רפורמת הכשרות התכווצה בכנסת, ואף אחד לא ממש מרוצה מהתוצאה

את הדיונים הסוערים ביותר בכנסת בחוק ההסדרים מנהלת יו"ר ועדת תשתיות ומיזמים לאומיים יוליה מלינובסקי על הרפורמה בכשרות. העובדה שחברי הכנסת החרדים יושבים באופוזיציה איפשרה לראשונה לממשלה ולכנסת לעסוק במונופול של הרבנות הראשית בכשרות. הדיון החמישי במספר נערך בוועדה ביום שלישי השבוע מתשע בבוקר וכמעט עד לחצות הלילה ובמהלכו הוכנסו תיקונים רבים בנוסח החוק. דיון נוסף צפוי בנושא לקראת סוף השבוע ולאחריו תאושר הרפורמה לקריאה שנייה ושלישית.

 יוליה מלינובסקי / צילום: דוברות הכנסת עדינה ולמן

הרפורמה המשותפת לשר לשירותי דת מתן כהנא ושר האוצר אביגדור ליברמן יצאה לדרך תחת הכותרות וההבטחות הבאות: להפקיע את מונופול הכשרות מידי הרבנות, לאפשר תחרות חופשית ואפילו הורדת מחירים לבעלי העסקים שרוכשים את תעודת הכשרות, אך ניסוחים אחרונים וסייגים משפטיים הפחיתו לא מעט מהשינוי המובטח. המונופול נגמר וזו בשורה משמעותית עבור רבים, תחרות תהיה, אך מוגבלת בתנאיה והורדת מחירים היא שאלה של פרשנות ונתונים כפי שיובא בהמשך.

הרפורמה, שנועדה בראש ובראשונה להוזיל את יוקר המחיה בישראל, בנויה על מספר עקרונות, אך המבקרים טוענים כי לא כולם מספיק מגובשים כדי לצאת לדרך.

במוקד: רבני הערים והכוח של השר

ראשית, מונופול הכשרות ייצא מידי הרבנות. בדיונים התגלה כי הממונה החדש לתחום הכשרות יוכל לקבוע את תנאי הסף לתחרות ותחתיו יקבעו כללים גם מי שיסמיכו את התאגידים שיתחרו בתחום: הרבנות או שלושה רבנים. כתוצאה, עלה החשש שהרפורמה בכשרות תוגבל כל כך בידי הרגולטור, שהיא תהפוך למעשה לחסרת משמעות. דומה יותר לתאגידי המים מאשר לקופות החולים.

סוגיה נוספת שמעוררת ויכוח היא מעמד רבני הערים. התוכנית היא להעניק כוח רב לרבני הערים, ולאפשר להם להעניק כשרות גם מחוץ לאזור מגוריהם, בתנאי שהיישוב כולל לפחות 20 אלף תושבים. הביקורת היא על כך שמי שיעניק להם את הסמכות הוא שר הדתות, וכי מדובר בכוח מופרז שניתן לו. במקור, דובר על כך שכל רבני הערים יזכו לסמכות זו - ובפועל הרפורמה צומצמה.

תוזיל או לא תוזיל? זו השאלה

המבקרים טוענים בין היתר, כי בנוסף הציבור לא ייהנה מהוזלות. במשרד הדתות אופטימיים הרבה יותר. "הרפורמה לא יוצרת תחרות אלא נותנת זכיונות של הרבנות הראשית לגופים פרטיים", אמר לגלובס עו"ד עמיחי פילבר, לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת ומי שהיה היועץ המקצועי של השדולה לשיפור שירותי הדת שהקים ח"כ מתן כהנא בכנסת הקודמת ומשתתף בימים אלו בדיוני הרפורמה. "המטרה הייתה להסדיר את המערכת בכללי מנהל תקין ובלי קומבינות, שיהיה ברור על מה העסק משלם, להפריד יחסי משגיח-מושגח ולהסדיר את עבודת המשגיחים ולהוזיל את המחיר תוך יצירת שיוויון בין בתי עסק דומים - שלושת הדברים האלה לא מתקיימים ברפורמה". בקואליציה ובמשרד הדתות לא מסכימים ומשוכנעים שהרפורמה תשיג בסופו של דבר את ייעודה.

החלטה נוספת שהתקבלה ועוררה מחלוקת היא להשאיר את האפשרות להעניק כשרות שלא במסגרת כללי הרפורמה במסגרת "השער השלישי" שפתח בג"ץ, כך שתינתן השגחה ותעודה חלופית, כמו שעושה היום ארגון צהר. כך למעשה, נותר פתח גם למי שרוצה לפעול שלא בדרך החוק החדש.

גם בקואליציה מודים - עוד יידרשו שינויים

שר הדתות לשעבר ח"כ יעקב מרגי מש"ס שהשתתף בדיונים אמר לגלובס, כי "אם אנחנו לא היינו מעירים להם הם היו נתקעים עם החקיקה עוד חודשים ארוכים, היא לא הייתה בשלה ואם את שואלת אותי גם ב-2023 זה לא יקרה". מרגי הוסיף כי "תיפתח מלחמת עולם אחרי שהרפורמה תעבור בין רבני ערים, וגם בתוך הערים שיפגעו בעסקים שיקבלו כשרות אחרת".

יו"ר הוועדה האחראית בכנסת יוליה מלינובסקי הודתה בשיחה עם גלובס כי לא כל הבעיות נפתרו, וכי החוק עוד יידרש לתיקונים נוספים בהמשך: "אין חוק שלא עבר גלגולים נוספים". עוד ציינה מלינובסקי לגבי התחרות המוגבלת ברפורמה כי "תחרות זה גם בשירות לא רק במחיר. זה כמו בפתיחת אזורי רישום לנישואים - אנשים לא הולכים לרב אחד בגלל היחס והולכים לרב שנותן שירות נחמד. הכסף הגדול הוא בתעשיית היבוא ומפעלי המזון, מדובר במיליארדים של כסף. אני פותחת את השוק ליבוא. המלחמה אצלי בוועדה היא לא על הפיצה והפלאפל".

נתונים סותרים על "כשרות כפולה" ועלות הרפורמה

חברי הכנסת "מגששים באפלה" לגבי פרטים בסיסיים על השפעות רפורמת הכשרות. ישנה סתירה קיצונית בין נתוני האוצר לבין נתוני המועצה הדתית ירושלים בנושא ההשגחה הכפולה. בישראל, לרבנות הראשית יש מונופול על המילה "כשר" ורק היא מעניקה את הרשות להשתמש בה בבית עסק. אך שומרי כשרות רבים, בעיקר חרדים, דורשים השגחה נוספת של בד"צ פרטי בסטנדרט מחמיר. לכן, עסקים רבים מחזיקים כשרות כפולה. התועלת הכלכלית העיקרית של הרפורמה, טוענים באוצר, היא הסרת הצורך בכשרות כפולה הדורשת תשלום מיותר מעסקים שממילא מושגחים על ידי בד"צ חרדי.

לכמה עסקים יש כשרות כפולה? האוצר טוען שמדובר במעל 9,000 עסקים, שהם 72% מהעסקים הכשרים בישראל, אך במועצה הדתית בירושלים טוענים שמדובר ב-13% מהעסקים בלבד, כ-1,800 עסקים. באוצר בדקו את נתוני האמת של בד"צ מסוים, ואז הכפילו במקדם שחושב בעזרת סקר על הפופולריות היחסית של כל בד"צ. המועצה הדתית ירושלים, לעומת זאת, השתמשה במידע מ"בדיקה של 17 מועצות דתיות", בלי לפרט כיצד נאסף המידע. 

במכון הישראלי לדמוקרטיה מעריכים את הנתון ב-88% אך שם מודדים לא את שיעור העסקים בעלי כשרות כפולה, אלא את שיעור המוצרים בעלי כשרות כזאת, וביטול הכפל עשוי להוביל להוזלתם. עם זאת, מדובר בנטל כלכלי קטן מזה שטוענים באוצר, שכן חלק מהמשגיחים עובדים במקביל עבור כמה כשרויות, מה שחוסך חלק ניכר מעלות הכשרות הכפולה לחלק מהעסקים.

כמה? עוד שאלה מצוינת, שאין לאף אחד את הנתונים לענות עליה. ישנה הנחה ולפיה המועצות הדתיות סופגות כיום חלק מעלות מערך הכשרות. אך במכון הישראלי לדמוקרטיה ביצעו ניתוח מדוקדק יותר של ההוצאות וההכנסות של המועצות הדתיות מכשרות, וגילו ש-42% מהן לא מסבסדות את מערך הכשרות, אלא זה אף רווחי ומסייע לממן את פעילויותיהן האחרות. לכן מעריכים שם את הייקור הצפוי לבעלי כשרות רבנות בלבד ב-13 מיליון שקלים בשנה, סכום נמוך בהרבה מה-25 מיליון שקלים בשנה שמעריכים באוצר. 

אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שר פרסם לאחרונה במסגרת המכון מחקר נתונים על מערך הכשרות ביחד עם החוקר גבריאל אבן-צור, אמר לגלובס כי "נחשפנו להיעדר סטנדרטיזציה הפושה בתחום הכשרות בין המועצות הדתיות השונות, עד לכדי פערים בעשרות אחוזים בעלויות ההשגחה ובגביית האגרות מבעלי עסקים. אלו מביאים לאפליה ולאי שוויון בין בעלי עסקים, לעיתים אף בתחום אותה מועצה".