בקרוב תשלמו הרבה יותר על חניה. כל מה שאתם צריכים לדעת על רפורמת החניה העירונית

אחרי שורה ארוכה של דיונים, אישרה ועדת הכלכלה, בראשות היו"ר מיכאל ביטון לקריאה שנייה ושלישית את נוסח הצעת הרפורמה בחניה העירונית, שתיכנס לחוק ההסדרים.

הרפורמה אמנם תמציתית, אך היא עומדת לשנות בצורה נרחבת את האופן שבו הרשויות המקומיות יתייחסו למרחב החניה העירוני, ומצד שני את הצורה שבה עלינו כתושבים יהיה לתכנן את השימוש ברכב פרטי.

אחד המניעים לחקיקה הוא הרצון של הרשויות להקטין את השימוש ברכב הפרטי ובכך להרוויח שני דברים: הפחתת עומס התנועה במרכזי הערים והפחתה של זיהום האוויר. בין השינויים המרכזיים נמנים ביטול תקרת המחיר עבור חניה בכחול-לבן, ביטול האפשרות לחניה חינם בכל רחבי העיר, אלא רק בקרבת אזור המגורים, ואפשרות לגבות מחיר יקר יותר עבור חניה עירונית ממי שאינם תושבי הערים. מתי החוק ייכנס לתוקף, מי המרוויחים ומי המפסידים? גלובס עושה סדר.

מה ההסדר הכספי כיום בחניות כחול-לבן ומה השינוי?
רשות עירונית יכולה כיום לגבות מחיר מקסימלי של 6.3 שקל עבור שעת חניה. לפי מתווה החוק החדש, מגבלה זו תוסר. המשמעות: עיריות יוכלו לגבות כל מחיר שיחפצו. אך אין זה אומר שראשי הרשויות ימהרו לגבות כל מחיר. בניגוד לבעלי חניונים פרטיים על ראשי הרשויות יש "מנופים" פוליטיים, ודעת קהל שנלקחת כחלק מהשיקולים העירוניים. לצד זה יש כמובן לקחת בחשבון את הערך הכלכלי של חניה לכל אזור - בהתאם למחיר השוק (שמושפע מההיצע והביקוש בסביבה).

האם עירייה חייבת להעניק מחיר חינמי לתושבים בקרבת אזור מגוריהם?
לא. לפי החוק, העירייה רשאית לקבוע אזור חינמי מוגדר בסביבת המגורים של התושבים לפי אמות מידה שונות (מרחק, צפיפות לקמ"ר), אך אין עליה חובה לעשות זאת.

האם השינוי יחול על כל הרשויות המקומיות?
לא. הרפורמה תחול רק ביישובים הכוללים מעל 40 אלף תושבים. ברשימה נמנות כמובן הערים הגדולות כגון חיפה, תל אביב, ירושלים, אשדוד, באר שבע, הרצליה ובת ים. בנוסף, גם יישובים כמו אלעד, קרית ביאליק ונוף הגליל נמצאים ברשימה. בסך הכול, מדובר ב-48 יישובים, שבסך הכול מתגוררים בהם כשישה מיליון תושבים.

מתי ההסדר החדש ייכנס לתוקף ואיך זה יעבוד?
הוראות החוק קובעות תקופת מעבר של שלוש שנים מיום אישור חוק ההסדרים, שצפוי לעלות להצבעה בכנסת בחודש הבא. בתקופת הזמן הזו, הרשויות רשאיות לבצע חלוקה לכמה אזורים שהן רוצות, ובהם יוגדרו התעריפים ומי ראשי לחנות בהם בחינם (בהתאם לקרבה למקום מגוריו). אם הרשות לא עשתה זאת תוך שלוש שנים  - יחולו בה ההסדרים שייקבע משרד התחבורה. כך או אחרת, עד 2024 לא צפוי לחול שינוי בהסדרים שנהוגים כיום.

מדוע הרפורמה תתחיל רק בעוד שלוש שנים?
כדי לרכך את השינוי, וגם כדי לאפשר לרשויות המקומיות להיערך מבעוד מועד ולקבוע אזורי חניה, החוק במתכונתו הראשונית ביקש לקבוע לו"ז של שנתיים. אלא שבאחד מימי הדיונים בוועדת הכלכלה, העיר ח"כ איתן גינזבורג כי בעוד שנתיים יתקיימו הבחירות לרשויות המקומיות, כשלדבריו ראשי רשויות יתקשו לפעול בתקופה שלפני הבחירות בצורה שתשנה את הסטטוס קוו, ובפועל להתחיל לגבות כסף בכחול-לבן מתושבי עירם, וכך הם לא יירתמו למהלך. על כן הוחלט להאריך את כניסת החוק לתוקף בשנה נוספת.

האם רשות מקומית תוכל לגבות מחיר שונה ממי שאינו תושב?
כן. לפי החוק רשות מקומית תוכל לגבות עבור חניה בכחול-לבן מחיר שגבוה בעד 30% יותר מתושבים מקומיים. כמובן שבכדי ליהנות מהתעריף ששמור לתושבי העיר, יהיה על התושבים להסדיר זאת מרישום ברישום הרכב מול הרשות המקומית.

לאן יגיע הכסף עבור תשלום החניה ו/או הקנסות?
כפי שקורה היום, הכסף יגיע לקופתה של הרשות המקומית. מצד אחד, הדבר עשוי לחזק עוד יותר את הרשויות הגדולות והחזקות, שיעשירו את קופתן. מצד שני, אם הרפורמה אכן תשיג את ייעודה ומספר הרכבים שיכנסו למרכזי הערים יפחת, הכנסות הרשויות ייפגעו. עם זאת בדיקה שקיים משרד האוצר מצא כי גם כיום הרוב המכריע של הרשויות בישראל לא גובות את מחיר המקסימום. במילים אחרות: הרשויות לא ראו בכך אפיק הכנסה מרכזי. מנגד במשרד האוצר, שם דחפו לרפורמה, רואים במהלך הנוכחי פתח לניהול נכון יותר של משאב במחסור, בדגש על אזורים מרכזיים בעיר.