סונג ג'י־הון פוטר אחרי עבודה של שנים במפעל רכב קוריאני. הוא פתח מסעדת עוף מטוגן ומזללת מזון מהיר - שכשלו - ונותר עם חובות של 400 מיליון וון (כמיליון שקל). סונג, גרוש ואב לבת, מתגורר בסיאול עם אמו החולה, עובד באופן מזדמן כנהג, מהמר ומנסה, ללא הצלחה, לברוח מנושיו.
סונג ג'י הון הוא גם דמות דמיונית. זהו שמו של גיבור "משחק הדיונון", דרמת האימה הדרום־קוריאנית של נטפליקס. "משחק הדיונון" כבר הפכה לסדרה הנצפית ביותר אי־פעם בשירות הסטרימינג, ועל־פי הערכות פנימיות של נטפליקס (שפורסמו בבלומברג), היא צפויה להוסיף 900 מיליון דולר לשוויה של ענקית הסטרימינג.
"משחק הדיונון" אומנם מתארת תסריט בדיוני של משחק לחיים ולמוות על סכום עתק, אבל היא מתרחשת על רקע של אי-שוויון כלכלי, חובות והימורים. אלה נושאים שמעסיקים את קוריאה יותר משני עשורים, והעסיקו גם את המיליונים שיצאו לרחובות במדינה לפני 5 שנים.
מה גרם לזינוק בחובות משקי הבית בקוריאה, מדוע הצעירים במדינה פונים להשקעות ממונפות קריפטו ומניות, ואיך נפער פער בין עובדי תאגידי הענק הקוריאנים לכל השאר? וגם: איך הפכה הסדרה "משחק הדיונון" ללהיט הכי גדול של נטפליקס אי־פעם? על כל אלה נענה היום בפרק של "הצוללת של גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
