בדרך לקריאה שנייה ושלישית: הרפורמה ביבוא אושרה בוועדת הכלכלה

הרפורמה ביבוא בדרך לאישור לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכלכלה. בשעות האחרונות (ה') נערך דיון אחרון בפרק התקינה ויבוא מוצרים לקראת אישורו לאחר שביממה האחרונה אושרו שני פרקים נוספים ברפורמה - מזון ותמרוקים.

פרק הייבוא מתוך הצעת חוק ההסדרים נועד להקל ברגולציה על ייבוא מוצרי צריכה לישראל, ובין היתר יאפשר מסלול ייבוא על בסיס עמידה בדרישות האיחוד האירופי. עוד אושר הפרק המתאים גם את הרגולציה של נצילות אנרגטית של מוצרי חשמל לתקינה האירופית, כאשר החיסכון הכולל לצרכנים מכך צפוי לעמוד על כ-1.3 מיליארד שקל בשנה. הרפורמה צפויה להתחיל להיכנס לתוקף כבר בעוד כחצי שנה.

בדיונים הקודמים נדונה שאלת החרגת המוצרים מהרפורמה. התאחדות התעשיינים ביקשה להחריג רשימה של 14 מוצרים, בהם מוצרי בניין שנקברים באדמה ל-50 ואף 100 שנים. הוועדה אישרה בסופו של דבר להחריג רק את כבלי החשמל למתח נמוך שמשמשים בדירות מגורים. שלושה מוצרים נוספים - דוודים, טרמוסטטים ומוצרי השחזה, לאחר שבדיונים הקודמים הוסכם להחריגם לשנה, בדיון היום קוצרה התקופה לחצי שנה בלבד.

שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, השתתפה בישיבה ואמרה כי אין סיבה להחריג אף מוצר אם הוא לא מהווה סכנה בטיחותית ואיפה שמשרד הכלכלה יצטרך לסייע לתעשייה הוא יעשה זאת. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי הוא חולק על השרה, וכי הוועדה לא מקבלת הוראות מהממשלה. הוא הזכיר כי ההחרגה נעשתה באופן מידתי ועל דעת מנכ"ל משרד הכלכלה.

בגלל הרפורמה יתווספו 46 משרות למשרד הכלכלה 

טרם אישור ההצעה ביקש היו"ר ביטון לבחון גם את סוגיית האכיפה. מנכ"ל משרד הכלכלה, רון מלכא, הציג בפני הוועדה את תוכנית האכיפה של המשרד, לפיה יתווספו 46 משרות למשרד, מתוכן 11 משרות תוספת מפקחים וצוותים מקצועיים תומכים, 8 משרות תוספת לבקרה בייבוא, 8 משרות תוספת לצוותי אכיפה פלילית ועיצומים כספיים. בשלב שני יתווספו 19 משרות שיגויסו בהתאם לצורך. עוד הוא ציין כי התוספת התקציבית תעמוד על 30 מיליון שקלים עבור בדיקות יזומות ביבוא ועוד 30 מיליון שקלים בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה.

באשר לפיקוח של הוועדה, היום אושר כי שרת הכלכלה תדווח לוועדה עד חודש לפני כניסת הרפורמה לתוקף, ביוני 2022, על ההיערכות. לאחר מכן תדווח השרה לוועדה אחת לשנה, במשך ארבע שנים, על היישום. בתום הדיון אושרה ההצעה פה אחד, בתמיכת היו"ר ביטון, ח"כ לימור מגן תלם, ח"כ רון כץ, ח"כ מיכל שיר, ח"כ סימון דוידסון וח"כ יבגני סובה.

סגן ראש אגף התקציבים באוצר, אסף וסרצוג, בירך ואמר: "זה באמת יום מרגש. קשה לי להסביר לכם ברמה האישית איך זה לראות משהו שנרקם מרעיון קטן לאירוע כזה גדול. קשה להפריז בהיקף הרפורמה. אני לא חושב שאנשים מבינים מה היקפה, היא מטפלת בחלק ענק מהמוצרים במשק והמעבר לתקינה אירופית והצהרה הם חסרי תקדים בכל מובן".

לפי משרד האוצר, פרק התמרוקים יחסוך כ-650 מיליון שקל למשק

במסגרת הרפורמה נקבע כי עובדי מכון התקנים מעל גיל 40 שיאבדו את עבודתם כתוצאה מהפעלתה, יוכלו לגשת למשרות פיקוח בפטור ממכרז.

מוקדם יותר היום אושר בוועדה פרק היבוא בתמרוקים, במסגרתו ניתן יהיה לייבא ביבוא מקביל 15 מוצרים. במסלול נוסף אושר יבוא ליבואן רשמי של מוצרים נוספים שקיבלו תקן אירופאי במסלול הצהרה בלבד, במסלול הזה גם בוטלו האגרות. על פי תחשיבי האוצר, פרק התמרוקים ברפורמה יחסוך לבדו כ-650 מיליון שקל בשנה למשק.

רשימת התמרוקים שאושרו ליבוא מקביל כוללת אפטרשייב, דיאודורנט רול-און ללא אלומיניום, דיאודורנט סטיק ללא אלומיניום, פודרה דחוסה, סומק דחוס, שימר דחוס, קרם רגליים ללא חומצה סליצילית, לק לציפורניים (שאינו ג'ל), שעווה לרגליים, שמפו, מרכך, סבון גוף, קרם גוף, קרם ידיים וקרם לשיער. בנוסף לכך, שנה לאחר תחילת החוק יוכל שר הבריאות להרחיב את הרשימה למוצרים נוספים ואף להרחיב את רשימת המדינות ולאפשר יבוא מקביל גם מאוסטרליה, איסלנד, ארה"ב, יפן, נורבגיה, ניו זילנד, קנדה ושוויץ.

בישיבה הקודמת סוכם על ביטול אגרות, והיום תוקן הנוסח כך שיבוטלו אגרות במסלול הצהרה. חברי הכנסת התעקשו על ביטול האגרות שכן אין סיבה לשלם אגרת בדיקה במסלול החדש שלא מחייב כלל את בדיקת המוצרים ביבוא. בנוסף ניתנה לשר הבריאות סמכות לבטל בצו גם את האגרות עבור רישיונות. על מנת לוודא היערכות ליישום הרפורמה ולעקוב אחר התוצאות בשטח, נקבע גם כי שרי הבריאות והאוצר ידווחו לוועדת הכלכלה אחת לחצי שנה ובמשך כארבע שנים.

ראש הממשלה, נפתלי בנט, שליווה את תהליך החקיקה, בירך על האישור ואמר כי "זהו צעד משמעותי, שהיה צריך להיעשות מזמן, ויביא להקלה דרמטית בייבוא תמרוקים לישראל. נמשיך להוזיל את יוקר המחיה לטובת אזרחי ישראל". כזכור, בשבוע שעבר התקיימה פגישה בלשכת ראש הממשלה על רשימת ההחרגות, בה השתתפו נציגי משרדי הכלכלה והאוצר.

הרפורמה ביבוא המזון צפויה לחסוך למשק כ-3 מיליארד שקל בשנה

בדיונים הקודמים התייחס הממונה על חוקיות היבוא במשרד הכלכלה, אנואר חילף, להיקף היבוא המקביל של תמרוקים, ואמר כי הוא נע בין 45 ל-50 מיליון שקל בשנה, שהם 2.4% מכלל יבוא התמרוקים לישראל. "זה שיעור מאוד נמוך", אמר. על רקע זה דרשו חברי הוועדה במהלך הדיונים להרחיב את הרשימה, משרד הבריאות התחייב להגדיל במהלך השנה הקרובה את רשימת התמרוקים שיוכלו להיכלל במסלול המקל. בנוסף סוכם בישיבות הקודמות, כי הרשות להסמכת מעבדות היא שתסמיך מעבדות לבדיקת המוצרים המיובאים ביבוא מקביל. היום הובהר כי הבדיקה תתבצע במהירות ותוך עד 21 ימים. עוד סוכם ברפורמה כי מוצרים ברישיון משרד הבריאות ימשיכו להיות מסומנים ככאלה, בעוד מוצרים ביבוא מקביל או הצהרה - לא יסומנו כלל.

אתמול בערב אושר גם הפרק העוסק ביבוא מזון מתוך הרפורמה, במסגרתו יתאפשר מסלול אירופי ליבוא מזון רגיש על בסיס הצהרה בלבד, שיחליף את מסלול האישור הארוך הקיים היום בשירות המזון במשרד הבריאות. מהרפורמה יוחרגו מוצרים רגישים כמו חלב גולמי, בשר גולמי, דבש, ביצים טריות ופירות וירקות בהוראת הממשלה והוועדה החליטה להוסיף לכך רק את תקן הסוכר של הדבש, תוך שמירה על בריאות הציבור והאינטרס האקולוגי. "פתחנו את היבוא ויצרנו אפשרות להיצמד לנורמה אירופאית ולתת אמון ביבואנים להצהיר, ולהחמיר בענישה עם מי שימעלו בתפקידם ויביאו מוצרים שיפגעו באזרחים", אמר ביטון.

בדיונים הקודמים בהצעה העריך האוצר כי הרפורמה ביבוא המזון תחסוך לציבור כ-3 מיליארד שקל בשנה. הרפורמה בענף המזון תיכנס לתוקף באחד בינואר 2023, כאשר שר הבריאות יוכל לדחות את המועד בתקופה שלא תעלה על 9 חודשים, באישור ועדת הבריאות. בהתאם לדרישת יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון תקבל הוועדה דיווח על ההיערכות ליישום הרפורמה כולה, בנוסף היו"ר ביטון הכריע כי התקנות בחוק יובאו לאישור ועדה משותפת לוועדת הבריאות וועדת הכלכלה.

סגן השר אביר קארה אמר: "אנחנו עושים היסטוריה. הבאנו בשורה ענקית לציבור, לבעלי עסקים, ליבואנים וליצרנים. פתחנו את המשק ליבוא וליצוא - לא רק שהם יוכלו להתחרות שם בקלות יתרה, אני משוכנע שהם יהיו הרבה יותר טובים מאחרים".

גם יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר, בירך על אישור הרפורמה בוועדה: "רפורמת היבוא שאושרה תאפשר תחרות הוגנת שלא תפלה את התעשייה הישראלית. אני מברך על אישור הרפורמה ומודה במיוחד ליו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, מיכאל ביטון ומשרד האוצר, שהשכילו להוביל את הרפורמה, תוך שמירה על העקרונות והאינטרסים של כל הצדדים המעורבים, והתוו מדיניות של השוואת תנאים ורגולציה בין היצרנים הישראלים ליצרנים מחו"ל, כך שהיצרנים הישראלים לא ייפגעו. זאת לצד הענקת הקלות ליבואנים והפחתה משמעותית של היקף הרגולציה והביורוקרטיה בתחום".

בנוסף לכך, מנכ"ל תנועת האינטרס שלנו, אלעד מלכא, הזהיר ממצב שבו הפירות והירקות צריכים לעמוד בתקן ישראלי, בעוד שמיץ שמיוצר מהם צריך לעמוד בתקן אירופי, ולכן יהיה קשה לייצר מוצרים מתוצרת ישראל. מנהלת איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, גליה שגיא, אמרה כי זה יעודד יצרנים ישראלים לרכוש חומרי גלם מחקלאים מחוץ לישראל.