לחזק את לימודי האנגלית בפריפריה כדי לשמור על העתיד מבטיח

בשער גיליון ערב החג האחרון התנוססה על גבי עיתון זה הכותרת הגדולה "מי יכול להיות הייטקיסט". בכתבתה, פורטת דפנה ברמלי גולן את אתגרי השעה של עולם ההייטק הישראלי, עם שיא בגיוסים אל מול מחסור אדיר בעובדים מיומנים. כמו כתבות רבות שפורסמו בנושא בשבועות האחרונים מצביעה ברמלי גולן על החסם המרכזי והבולט ביותר של הישראלי הממוצע לעולם ההייטק הנחשק - אי ידיעת האנגלית.

בעוד שמתכנתים ומהנדסים מוצאים לרוב את דרכם אל המשרות הנחשקות, מקצועות "המעטפת" של ההייטק נמצאים בגירעון מתמיד של גיוסים. התחזיות האופטימיות מדברות על יבוא עובדים דוברי אנגלית מחו"ל, ואילו הפסימיות מעלות את האפשרות של היחלשות אומת ההייטק והסטארט-אפים העולמית. הסיבה - לא כל אחד יכול להיות הייטקיסט. והסיבה הכה פתירה? אי ידיעת אנגלית.

דוח רשות החדשנות לשנת 2021 מצביע על התבגרות התעשייה ועלייה בגיל העובדים הממוצע. המשמעות הנגזרת מכך היא מחסור בגיוס עובדים צעירים ומתאימים, זאת למרות שאחד מכל ארבעה סטודנטים בישראל לומד לתואר ראשון מקצוע טכנולוגי או הנדסי.

הכתבה של ברמלי גולן, כמו גם כתבות אחרות שפורסמו בחודשים האחרונים בנושא - מצביעות על כשלים חשובים מאין כמוהם, אך רובן אינן מתייחסות לפערים העצומים בלימודי האנגלית בין הפריפריה למרכז, לא על רמת הלימודים ותוכנם ולא על האפשרויות הלא שוויוניות שעומדות בפני צעירי הפריפריה אל מול המרכז. הצעירים הפונים למקצועות ההייטק הטכנולוגיים אינם בעלי ניסיון, וכאשר מוסיפים להם את אי ידיעת האנגלית ומגורים בפריפריה, הם נשארים לגמרי מחוץ למשחק.

גם מצטייני הבגרויות אינם בעלי יכולות ביטוי באנגלית ברמה גבוהה 

כבר בשנת 2014 פורסם מחקרן של פרופ' עלית אולשטיין וד"ר עפרה ענבר, מהמכון לחקר טיפוח בחינוך באוניברסיטה העברית, שהצביע על כשלים ברמת האנגלית בארץ ובפרט על הפערים בין המרכז לפריפריה. כך למשל, לפי נתוני משרד החינוך, נכון לאפריל 2021, בתיכונים שנבדקו בהרצליה, תל אביב וגבעתיים ממוצע 5 יחידות באנגלית עמד על 89-91, בעוד שבתיכונים בשדרות הוא עמד על 81. פער עצום לכל הדעות.

גם רמת האנגלית ושימושיה צריכים להדאיג אותנו, שכן גם מצטייני הבגרויות אינם בעלי ביטחון ויכולות ביטוי באנגלית ברמה גבוהה. המדינה ממשיכה להישען על דוקטרינות חינוך ולמידה מיושנות, התרפקות על מודלים שתואמים לשנות השישים, והפריפריה סובלת מהיעדר השקעה ממשלתית נכונה בלימודי האנגלית.

החודש הוקמה בשדרות, מתחת לרדאר ועל ידי 3 יזמים פרטיים, NES - האקדמיה ללימודי אנגלית בנגב. גילוי נאות - ביניהם נמצאת גם כותבת שורות אלה. האקדמיה הוקמה ללא תמיכה ממשלתית, תוך הבנה שאם יזמים פרטיים לא ייקחו את העניינים לידיים - ההייטק בישראל ידעך עם הזמן.

אם אנו מבקשים להמשיך ולשמר את גאוות היחידה הישראלית, עלינו להבין כי הזמן אזל ולפעול מידית. יש לגייס יזמים פרטיים לצד יוזמות ממשלתיות שישקיעו בפריפריה - כי שם נמצא כוח העבודה של המחר, ובכך להציל את הענף שאחראי על 43% מהיצוא של ישראל.

הכותבת היא יזמת חברתית סדרתית, נשיאת סופרסונס, יו"ר קבוצת תשעשרה וממייסדי NES, האקדמיה לאנגלית בפריפריה