ועדת הכלכלה אישרה את חוק הבנקאות הפתוחה: "מבחן התוצאה הוא שיקבע"

פרק הבנקאות הפתוחה בחוק ההסדרים צלח הבוקר (ה') משוכה חשובה כשאושר בוועדת הכלכלה של הכנסת. בתום שורה של דיונים שנמשכו מתחילת החודש, אישרו חברי הוועדה את הפרק שכלל עשרות סעיפים, והוא יועבר למליאת הכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית.

על רוב הסעיפים כבר הושגה הסכמה לאורך הימים האחרונים, אך כמה מהם עודכנו לקראת ההצבעה. כך למשל סביב נושא מתן הגישה לחשבונות משותפים, סוגיה שהיוותה חסם עבור פינטקים הרוצים להיכלל ברפורמה ומבקשים לאפשר מצב בו מתן גישה רק מצד אחד מבין בעלי החשבון תספיק, למרות שבבנקים מציינים כי מבחינה תפעולית הם כבר מוכנים לאפשר גישה כזו גם לחשבונות אלו.

לאחר הערות שנשמעו לאורך הדרך, תוקן הסעיף הנוגע לחשבונות המשותפים, כך שבחשבון 'משותף ביחד ולחוד', הרשאה מצד אחד השותפים תהיה כאילו שניהם נתנו אותה, וכך כל אחד מבעלי החשבון יוכל לתת הרשאות ללא צורך בהסכמת השני. עם זאת, בסעיף המתוקן נקבע כי על הגוף שמקבל את המידע להודיע בהקדם האפשרי לבעלי החשבון שלא נתנו את הסכמתם על התהליך, וכן על האפשרות שלו לבטל את הגישה באופן מידי, וכן לחייב את הגוף הפיננסי או הפינטק שקיבל את הגישה כבר במועד החתימה על ההסכם להודיע על כל האפשרויות העומדות בפני הלקוחות.

סעיף נוסף שעמד לבחינה מחודשת הוא התשלום על המידע, אותו יוכלו לגבות הבנקים מהמתחרים או מצדדי ג' כמו הפינטקים, שיהיו מפוקחים על-ידי רשות ניירות ערך אשר תעניק להם רישיונות. על-פי הצעת החוק, לאחר כניסה לחשבונות ארבע פעמים ביום, יוכלו הבנקים לגבות תשלום על כל כניסה נוספת שיעשו צדדים שלישיים, בעוד הלקוח יוכל כמובן להיכנס בעצמו לחשבון שלו ללא הגבלה. במהלך דיון ההצבעות שנערך היום, הגיש ח"כ שלמה קרעי הסתייגות, וביקש להגביל את התשלום שיוכלו הבנקים לגבות, אך יתר חברי הוועדה הצביעו נגד ההסתייגות.

במהלך הדיון אישרו חברי הוועדה להסמיך את שר האוצר לאפשר לבנקים ולחברות שייכללו ברפורמה לגבות תשלום שונה מלקוחות בעלי תנאים דומים. עד שיבחר שר האוצר להשתמש בסמכות זו, יהיו מחויבים כל השחקנים במגרש הבנקאות הפתוחה לגבות תשלום זהה מלקוחות בעלי מאפיינים ותנאים דומים עבור פעולות.

ההתנגדות של פייבוקס לא עזרה לה

סעיף נוסף שעמד במחלוקת אך לא שונה לבסוף, הוא סעיף ניגוד העניינים. על-פי הסעיף, תאגיד עזר בנקאי, המוחזק ביותר מ-20% על-ידי בנק, לא יוכל להפעיל מנוע להשוואת מחירים. מי שהוביל את ההתנגדות לסעיף זה היה מיזם פייבוקס, ש-50.1% ממנו מוחזק על-ידי בנק דיסקונט והיתר על-ידי רשת שופרסל. מנכ"ל פייבוקס, אריק פרישמן, אף שלח השבוע מכתב ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, בו הבהיר כי אם יתברר שמנוע ההשוואה של פייבוקס אינו אובייקטיבי, המיזם יהיה מוכן לקבל כל סנקציה שתוטל עליו, כולל הפסקת פעילות. למרות זאת, בוועדת הכלכלה לא התרצו והותירו את הסעיף המדובר על כנו.

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, הפתיע את חברי הוועדה בדיון שהתקיים השבוע ותמך בהקלה שתאפשר לבנקים להיום שותפים למהלך. "אנחנו רואים בעייתיות מאוד גבוהה בעולמות של ניגוד עניינים ותיווך, דווקא מעמדת הראייה של רווחת הצרכן. הוחלט בראייה המקצועית שיש כשל שוק עוד לפני שיש שוק, אבל אנחנו בגישה שהרבה יותר נכון לתת לשוק לפעול, ואם יהיה כשל נדע לשים את המעצורים הנכונים. בעיני הכשל המשמעותי, כדי שהצרכן ייהנה, הוא דווקא המניעה. אני מתקשה לראות מודל עסקי ללא מעורבות של בנקים וסולקים", אמר אבידן.

מנגד, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה ונציגי האוצר התנגדו לשינוי בסעיף, מחשש לפגיעה באובייקטיביות של ההשוואה, ובסופו של דבר החליטה הוועדה שלא לעשות שינוי בסעיף.

מסירת המידע תוקדם בכמעט שנה

הצעת החוק תיכנס לתוקף בהדרגה, כאשר השלב הראשון של שיתוף מידע מחשבונות העו"ש וכרטיסי חיוב ייכנס לתוקף באמצע יוני 2022. נציין, כי לשלב הראשון כבר היו מוכנים הבנקים מבחינת תפעולית, בהובלת הבנק הבינלאומי שהיה הראשון לאמץ את הרפורמה מתוך מטרה לאתגר את הבנקים הגדולים.

במהלך הדיונים ביקש היו"ר ביטון לבחון אם ניתן לקצר את לוחות הזמנים, ובהתאם לכך נקבע כי המועד בו ישתפו הבנקים והסולקים בנתונים על אשראי וחסכונות של הציבור יוקדם בחודש וחצי, ל-31 באוקטובר 2022. מסירת המידע על תאגידים קטנים, של מחזור עד 5 מיליון שקל ובעלים יחיד, תוקדם בכמעט שנה, מאמצע דצמבר 2023 ל-30 בינואר 2023.

נושא נוסף אליו ביקש היו"ר ביטון להתייחס במהלך הדיונים היה שילוב יועצי המשכנתאות ברפורמה. בעקבות דרישתו של היו"ר ביטון הובהר כי היועצים יוכלו בעתיד לקבל רישיון ולפעול במסגרת החוק, ועד אז פתרון הביניים הוא לקבוע הסמכה שתאפשר להם לשתף פעולה עם חברות הפינטק ולקבל גישה מוגבלת למידע.

"מברכים על כל מהלך להגברת התחרותיות"

"ענף הבנקאות סובל ממיעוט שחקנים, סטגנציה ומחוסר בתנועת לקוחות, בין היתר בשל עוצמת החברות שפועלת בתחום", אמר יו"ר ועדת הכלכלה בסיכום הדיון, לאחר אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית. "יש הזדמנויות כמו כניסת הבנק הדיגיטלי ובנק אופק בבעלות קואופרטיבית, כשלצדם חברות של פינטק ישראליות שנמנעו מלהיכנס עד עתה לפעילות בישראל. המהלך הזה של חוק הבנקאות הפתוחה מצטרף לחוק הניידות שמאפשר מעבר בין בנקים בתוך שבוע, אבל כל הרפורמות האלו ייבחנו בתוצאה שלהם".

"האם נראה שהבנקים החדשים שייכנסו לעולם הזה יביאו לשינוי של עשרות אחוזים בנתח השוק? אנחנו בוועדה נבדוק את האוצר, את בנק ישראל, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, ואנחנו כן פתוחים לבחון את עצמנו לאחר קבלת מידע מהותי וכמותי. אם צריך, נחשוב על הגמשות ועל שחקנים נוספים שייכנסו לתחום", סיכם ח"כ ביטון.

מהבנק הבינלאומי ציינו כי הם מברכים על כל מהלך להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית לרבות רפורמת הבנקאות הפתוחה, שמטרתה לשפר את מצב צרכן הפיננסים בישראל. "אנו מקווים שהחוק יפתח את הדרך לאופן פייננס (open finance) אמיתי שבו יתאפשר מתן שירות על כל ההיבטים הפיננסיים של הציבור ולא רק על שירותי הבנקאות".

גם בבנק הדיגיטלי הראשון ברכו. "חשוב כעת שהרגולטורים והממשלה יוודאו שהרפורמה לא תישאר על הנייר אלא תיושם במלואה ולא תמוסמס על-ידי הבנקים המסורתיים. כפי שהבטיח יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון, בעוד שנה יוצגו הנתונים על יישום הרפורמה ויתברר אם הבנקים באמת אפשרו ללקוחות לקבל את המידע", אמרו בבנק שהקים פרופ' אמנון שעשוע.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, התייחסה לאישור חוק שירותי מידע פיננסי ואמרה כי "היום אנחנו יוצאים לדרך חדשה שתעניק לציבור הישראלי אפשרויות חדשות לנהל את כספו בצורה דיגיטאלית ויעילה שמותאמת כל אחת ואחד על-פי הצורך. רשות ניירות ערך נערכה בשנתיים האחרונות כדי להוביל את הרפורמה ולאפשר לחברות פינטק להציע לציבור שירותים מגוונים ותחרותיים שעשויים להוזיל את השירותים הפיננסיים, כגון ריבית עובר ושב, תנאי אשראי, פעילות בשוק ההון ועוד. אני מאמינה שהרפורמה תתרום לכך שהציבור יקבל שליטה טובה יותר, עמדת מיקוח וערך משמעותי שיעזור לו לנהל את הכסף בצורה טובה יותר".

יונתן ברלינר, יו"ר הוועדה המקצועית של התאחדות יועצי המשכנתאות, מסר: "החידוש הגדול שנעשה ברפורמה הנוכחית, בשונה מהרפורמות הקודמות, הוא שברפורמה הנוכחית לא התייחסו רק לגופי הגדולים אלא הכירו בחשיבותם, ונתנו מקום גם ליועצים הפרטיים להוביל את התחרות במערכת הבנקאית. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ מיכאל ביטון, עשה צעד אמיץ ושינוי תפיסתי, בכך שפתח את התחרות בעזרת כל הגורמים בשוק, ולא השאיר אותה רק לידי חברות הטכנולוגיה הגדולות".

מנכ"ל חברת טריא, שחף ארליך, מאמין כי הרפורמה תאפשר לגופים נוספים, מלבד הבנקים, להציע אשראי מהיר בצורה יעילה לצרכנים ותגביר את התחרות בארץ. לדבריו, "הצרכן בסוף הוא זה שייהנה מהמהלך. הבנקים עד היום החזיקו בכל הכוח, וכעת החוק החדש מוציא להם את השליטה מהידיים ומעביר אותה חזרה לציבור. הצרכנים יכולים מעכשיו לבחור באופן מודע באיזה בנק לשים את הכסף שלהם, ובאופן עוד יותר מודע - ממי לקחת הלוואות או איפה להשקיע עם אחוזי התשואה הרבים ביותר".