאום זה לוקח זמן. אין שום סיבה שזה יקרה וצריך להתעקש על הקדמת הלוז".

רכז פיננסים באגף התקציבים באוצר, יובל טלר, אמר כי צריך שההנגשה תהייה נכונה ולא תביא להטיה ולבעיות צרכניות שלא יבטיחו תחרות. "מבחינה זו קבענו מועדים מוקדמים יותר שחלים על בנקים, תאגידי עזר וסולקים, כי הם התחילו בפעילות להנגשת המידע. בשביל שנדע להבטיח שהחוק מייצר הנגשה איכותית ללקוח נדרשנו לקבוע מועדי תחילה מאוחרים יותר. ב-14 ביוני נייצר מגרש משחקים שווה שכולם מתחילים בנקודה שווה", אמר.

אילנית מדמוני, מנהלת פרויקט הבנקאות הפתוחה בבנק ישראל, אמרה כי בבנק עובדים על הרפורמה מ-2018, בתהליכים רגולטוריים לא פשוטים. לדבריה, לעלות לאוויר בעוד שבעה חודשים זו תקופה ממש קצרה. בעקבות דרישת היו"ר ביטון אמר טלר כי הדבר ייבחן ביממה הקרובה.

אבידן: "בואו נפסיק עם הצביעות, המערכת הבנקאית מוכנה"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר כי 70 שנה זה זמן קצר לעומת האין סוף. הוא הוסיף: "נוהל בנקאי תקין קבע תאריכים, ובחקיקה זה לא הבנקים הם שיזמו. עשינו כל מאמץ לחבר למערכת, למרות שאין חקיקה, את כל הרגולטורים האחרים. אומרים אל תשאירו את זה רק למערכת הבנקאית, אבל אם נקצר רק המערכת הבנקאית תהייה פעילה ואם מאריכים באים בטענות למערכת הבנקאית שהיא מוכנה. בואו נפסיק עם הצביעות, המערכת הבנקאית מוכנה. 9 חודשים זה לא חזות הכל. הדחייה היא באה משני מקומות, מקום שהחקיקה מחייבת ולאפשר למאסדרים אחרים לתת רישיונות ולעמוד בתנאי אבטחת מידע, פרטיות וסייבר".

מנכ"ל רייזאפ, יובל סאמט, אמר: "תנו למי שמקבל רישוי פשוט להתחיל להשתמש בממשקים כמו שהם, לא לחכות ליוני. ברגע שבנק ישראל יכתיב את הסטנדרט תאפשרו לשחקן עולה לאוויר להשתמש במידע וכך יהיה לו יתרון. תגדירו סטנדרט ומי שירוץ מהר יוכל להתחבר, וכך תהייה אפשרות לשתף פעולה מהר".

הצעת יו"ר הוועדה: בשנה הראשונה לא יהיה תשלום על בקשות מידע

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, סיכם הלילה את הסוגיות שנותרו פתוחות מתוך רפורמת הבנקאות הפתוחה, במסגרת הכנת הצעת חוק מידע פיננסי לקריאה שנייה ושלישית כחלק מהצעת חוק ההסדרים. הוא ציין כי הוועדה עשתה את הלא יאמן והגיעה לישורת האחרונה של החקיקה, אך ביקש להתייחס למספר סוגיות אחרונות, לקראת דיון אחרון בהצעת החוק שיתקיים ביום שלישי ולהצבעות על ההצעה שצפויות ביום חמישי השבוע.

סוגיה ראשונה אליה התייחס ביטון היא מספר הפעמים ביום בהם ניתן לקבל מידע. לפי הצעת החוק מדובר על 4 פניות ביום, כאשר חברות הפינטק רוצות בלי הגבלה והבנקים טוענים שהדבר ייצר עומס. היו"ר ביטון ביקש לבחון כי בשנה הראשונה יהיה ניסוי בו מספר הפניות יעמוד על 4 ביום, במהלכה תיבדק כמות הפניות, אך הפניות העודפות יהיו בחינם. סוגיה נוספת היא אכיפה וענישה על גופים קיימים וסוגיה שלישית היא בקרה של הוועדה על יישום החוק.

עוד אמר ביטון כי צריך למצוא דרך לאפשר גם ללקוח פרטי לקבל את המידע על עצמו. הוא אף דרש להסדיר את מעמדם של יועצי המשכנתאות בחוק, ואמר: "מעמדם בחוק הזה הוא דרמטי מבחינתי, זה ייהרג ובל יעבור. לא נפגע במי שיצרו השוואת מחירים כשלא היה מידע נגיש". בנוסף לכך הוא ביקש להקל על מסירת המידע, כך שבחשבון משותף של בני זוג לא יידרש אישור של שני הצדדים להעברת מידע לצורך קבלת הצעת מחיר. הוא הוסיף וביקש לבחון מרכז שישמש למידע והסברים לציבור, וסיכם כשהזכיר את הדרישה לקצר את לוחות הזמנים לכניסת החוק לתוקף.

כאמור, ביטון הודיע כי ייחד דיון נפרד לכל הנושאים הללו וקרא לממשלה להגיע מוכנה ולאחר שהדברים מוסכמים. לאחר שהדברים יסוכמו יתקיים דיון להצבעה על הצעת החוק, ככל הנראה כבר ביום חמישי השבוע.