14 אלף משרות פנויות: כך תעבוד התוכנית של איילת שקד ואורית פרקש-הכהן להבאת עובדים מחו"ל להייטק

שרת הפנים איילת שקד ושרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן מקדמות תוכנית חדשה להבאת עובדים מחו"ל לתעשיית ההייטק הישראלית. לפי התוכנית, סטודנטים זרים שסיימו ללמוד בישראל במקצועות ההנדסה יקבלו אשרה כדי להמשיך לעבוד כאן וכן תינתן אשרת עבודה למומחים מחו"ל שישתלבו בתעשייה, זאת לשם עמידה ביעד הממשלתי של 15% מועסקים בהייטק בישראל.

על פי התוכנית, ימונה פרויקטור ברשות החדשנות שיתכלל את העבודה בנושא בשלושה מסלולים ויפעל מול חברות ההייטק להשמה של העובדים החדשים. במסלול אחד תינתן אשרת עבודה למומחים מחו"ל שמגיעים לעבוד בחברות ההייטק בישראל, שיידרשו לעמוד בתנאים הבאים: שכר כפול מהשכר הממוצע במשק, והכרה של רשות החדשנות שמדובר בחברת הייטק. על הפרויקטור תוטל האחריות לפשט את הליך האשרות לעובדי הייטק, כך שההליך יהיה מהיר ופשוט. מדובר באפשרות הקיימת היום לחברות ההייטק, אך הן אינן מודעות לקיומה ולכן היא לא מנוצלת. מטרת המהלך במינוי הפרויקטור היא דחיפה ביישום והקלת התהליך למתן אשרות לעובדים בתחום.

המסלול השני מיועד לעובדי הייטק יהודים וזכאים לעלות לישראל לפי חוק השבות, אבל רוצים להגיע לארץ ל"תקופת ניסיון" או לזמן מוגבל לפני שהם מחליטים להיכנס לתהליך העלייה. עובדים אלה לא יצטרכו לעמוד בתנאי של כפל השכר הממוצע, ויוכלו להסתפק באישור העסקה בהייטק לצד תצהיר כי הם עומדים בתנאי הזכאות של חוק השבות.

במסלול השלישי תינתן אשרת עבודה לשלוש שנים לסטודנטים שלמדו מקצועות טכנולוגיים בישראל ורוצים להישאר ולעבוד בתחום לפני חזרתם לארצות המוצא. המסלול הזה מיועד בין היתר לכ-1,000 סטודנטים מהודו הלומדים כיום בארץ במסלולים הטכנולוגיים, אולם נקבע כי לא יינתנו יותר מ-500 היתרים בו זמנית להעסקת בוגרים אלו.

מכוונים בעיקר לטאלנטים

לדברי גורמים המעורים בתוכנית, היא לא תבוא על חשבון ג'וניורים (עובדים מתחילים) או הכשרות של אוכלוסיות מיוחדות בישראל, ומכוונת בעיקר לטאלנטים שחסרים מאוד בארץ או כדי למנוע בריחת מוחות לחו"ל. זהו גם מהלך משלים לצעדים נוספים שנקטה פרקש-הכהן כדי להגדיל את מספר העובדים בענף על ידי תמריצי מס, והקמת צוות בינמשרדי להגדלת ההון האנושי בהייטק. לדברי שרת הפנים שקד, "יש צורך לאומי לחזק את ענף ההייטק שהוא הקטר המרכזי של הכלכלה הישראלית היום. במקום שחברות יפתחו מרכזי פיתוח בחו"ל, עדיף לייבא עובדים לארץ, כל שכן יהודים וזכאי חוק השבות שגם יישארו פה".

 השרה איילת שקד / צילום: שלומי יוסף

בפגישה שנערכה ביום ראשון בין השרות והצוותים המקצועיים מרשות החדשנות ורשות ההגירה, יחד עם נציגים מהתעשייה, סוכמה התוכנית ליבוא עובדים להייטק, המצטרפת לאפיקים נוספים בהם פועלת פרקש-הכהן כדי לטפל במצוקה בתחום. במסגרת הפגישה עלה הצורך של אנשי התעשייה במינוי פרויקטור שיעסוק בנושא האשרות ויקל על קבלתן.

מגבשים תמריצי מס

בנוסף פרקש-הכהן עובדת בימים אלה יחד עם שר האוצר על תוכנית לתמריצי מס לעובדים בהייטק. זאת לצד עבודת הצוות הבינמשרדי שהוקם במשרד המדע בראשותו של דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל העולמי, שנועד לתכלל את עבודת המשרדים כדי להגדיל את ההון האנושי בהייטק.

השרה פרקש-הכהן אמרה לגלובס כי "התקדמנו עוד צעד חשוב יחד עם שרת הפנים איילת שקד. לא בדיבורים, במעשים. החלטנו על מסלולים חדשים מקלים לעובדים מחו״ל ממקצועות ההייטק, לרבות עולים, סטודנטים ומומחים - שיאפשרו להם לקבל אשרות עבודה במהירות עם פחות אישורים ובירוקרטיה. ועוד בשורה חשובה: יהיה פרויקטור אחד שיפעל אל מול הפונים, במענה לפניות רבות אליי בנושא. זהו עוד צעד בשורת הצעדים שאני מקדמת בממשלה להגדלת התעסוקה בהייטק. יותר עובדים בהייטק זוהי משימה לאומית ואני ממשיכה לעבוד בה".

עידוד עלייה של הייטקיסטים

בתוך כך, ביום ראשון אישרה הממשלה הצעה להקמת צוות שתפקידו לעודד עלייה של העוסקים במקצועות ההייטק, כדי להגדיל את מספר העובדים בתחום בארץ לצד התמרוץ לעולים. בנוסף התחייבה הסוכנות היהודית לייצר תוך 90 יום מנגנון המחבר בין מועמדים לעלייה שהוכשרו במקצועות ההייטק לבין מעסיקים פוטנציאליים בישראל. על פי נתונים שצורפו להחלטה בשנים 2009-2012 עלו לישראל 4,427 מהנדסים ותרומתם לכלכלה הוערכה ב-0.9 מיליארד שקלים.

 השרה אורית פרקש הכהן / צילום: המכון הישראלי לדמוקרטיה

את ההצעה גיבשו שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש-הכהן, שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה ושר האוצר אביגדור ליברמן, בשיתוף משרד ראש הממשלה. הצוות שיוקם יימנה שורה של מנכ"לי משרדי ממשלה בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובהשתתפות נציגים ממשרד הכלכלה ומהמועצה הלאומית לכלכלה והוא נועד לתת פתרון למצוקת העובדים בהייטק. רק בתחילת השבוע פורסם כי ישנן 14 אלף משרות פנויות במגזר ההייטק, מתוכן 10,000 בתוכנה. לצד המחסור בעובדים - הציבה ישראל יעד להגדלת המועסקים בענף ההייטק ל-15% עד 2026, כך מופיע במסמך קווי היסוד של הממשלה.

החוק הקיים נותן מענה חלקי לצורך של החברות

חברות הייטק רבות בישראל עושות שימוש באשרת מומחה זר על מנת להביא עובדים זרים לחברות, אך בכדי להוציאה עליהם להוכיח שהעובד הוא מומחה בתחומו. החוק הקיים נותן מענה חלקי לצורך של החברות בידיים עובדות, אך רחוק מלספק את כל 14,000 המשרות הפנויות שקיימות בהייטק הישראלי.

למרות שלא קיימת הגדרה מדויקת של מיהו מומחה, ההערכה היא כי אלה המצפים לאישור של רשות האוכלוסין לאשרה צריכים להוכיח שיש לעובד המועמד מספר שנות ניסיון רב והתמחות בתחום מסוים, כמו למשל, שפת פיתוח תוכנה מסוימת, או ענף, כגון סייבר, ציוד רפואי או בינה מלאכותית. לצורך העניין, מהנדס תוכנה, אפילו כזה שסיים אוניברסיטה יוקרתית בארה"ב, אך יש לו שנה או שנתיים ניסיון בשפת פיתוח נפוצה, לא יוכל לקבל אשרת מומחה.

גידול במודעות לצד הקלות

עם זאת, המודעות בקרב חברות הייטק לשימוש באשרה זו גדלה מאוד בשנים האחרונות, לצד הקלה משמעותית מצד רשות האוכלוסין להוצאתה. בשנים האחרונות גדל באופן משמעותי מספרם של העובדים הזרים המומחים בהייטק הישראלי מ-1,682 עובדים בשנת 2010 ועד 6,832 ערב פרוץ מגפת הקורונה. בשנה שעברה ירד מספרם לכ- 5,300 וברבעון השלישי של השנה צמח שוב לכ-5,600.

רשות האוכלוסין, למשל ויתרה לאחרונה על הדרישה לחייב את המועמד להתראיין בקונסוליה ישראלית בארץ המוצא, וכיום רבים מהזוכים מקבלים את האשרה עם נחיתתם בשדה התעופה בן גוריון. יש לכך גם מספר חסרונות, כגון חוסר הידיעה האם לעובד המומחה עבר פלילי או אפילו רקע בריאותי בעייתי. העובדים מקבלים רשיון לתקופה של חמש שנים ושלושה חודשים, והחברה המעסיקה אותם צריכה להתחייב לשלם להם שכר הכפול מהממוצע במשק לכל הפחות, כלומר 22,600 שקלים ומעלה - שכר הנחשב נמוך בסולמות השכר המעודכנים בהייטק הישראלי.

לא ממלאים את הביקוש 

בתחום אשרות המומחים לא קיימת מכסה - צריך רק לעמוד בחובת ההוכחה - אך ספק אם עשרת אלפים מומחים זרים יכולים לספק את הצורך האדיר של ההייטק הישראלי בידיים עובדות. המחסור בעובדי הייטק בישראל נאמד כיום ב- 14,000 נוספים ורבים מהם לא חייבים להיות מומחים, הם יכולים להיות "סתם" מתכנתים בעלי שנה או שנתיים נסיון, או בוגרי אוניברסיטאות ללא ניסיון, כל עוד למדו מקצוע טכנולוגי או ששפת אמם אנגלית.

"בכדי לאפשר ליותר עובדי הייטק זרים בשוק הישראלי, אפשר לשאוב השראה ממדינות כמו ארה״ב שמפעילות אשרה שמיועדת לבעלי מיומנויות גבוהות", אומר עו"ד צביקה קן תור, המתמחה באשרות עבודה בישראל ובחו"ל. "זו דרגה אחת פחות מאשרת מומחים, והיא מאפשרת לאוכלוסיות רחבות יותר לעבוד במדינה, אם כי לא בשכר של מומחים. אשרות כאלה, המכונות High Skilled Employees הן למשל אשרת H1B בארה"ב המיועדת לאקדמאים, אבל כזו שמאפשרת לחברות להעסיקם גם בשכר נמוך יותר".