החוק להקמת רשות המטרו אושר היום (ב') לקריאה שנייה ושלישית בכנסת על ידי הוועדה למיזמי תשתית לאומיים. לפי הצעת החוק, בעלי נכסים הסמוכים לתוואי המטרו ישלמו מסים והיטלים כבדים בגובה של כ-75% מהשבחת הנכס, וזאת במטרה לממן את פרויקט התשתית היקר בתולדות המדינה.
הרכבת התחתית המתוכננת ברחבי גוש דן נאמדת לפי נוסח החוק בעלות של כ-150 מיליארד שקל. מדובר בסכום עתק, שכבר עתה צפוי עוד לצמוח. במשרד התחבורה העריכו בחודשים קודמים כי המחיר יכול לטפס לסביבות ה-200 מיליארד שקל, ושר האוצר אביגדור ליברמן הגדיל לאמור שהעלות עלולה לתפוח עד ל-250 מיליארד שקל - יותר ממחצית תקציב המדינה.
כדי לממן את העלויות הללו, כ-50% מהכסף לא יגיע ישירות מתקציב המדינה אלא מ"מס מטרו", היטלי השבחה, אגרות גודש ועוד. מחלוקת בין משרד האוצר לבין הרשויות המקומיות בנוגע ליעד אליו יוזרמו כספי בעלי הנכסים הסתיימה היום בהבנות בין הצדדים בוועדה: קופת המדינה תקבל מס השבחת מטרו בגובה 35% מערך השבח - לעומת 25% בלבד במס שבח רגיל - והיטל השבחה בהיקף 40% יועבר לרשות המקומית.
לדוגמה, בעל דירה שערכה עלה במיליון שקל בעקבות הקמת המטרו - ישלם 350 אלף שקל לרשות המסים ועוד 400 אלף שקל לעירייה. הרציונל מאחורי שיעור המס הגבוה הוא זכויות הבנייה וההשבחה הנדיבות שיוענקו באזורי המטרו.
מי יצטרך לשלם את המס?
איזה נכנס נחשב לנכס "מושבח"? התכנון הוא לכלול את כל מי שנמצא ברדיוס של 800 מטר מהתחנות. התחנות ממוקמות במרחקים של כ-2 ק"מ זו מזו, ולפיכך כמעט שיווצר "רצף השבחה" במסלול המטרו, לאורך 109 התחנות המתוכננות בשלושה קווים שונים. זאת, אף שבפועל דירה במרחק 800 מטר מהתחנה בוודאי שלא תושפע כמו תחנה שממוקמת ממש ליד תחנה, וישנם גם הבדלים בין תחנות מרכזיות למשניות.
לאורך התוואי צפויים לקום פרויקטים של התחדשות עירונית. באשר להשבחה בפרויקטים של פינוי בינוי, נקבע בנוסח החוק כי "רשות מקומית תהיה רשאית לקבוע את שיעור חובת התשלום אשר יחול על מקרקעין מושבחים בתכניות פינוי ובינוי; שיעור כאמור יהיה או שלושת רבעי או מחצית או רבע ההשבחה וכן רשאית היא לקבוע כי לא תחול בו חובת תשלום כלל; קבעה רשות מקומית כאמור, תחול קביעתה לגבי כל תכנית פינוי ובינוי שהוגשה למוסד תכנון למשך חמש שנים החל ממועד קביעתה".
בהמשך לדיון קודם בנושא שהתקיים בשבוע שעבר לגבי מנגנון קיזוזים לרשויות מקומיות שלא ישלמו את חלקם על המטרו, הגישה יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי, הסתייגות עליה הגיעה להסכמה עם נציגי הממשלה, ולפיה ייכנס בחוק שהחשב הכללי במשרד האוצר יהיה רשאי לקזז חוב של רשות מקומית, כולו או חלקו, כנגד תשלומי ארנונה, אגרות, כספים ותשלומים נוספים לאותה רשות מקומית.
"פרויקט התשתיות הגדול והיקר בתולדות מדינת ישראל"
המטרו מתוכנן להיפתח לתנועה בעוד יותר מעשור. הקמת המטרו עצמה פוצלה מחוק ההסדרים בשל היקפיה הגדולים ובחוק שהועבר כעת להצבעה סופית בכנסת נכללת רק הקמת רשות המטרו עצמה, שתרכז את תכנון והקמת הפרויקט.
יו"ר הוועדה מלינובסקי, אמרה על החוק: "היום אנחנו מתניעים את המטרו. פרויקט התשתית הגדול והיקר ביותר בתולדות מדינת ישראל יוצא לדרך. מדובר במיזם שהוא מנוע צמיחה עצום שישפיע על כל אזרח במדינה, הפרויקט יביא אתו בשורה ענקית לדיור בר השגה לטובת הזוגות הצעירים והאזרחים הוותיקים ויזניק קדימה את מדינת ישראל כלכלית, תחבורתית וחברתית. הצעת החוק עברה אינספור גלגולים עד שהגיעה לנוסח הסופי שעליו הצבענו היום בוועדה והכל כדי להפיק את המיטב עבורכם הציבור".
ח"כ יעקב אשר, שהיה שותף לעשרת הדיונים בנושא חוק המטרו בוועדה, התנגד להיטלים שיוטלו על הציבור והיזמים ואמר בדיון: "התנגדתי למס מטרו. ההתעצמות הכלכלית של גוש דן אחרי המטרו, תחזיר את הכסף לבד לקופת המדינה. שר האוצר הכריז שלא יהיו מסים וזה מס שמטילים על יזמים. אם המיסוי יהיה גבוה מידי, זה יגרום לכך שתהיה האטה בבנייה ולא ירצו להיכנס לזה יזמים. יש הרבה מתחמי ההשפעה שלא יתאימו לדיור אלא לעסקים ובזה יש רוויה ולכן היטל השבחה של 75% הוא יכול להיות טעות רצינית".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.