מיכל קליין, לשעבר ראש מערכת החדשות באתר וואלה, החלה להעיד היום (ב') בבית המשפט המחוזי בירושלים במשפטם של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'.
קליין עבדה בוואלה במהלך 10 שנים בין השנים 2008-2018. החל משנת 2016 היא שימשה כראש מערכת החדשות. מנכ"ל וואלה דאז, אילן ישועה (המשמש כעד התביעה הראשי במשפט נתניהו), מינה אותה לתפקיד ואמר לה שהוא רוצה לקדם את האתר ולהביא כתבים ופרשנים יוקרתיים.
עו"ד אמיר טבנקין, סגן מנהלת מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה, החל לחקור את קליין בחקירה ראשית.
עו"ד טבנקין: "מה הייתה מידת המעורבות שלך בהתערבויות של ישועה?"
קליין: "בסוף 2015 אני מבינה שקורים דברים. אני יודעת שיש אווירה במערכת. אני לא שומעת על כל מקרה. כשאני מתמנה לתפקיד ראש מערכת החדשות, לא יודעת למקם את היום, אני מבינה מאילן (ישועה) שכל מה שקשור למשפחת נתניהו צריך לעבור את אישורו. במקביל לכניסתי לתפקיד אני מתחילה לקבל הודעות מניר חפץ (אז יועץ התקשורת של משפחת נתניהו), בדרך-כלל מאירועים של שרה נתניהו. ניר לא מבקש שום דבר. הוא שולח לי את החומר, ושתי דקות אחר-כך אני מקבלת את אותן הודעות מאילן עם התמונות והנחיה מאוד ברורה מה יש לעשות עם החומר, מתי ולכמה זמן. זה הרגע שאני מבינה את המעורבות של אילן. אילן פונה ומבקש לפרסם את מה שניר שולח. אילן אומר לי לא להעלות ידיעות על משפחת נתניהו מבלי לעבור אצלו קודם".
עו"ד טבנקין: "תפרטי לגבי הדרישה של אילן להעביר דרכו את הפרסומים על נתניהו".
קליין: "היו שני מסלולים: האחד - אייטמים חיוביים הגיעו מניר חפץ עם הוראה מאילן. החלק השני היה אייטמים עם ביקורת על ראש הממשלה וסביבתו - אותם הייתי צריכה לאשר עם אילן ישועה. בחלק מהפעמים היו עולים עם כותרת אחרת, במיקום אחר.
"באירועים הראשונים חשבתי שזה נקודתי. שזה אירוע שיש לו סוף, שמדובר בתקופה שאנחנו עוברים. הייתי מתווכחת עם אילן. הייתי בוחרת את המלחמות שלי עם אילן. אני לא אריב על אייטם חיובי על שרה נתניהו, כי בעיניי עושה פחות נזק מאייטם ביקורתי שצונזר. הייתי מתווכחת כשחשבתי שההחלטות שלו פוגעות ביושרה המקצועית ובגולשים שקוראים אותם.
"חשבתי שלולא הייתי מקבלת הנחתה ישירה, לא הייתי מפרסמת את רובם, כי ברובם לא הייתה חשיבות עיתונאית. וגם אם הייתי מפרסמת, לא הייתי מפרסמת במיקום שזה שובץ באתר".
עו"ד טבנקין: "מה היה המניע לדרישות של אילן?"
עו"ד בעז בן-צר, סנגורו של בנימין נתניהו, התרעם: "מתנגד. זו סברה פנימית שלה".
עו"ד ז'ק חן, סנגורו של שאול אלוביץ', הצטרף להתנגדות: "מדובר בהזמנה לעדות אסורה. אלה דברים שהיא שמעה מישועה בתקופה".
קליין השיבה: "לאור העובדה שאילן לעתים השתמש בביטויים כמו 'יסגרו לנו את הברז', 'אני על הגריל מולם', הנחתי שמדבר על הבעלים והאינטרסים שלהם".
לדברי קליין, "אילן היה אומר משפטים כמו 'כולנו בזה ביחד', שנבין שגם אילן במצוקה הזאת, כדי להרגיע את ההתנגדות שלנו".
עו"ד טבנקין: "מה הייתה עמדתך לגבי הנטייה האידאולוגית באתר?"
קליין: "אני לא מרגישה שהייתה לאתר נטייה פוליטית. לא היה מטען אידאולוגי"
לדבריה, "בכל תקופת עבודתי עיקר השיח שלי עם אילן ישועה עסק בזה. הודעות, שיחות, ישיבות אצלו במשרד, לפעמים עד שעות מאוחרות. בשאלה האם ממלאים את ההנחיה לא היה שיקול-דעת. לא היה מקום להגיד - היום האייטם הזה לא יעלה. אני זוכרת חוסר שביעות-רצון גדולה של הכתבים בשטח מהסיטואציה באתר. אנחנו מאוד חששנו להגיע למצב של צנזורה עצמית. מעולם לא אמרתי לכתבים שלא יכתבו. אמרתי שננסה לפרסם. התחושה של הכתבים הייתה מאוד קשה".
קליין נשאלה על אירוע מיום 2.3.16 המתואר בכתב האישום: דרישה לפרסום כתבה על פניית ח"כ שרן השכל ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחקור את התנהלות המשטרה בעניינו של מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה. נתניהו מואשם בין היתר כי היה מעורב בדרישה לסיקור שהועברה על-ידי ניר חפץ, יועץ התקשורת של משפחת נתניהו, ובמעורבות בני הזוג אלוביץ'.
באותו יום חדרו ליישוב עלי שני מחבלים, ובנוסף בוצע פיגוע דקירה ליד הר ברכה בו נפצעו קל-בינוני שני מחבלים.
קליין העידה כי באותו היום היה פיגוע, והיא התווכחה עם ישועה על הידיעה. "אילן ואני היינו מנהלים דיונים. הייתי שואלת לכמה זמן הידיעה הולכת לתפוס מקום של חדשות אחרות באתר", אמרה.
קליין נשאלה גם על אירוע ממאי 2016 המתואר בכתב האישום: דרישות על אופן הסיקור על הפרסום הצפוי של דוח מבקר המדינה העוסק בפרשת "ביביטורס" ופרסום תגובת הנאשם נתניהו. כתב האישום מייחס לנתניהו מעורבות בדרישה באמצעות חפץ לאלוביץ' ולישועה. בכתב האישום נטען כי הדרישות טופלו במעורבות בני הזוג אלוביץ' ונענו.
קליין הסבירה: "עדכנתי את אילן שדוח מבקר המדינה בעניין 'ביביטורס' עומד להתפרסם מחר. אילן ביקש שהתגובה של נתניהו תהיה בכותרת. אני ביקשתי שהיא תהיה בכותרת המשנה. ניהלנו שיח - האם התגובה תהיה בכותרת המשנה או בכותרת, כשברור לי שלי אין חופש בעניין. עשיתי כמיטב יכולתי שהידיעה תעלה לכותרת הראשית של וואלה".
קליין נשאלה על אירוע מדצמבר 2016 המתואר בכתב האישום, בו מואשם בנימין נתניהו בכך שהיה מעורב בבקשה לעיכוב פרסום תמלילי חקירתה של שרה נתניהו ולפרסום תגובה, ועריכת הכותרת לאחר פרסום הכתבה. לפי כתב האישום, הדרישות הועברו באמצעות ניר חפץ לאיריס אלוביץ' ולאילן ישועה. קליין העידה כי ידיעה על תמלילי החקירה תוקנה לאחר שנמחק תוכן התמלילים, ונותרה תגובה של נתניהו עם האמירה שפורסמו התמלילים.
עו"ד טבנקין: "למה למרות החוויות האלה המשכת לעבוד באתר וואלה?"
קליין: "הייתי בלחץ סביב הבקשות של אילן, לפעמים התביישתי, אבל אהבתי את המערכת שעבדתי בה שנים. הרגשתי שיש לי אחריות למה שקורה. חופש העיתונות לא היה נתרם אם אני הייתי הולכת הביתה. אהבתי את העבודה, וגם הייתה לי משפחה לפרנס".
טבנקין: "איך התקופה של ההתערבות הסתיימה?"
קליין: "במקביל לפרסום של פרשת 2000 בכלי התקשורת, אילן קרא לי ולאבירם (אלעד, עורך האתר דאז) לשיחה ושאל: 'אתם עדיין זוכרים איך עושים עיתונות?'".
החקירה הראשית של מיכל קליין הסתיימה, והדיונים הסתיימו להיום. מחר (ג') ומחרתיים תיערך לה חקירה נגדית על-ידי סנגורי הנאשמים.
עורך וואלה לשעבר אבירם אלעד: "אחרי הבחירות ב-2013 כבר לא היו צריכים אותנו"
מוקדם יותר הבוקר המשיך להעיד עורך אתר וואלה לשעבר אבירם אלעד, כיום מנכ"ל חדשות 13. זהו היום הרביעי והאחרון לעדותו של אלעד במשפטם של ראש הממשלה לשעבר נתניהו ובני הזוג אלוביץ'.
עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', חקרה את אלעד בנוגע להתערבות של מנכ"ל וואלה לשעבר אילן ישועה בתכני האתר. עו"ד רוזן-עוזר הציגה התכתבויות המצביעות על התערבות של ישועה בתכנים, שהחלה בתקופת גדי להב כעורך במהלך 2012 ולאחר מכן.
עו"ד רוזן-עוזר: "האם חשבת שאילן ישועה בודק אתכם על כל אייטם ואייטם?"
אלעד: "לא יודע להגיד על כל אייטם, אבל בהחלט בודק".
עו"ד רוזן-עוזר: "האם חשבת שזה מבטא חוסר אמון בסיסי?"
אלעד: "היה מתח ניהולי. חשבתי שזה לא צריך להתקיים בצורה הזאת".
עו"ד רוזן-עוזר: "האם חשבת שזה חוסר אמון בסיסי? נכון או לא נכון?"
אלעד: "נוצרו משקעים על בסיס הדבר הזה".
בשלב מסוים פתח ישועה קבוצת וואטסאפ מצומצמת, ללא אלעד וללא ינון מגל, בשל התנגדותם להתערבות באתר. הקבוצה כללה את המשנה לעורך האתר אודי הירש, את המשנה למנכ"ל שי מגל ואת הסמנכ"ל עידו אשד.
ישועה ביקש לקבל דיווח על כל טעות בקבוצה המצומצמת. באותה תקופה הירש קיבל אחריות על דף הבית ועל הכותרת הראשית. אלעד הסביר כי מבחינת מגל, זו הייתה פגיעה דרמטית בתפקידו.
אלעד העיד כי לא הכיר את הקבוצה המצומצמת. בקבוצה כתב ישועה להירש: "הכפפות ירדו הבוקר אחרי התשובות היהירות של אבירם, אי-אפשר להעיר לחבר'ה האלה, ואתה אודי ישן בעמידה".
על ההתערבויות באתר האינטרנט השיב אלעד: "הדבר שהכי הפריע לי היה ההתערבות הפוליטית בתוכן וההנחתות והבקשות לבצע פרסומים. לא שבעתי נחת מהכניסה לתוך הטריטוריה שלנו. אין אג'נדה פרט למה עובד טוב יותר לאתר. לא חשבתי שמנכ"ל צריך להתערב בכלל. אבל יש הפרדה בין דברים שבאים לקדם אג'נדה לבין התערבות באיך נראה אתר הבית. אחת הסיבות שהתפטרתי הייתה ההתערבות הפוליטית שמלווה באג'נדה לגבי האתר".
אלעד העיד כי מהבחירות בשנת 2013 ועד שסיים את תקופת עבודתו הראשונה באוקטובר 2014, הוא לא זכר התערבות בוטה, למעט מספר מקרים של בקשה לסקר את שרה נתניהו בפעילות ציבורית, שברגיל לא היו מעלים. "בשלב הזה כבר לא היו צריכים אותנו", אמר.
עו"ד רוזן-עוזר: "למשל, שרה נתניהו מדליקה נרות עם ניצולי שואה - זו פעילות שיש בה עניין עיתונאי?"
אלעד: "תלוי בעיתוי. יש חשיבות מתי זה קורה, האם יש לי עוד כתבות באותו יום. האם זה מה שימלא לי את הליין-אפ אל מול דברים שדווחו עליה באותם ימים. אולי העניין הציבורי עולה בגלל משהו שקרה בימים האחרונים. תלוי בקונטקס".
עו"ד רוזן-עוזר: "האם ביקור של גברת נתניהו במעון לנשים מוכות הוא עניין עיתונאי לפרסם אותו? מעניין לסקר את נתניהו במעון לנשים מוכות?"
אלעד: "לא התכוונו לפרסם את הביקור. זה תלוי קונטקס".
אבירם אלעד מעיד במשפט נגד ראש הממשלה לשעבר נתניהו / צילום: יוסי זמיר
בהמשך הדיון, עו"ד רוזן-עוזר חקרה את אלעד בנוגע ללחצים שהופעלו לכאורה על-ידי משפחת נתניהו לפטר אותו מתפקידו כשחזר לוואלה בתפקיד העורך הראשי בשנת 2016, והציגה התכתבויות בהן שאול אלוביץ' מתנגד לפיטוריו.
עו"ד רוזן-עוזר: "האם ישועה סיפר לך שאחרי שהתחלת לעבוד בוואלה, הוא הציע לאלוביץ' לפטר אותך, ואלוביץ' סירבה?"
אלעד: "לא".
עו"ד רוזן-עוזר: "אתה מכיר את ערן טיפנבורן, שאמר שאחרי שמונית לעורך ראשי, ישועה פגש אותו כדי להציע לו את תפקיד העורך הראשי בוואלה. בזמן אמת לא ידעת את זה, נכון? ישועה לא דיווח לך, נכון?"
אלעד: "כן".
עו"ד רוזן-עוזר: "האם זה יפתיע אותך שאין אינדיקציה לכך בחומר הראיות, שרצו לפטר אותך? זה מפתיע בגלל שזה הפוך למה שישועה אמר".
אלעד: "כן".
עו"ד רוזן-עוזר: "האמירה של ישועה שהוא רומז על זה שהוא חושב שעובר כסף בין נתניהו לאלוביץ' - הוא אומר את זה רק בשנת 2017, נכון?"
אלעד: "כן".
עו"ד רוזן-עוזר חקרה את אלעד על ידיעות מ"כלכליסט", ynet ו"דה מרקר" בנוגע לבלוקצ'יין, זאת על רקע עבודתו של אלעד בחברת סטארט-אפ לאחר שעזב את וואלה בשנת 2014. עו"ד רוזן-עוזר הציגה כתבות ביקורתיות על המיזם של משה חוגג, וטענה כי בוואלה לא הופיעו ידיעות שליליות על חוגג בשנים של אלעד.
אלעד: "אין שום התערבות מצידי לא בעד ולא נגד, אנחנו את הידיעות הכלכליות שלנו לקחנו מגלובס. הבהרתי לעורך הספורט שיש לי ניגוד עניינים, ונדמה לי שעורך הכלכלה אור ידע על ניגוד העניינים, ובחדשות ידעו".
עו"ד רוזן-עוזר: "האם יכול להיות שמישהו אחר שהסתכל על הנתונים, יכול לחשוב שמשה חוגג יכול קיבל סיקור אוהד באתר?"
אלעד: "לא, את לא מראה לי מה קרה באתרים אחרים".
עו"ד רוזן-עוזר שאלה את אלעד לגבי פרסום הקלטת של שרה נתניהו ("פסי-כו-לו-גית") והלחצים שהופעלו בוואלה. אלעד השיב: "תמיד יש דילמה. הייתה מערכת שיקולים בקשר לקלטת הספציפית הזו. היא הגיעה לידנו, ורצינו לוודא שהיא אמינה או חיקוי או משהו כזה. בנוגע לעניין הציבור בפרסום של זה או שזו רכילות זולה שלא ראויה לפרסום: דנו בשאלה הזו, כי זה לא היה טריוויאלי. באותה תקופה היו תביעות של עובדות (של שרה נתניהו) שתיארו התנהלות שהקלטת מבטאת. נזכיר שהיו הכחשות גורפות של שרה נתניהו, והקלטת מבטאת את ההתנהלות החריגה. דבר שלישי זה שחשבנו שיש חשיבות להראות את הסביבה שבה מתנהל ראש הממשלה, וזו הייתה שיחה חריגה שהגיעה למקומות לא רגילים".
עו"ד רוזן-עוזר: "היה לך מתוק לפרסם את זה?"
אלעד: "בוודאי. אחרי שאולצנו לפרסם כתבות שלא רצינו, פתאום אפשר לפרסם משיקולים עיתונאיים, ואף אחד לא בא לצנזר אותנו, וזה היה שינוי דרמטי, כי בעבר בחיים לא יכולנו לפרסם את זה".
נזכיר כי בחקירתו הראשית העיד אלעד כי בתקופות מסוימות אילן ישועה, מנכ"ל וואלה לשעבר, דרש שכל פרסום בנושא נתניהו יעבור דרכו; וכי התערבויות אלה הובילו להתפטרותו של אלעד מאתר וואלה בשנת 2014.
בעקבות בקשתו של ישועה חזר אלעד בשנת 2016 ומונה לעורך אתר וואלה. אלעד העיד כי ישועה אמר לו שבזק שבבעלות אלוביץ', בעלי וואלה, תלויה בהחלטות רגולטוריות, ולכן על אתר וואלה להתיישר לבקשותיו של ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. בדיון אמר אלעד: "אילן אמר שיש פה מיליארדים על השולחן. הוא היה מאוד ברור שיש החלטות רגולטוריות שצריכות להתקבל".
ישועה סיים את עדותו בשבוע שעבר לאחר חצי שנה ו-33 ישיבות. ישועה היה העד הראשון במשפט. הוא עד מפתח שמסר למשטרה הקלטות ומסרונים המתארים בפירוט ובזמן אמת את מערכת הלחצים שהופעלה עליו ועל עיתונאי וואלה לאורך שנים מצד הזוג אלוביץ'. לחצים שנועדו, לשיטת התביעה, להכפיף את אתר החדשות לרצונות של ראש הממשלה, רעייתו שרה ובנו יאיר. לפי כתב האישום, בתמורה לסיקור המוטה, דאג נתניהו כשר התקשורת לקדם את האינטרסים של בזק וקידם החלטות רגולטוריות שהיו שוות לבזק ולאלוביץ' מאות מיליוני שקלים.
*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ'מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.