כבר בשנת 2005, אחרי שחברת הדפוס הדיגיטלי קריאו שאותה ניהל נמכרה לקודאק תמורת מיליארד דולר, סימן עמוס מיכלסון בראיון לגלובס את הכיוונים הבאים בקריירה הענפה שלו: "מעניין אותי להיות יו"ר ומשקיע בחברה, ולהביא מנכ"ל רציני שינהל את הביזנס. אני מוצא שתחומים שמעניינים אותי במיוחד הם מכשור רפואי ואנרגיה", אמר אז מיכלסון.
16 שנים אחרי, הוא אכן מבצע את התוכנית שהתווה: מיכלסון (68) מכהן היום כיו"ר הדירקטוריון של חמש חברות, שתיים מהן מתחומי המכשור הרפואי. שתיים אחרות הפכו בחודשים האחרונים לחברות ציבוריות: מאסיבית, יצרנית מדפסות תלת-ממד, הונפקה בבורסה בת"א, ו-Copperleaf, שפיתחה כלי תוכנה לקבלת החלטות בנוגע לניהול נכסי תשתית, אשר הונפקה בשבוע שעבר בבורסה בקנדה (TSX).
הנפקת קופרליף זכתה לביקושים גבוהים ולשווי גבוה מהמתוכנן. החברה גייסה כ-161 מיליון דולר קנדי (כ-419 מיליון שקל) לפי שווי של כמיליארד דולר קנדי, וזינקה ביום המסחר הראשון ביותר מ-50%, אם כי מאז נחלשה מעט, כך שכעת היא נסחרת בשווי 1.4 מיליארד דולר קנדי (קרוב ל-3.7 מיליארד שקל).
מיכלסון, שהשקיע בחברה עוד ב-2008, מחזיק ב-12.3% מהון המניות שלה, בשווי נוכחי של כ-174 מיליון דולר קנדי (כ-453 מיליון שקל). זווית ישראלית נוספת בחברה היא שלושה משקיעים: יזם ההייטק אביגדור וילנץ (גלילאו, אנפורנה, הבאנה לאבס), ואנשי העסקים דני טוקטלי וצבי לימון. הללו השקיעו בחברה בעקבות מיכלסון ב-2010 ומחזיקים כיום לפי הערכות בכ-10% במצטבר ממניות החברה (יחד עם משקיע נוסף, שאינו ישראלי).
קופרליף היא חברה קנדית, ומיכלסון עצמו חי בקנדה זה 30 שנה. אולם לדבריו הבורסה הקנדית דווקא לא הייתה ברירת המחדל כשנבחנה אפשרות ההנפקה: "האינטואיציה שלי הייתה דווקא להגיע לנאסד"ק", הוא מספר בראיון לגלובס, "אבל הסתכלנו ולא ראינו הבדלים בווליום ובשווי השוק. גם רוב החברות שהשקיעו בנו בהנפקה היו דווקא אמריקאיות ולאו דווקא קנדיות. לעומת זאת, עלות ביטוח לדירקטורים ונושאי משרה שעולה לחברה בנאסד"ק 6 מיליון דולר לשנה, מסתכמת בעלות של פחות ממיליון דולר ב-TSX. זה מה שהכריע את הכף".
לדבריו, "הסתכלנו על כל הפרמטרים של מכפילים ושווי ולא ראינו הבדל. היום, רוב המכפילים שניתנים בשוק הם ביחס להכנסות ולקצב הגידול, הקורלציה של שווי שוק לרווחיות מאוד נמוכה היום", הוא מוסיף.
כלי שמיידע מה יקרה בכל תרחיש
ואכן קופרליף צומחת בקצב מהיר, אך איננה רווחית. התשקיף שפרסמה לקראת ההנפקה מצביע על צמיחה של 62% בהכנסות ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף יוני, של 54% ב-ARR (הכנסות חוזרות שנתיות) ושל 72% בצבר ההזמנות. במחצית הראשונה של 2021 נרשמה צמיחה של 78% בהכנסות ל-30.7 מיליון דולר קנדי, וההפסד הנקי הסתכם ב-3.4 מיליון דולר קנדי, צמצום לעומת התקופה המקבילה.
אז מה בעצם קופרליף עושה? מיכלסון מסביר: "כשמסתכלים על חברות תשתיות, כמו למשל חברת החשמל, הן מנהלות אלפי נכסים, כאשר לכל נכס יש קצב של היתבלות. אנשים בחברה צריכים להחליט מתי לשפץ, מתי להחליף וכדומה - וכל החלטה כזאת כרוכה בסיכון כי יש תקציב מוגבל וסיכון שלא תוכל לספק חשמל באזור מסוים, או שתיאלץ לייצר אותו במחיר גבוה יותר". לדבריו, לקופרליף יש גם לקוחות עם מיליוני נכסים. "זה דבר שאי אפשר לנהל בלי כלי מאוד מסודר, שמסתכל גם על הסיכון וגם על ההחזר של כל נכס, מקבץ את הכל יחד ונותן את העצה הטובה ביותר לצורך החזר השקעה".
התוכנה של קופרליף מאפשרת ללקוחות לדעת מה יקרה בכל תרחיש, כלומר מהן ההשלכות על החזר ההשקעה ועל רמות הסיכון בכל החלטה שתתקבל. "שום חברה לא יכולה לעבוד בלי לעשות את החישובים האלה, אבל השאלה האם עושים את זה בראש, בגיליון נתונים אלקטרוני (כגון אקסל), בניחוש? כמובן שאם יש מיליוני נכסים זה לא יעבוד, וכל חברה עושה כמיטב יכולתה. התוכנה שלנו מבוססת AI (בינה מלאכותית) ולמידת מכונה, כך שההבדל בתוצאה בין שימוש בתוכנה לבין גיליון אלקטרוני יכול להיות מדהים. אנחנו גם מרכזים את כל הדאטה-בייס של כל החברות כך שכל חברה יכולה ללמוד. בדרך כלל, התוכנה שלנו נותנת החזר מלא על השקעה כבר בשימוש הראשון בה - לאחר שימוש אחד כבר החזרת את כל שווי ההשקעה", אומר מיכלסון.
אם כך, אולי אתם צריכים להעלות את המחיר?
"בתחום התשתיות יש רגולציה משמעותית, ואם חברה תראה רווח גדול יחסית לנכס שלה, הרגולטור ידרוש ממנה להוריד מחירים, כך שזה לא בדיוק עובד כמו כלכלה קפיטליסטית. הכיוון העתידי של קופרליף הוא לקחת את כל הכלים שלנו לשוק של חברות הפורצ'ן 1000 (אלף החברות האמריקאיות הגדולות ביותר), ואז קצב המכירה ושיטת התמחור של התוכנה יהיו שונים לגמרי. אלו חברות שיש להן אולי פחות נכסים, אבל הן לא כפופות לרגולציה וכן צריכות להחליט על מגוון ההשקעות שלהן".
מה היקף השוק שאליו אתם פונים?
"בתחום התשתיות זה מספר מיליארדי דולרים בשנה, וכשנתרחב לעוד חברות זה עשרות מיליארדים. כמובן שלא נוכל לתפוס את הכל במכה אחת, אבל עכשיו אחרי הגיוס הדגש יהיה על גידול כמה שיותר מהיר. קצב הגידול שלנו היה 40%-50% בשנה, אבל תמיד הגבלנו את עצמנו כי רצינו לשמור על תזרים מזומנים חיובי. עכשיו ההגבלה הזאת נפלה, לאחר שגייסנו מעל 150 מיליון דולר קנדי (נטו). עכשיו יהיה אפשר להתחיל לפנות לשוק הפורצ'ן 1000 שהמוצרים שלנו מתאימים אליו פרפקט, אבל לא פנינו אליו כי לא רצינו להתפזר".
מוכרים רק לחברות שיכולות להשתמש במוצר
מיכלסון מדגיש שקופרליף מעולם לא איבדה אף לקוח; "יש לנו שיעור שימור לקוחות של 100%, ולקוחות קיימים קונים כל שנה בממוצע 25% יותר, כך שהשיעור נטו הוא 125%. זה כמעט חסר תקדים בעולם העסקים". ההסבר שהוא נותן לכך הוא התרבות של קופרליף: "אנחנו מוכרים את המוצר רק לחברות שיכולות להשתמש בו ודואגים שישתמשו בו כמו שצריך. זה דורש יותר מאמץ מאשר רק למכור את המוצר".
יש לכם לקוחות מתחומי האנרגיה, אתם מושפעים מהמעבר מאנרגיות מזהמות לכיוון של אנרגיות מתחדשות?
"לא באופן ישיר, אבל ברור שכל חברת חשמל שצריכה לעבור לאנרגיות מתחדשות צריכה להחליט איפה להשקיע. אנחנו עוזרים לקבל החלטות כאלה, כך שברור שהתוכנה שלנו תהיה מעורבת. עניין נוסף הוא שכל נושא ה-ESG מאוד חזק (סוגיות סביבתיות, חברתיות וממשל תאגידי), וגם פה הכלי שלנו מתאים מאוד, כי אנחנו הופכים כל החלטה שאיננה רק פיננסית להחלטה פיננסית. כך שהכלי שלנו מסייע אפילו באסטרטגיית גיוס עובדים בהקשר של גיוון בגיוס וכדומה. אנשים ישתמשו בכלי שלנו בכל החלטה בחברה והדגש על ESG ייתן קפיצה גדולה מאוד לקופרליף".
מה גרם לקפיצה בשווי מאז ההנפקה?
"ביום הראשון המניה קפצה ב-52.5%, בדרך כלל הבנקאים בהנפקות מנסים לכוון לקפיצה של 20%-30% במחיר המניה כדי לתת החזר טוב למשקיעים שמוכנים לסכן את כספם בחברה שעדיין לא התייצבה במחיר. במקרה שלנו, היו ביקושי-יתר של יותר מפי 9, והוחלט גם להנפיק יותר מהמתוכנן וגם במחיר יותר גבוה, של 15 דולר לעומת טווח מבוקש של 11-13 דולר. המסחר ביום הראשון נפתח במחיר של 17.25 דולר וביום השני כבר חצה את ה-25 דולר, והיום המניה מעל 20 דולר. כנראה שהשוק התלהב מהמניה יותר מבנקאי ההשקעות".
"אני רק מסייע, אני לא עושה את העבודה"
איך בכלל הגעת לקופרליף?
"הגעתי ב-2008 כמשקיע. קופרליף התחילה את דרכה כחברת ייעוץ, והפכה לאט-לאט לחברת תוכנה, אבל חברת תוכנה בלי לקוחות. מארק דנס, שהיה בעבר CFO/COO בקריאו הצטרף אז לחברה כדירקטור. הוא אמר לי 'יש פה חברה שיש לה פוטנציאל רציני, אבל היא צריכה עזרה בביצוע'".
גילית יהלום לא מלוטש?
מיכלסון צוחק: "עוד לא ראינו את היהלום, אבל ידענו שהוא עמוק בקרקע. הדרך הייתה ארוכה. הצטרפתי כמשקיע פעיל במטרה לסייע לקופרליף להשיג את המטרות ולהפוך לחברת תוכנה מסודרת. שנה אחרי ההשקעה הבאנו את המנכ"לית ג'ודי הס, שניהלה את קודאק קנדה ואת כל הקדם-דפוס שם, פעילות שכללה את קריאו וסאיטקס.
"היא הביאה מיד את כל כוכבי התוכנה של קריאו ובנתה פה חברה למופת, עם פוטנציאל אדיר. אביגדור, דני וצביקה, יחד עם מנואל אלבה השקיעו בקופרליף ב-2010 והם נתנו לנו את האפשרות לנוע מהר, כשעד אז היינו צריכים ללכת על ביצים. התרומה שלהם היא לא רק בכסף אלא גם בידע; מנואל היה מספר 2 בגלילאו עם אביגדור, כולם עם ניסיון עשיר ואדיר בבניית חברות".
למיכלסון חשוב שלא לקבל קרדיט שלדבריו לא מגיע לו: "אני רק מסייע, לא עושה את העבודה, שלא תתני לי יותר מדי קרדיט. הקרדיט הוא לג'ודי הס ולצוות המדהים שהיא בנתה. אני סייען בחברות השונות. זה לא כמו בימי אופטרוטק או קריאו, כשעבדתי מסביב לשעון".
"התוכן והעניין במכשור רפואי מדהימים"
כאמור, מיכלסון הוא יו"ר ודירקטור במספר חברות, בהן מאסיבית (טכנולוגיות הדפסה תלת מימד), שהונפקה בת"א בתחילת השנה, וכן Kardium ו-Ikomed הקנדיות מתחום המכשור הרפואי. במאסיבית הוא מחזיק כ-3% מהמניות, בשווי נוכחי של כ-12.3 מיליון שקל, לאחר שהמניה ירדה ב־29% מאז ההנפקה.
קרדיום מפתחת פתרונות לפרפור לב, ומיכלסון סבור שלמרות שיש "בלי סוף פתרונות" בתחום, שלה הוא די מהפכני; אייקומד מתמקדת בתחום האמפיזמה (מחלת ריאות). "כשפרשתי מקריאו החלטתי להתעמק יותר בתחום המכשור הרפואי", הוא אומר. "אל תשאלי אותי למה, כי הרי מבחינת החזר השקעה זה לא הכיוון הכי טוב שמשקיע יכול לקחת, אבל התוכן והעניין ממש מדהימים. החלטתי שזה מה שמעניין אותי ושם אני רוצה להשקיע את כספי ואת זמני, מה שכמובן לא מונע ממני להשקיע גם בקופרליף ובחברות אחרות".
הכיוון בקרדיום ובאייקומד הוא גם הנפקה?
"בקרדיום אנחנו מקווים לצאת לשוק הציבורי בעוד שלוש שנים. באייקומד זה בטח ייקח יותר זמן".
"יש כסף וניסיון לדעת מה לעשות בזמן הנכון"
איך נראה ההייטק הישראלי במבט מקנדה?
"מדהים. מדהים, בלי אפשרות ליותר מילים. זה ממש פלא. זה הגיע לאקוסיסטם מדהים, שבו יש גם את היזמים, גם את הכוח האנושי, גם את הכסף וגם את הניסיון לדעת בדיוק מה לעשות בזמן הנכון ובקצב הנכון. זה מה שנותן לסטארט-אפ את הסיכוי להצליח. סטארט-אפ בדרך כלל בא לפתור בעיה עצומה, ליזם יש לרוב ניסיון בתחום וידע מה צריך לפתור. בשביל לזוז בכל המהירות צריך ידע, כסף, והון אנושי, ולישראל יש היום את כל האלמנטים".
בשונה מהתקופה של לפני 10-20-30 שנה.
"נכון. לדוגמה, באופטרוטק נכנסנו לתחום של מכונות בדיקה אוטומטיות. באנו לטכנולוגיה שלא הכרנו, שוק שלא הכרנו, וכמעט בלי כסף. זה פגע אנושות ביכולת שלנו לנוע בכל המהירות, וזו גם הסיבה שאורבוט (המתחרה הישראלית; לימים השתיים התמזגו ויצרו את אורבוטק, ש.ח.ו) הצליחה לזנב בנו למרות שהתחילה אחרינו. היום לסטארט-אפים ישראלים אין את הבעיה הזאת".
"הצלחתי לשבור את השיא השנתי שלי: עשיתי 112 ימי סקי"
מיכלסון נולד וגדל בחיפה, ומתגורר כיום בוונקובר שבקנדה. הוא בעל תואר ראשון בהנדסת חשמל מהטכניון. בשנת 1979 עזב בפעם הראשונה את ישראל לצורך לימודי תואר שני באוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, שלאחריהם חזר ארצה ועבד באופטרוטק, שפיתחה מערכות לבדיקת מעגלים מודפסים.
ב-1983 עבר שוב לארה"ב, להקים את המערך הבינלאומי של אופטרוטק. שם גם הכיר ב-1984 את רעייתו הלן, ילידת מיזורי. על ההיכרות ביניהם אחראי חבר הילדות של מיכלסון, שלמה קליש ("לא שהוא ניסה להכיר בינינו, אבל בטעות הכרתי אותה דרכו כשבאתי לבקר אותו. זו הייתה אהבה ממבט ראשון", הוא מספר). לשניים יש 4 ילדים.
ב-1991 עברה המשפחה לקנדה בעקבות עבודתו של מיכלסון, שעבר אז לנהל את חברת הדפוס הישראלית-קנדית קריאו, שנוסדה על-ידי קן ספנסר ודן גלברט (גם הוא ישראלי במקור). כשהצטרף לחברה, היו בה 50 עובדים ומחזור המכירות שלה עמד על 2 מיליון דולר. ב-2005, כשהיא מעסיקה 4,000 עובדים ורושמת הכנסות של מאות מיליוני דולרים בשנה, היא נמכרה לקודאק תמורת מיליארד דולר (בדרך בוצעה רכישת סאיטקס הישראלית על-ידי קריאו בעסקת מניות של כחצי מיליארד דולר).
"אזור אידיאלי לתקופת הקוביד"
שיחת הווידאו עם מיכלסון מתנהלת כשהוא נמצא בעיירת הסקי הקנדית Whistler, כ-120 קילומטר צפונית לוונקובר. "אני מבלה כאן את כל החורף. בתקופת הקוביד זה היה מצוין, כי אפשר היה לעשות סקי שזו פעילות בחוץ, והצלחתי לשבור את השיא השנתי שלי: עשיתי 112 ימי סקי, עד שסגרו את ההר בגלל המגפה במרץ 2020", הוא מספר. "עד אז, הייתי פה כל החורף, לא היה פה כמעט קוביד כי אנשים לא נסעו. היה כמובן קשה לראות איך המחלה מכה בכולם וכולם סגורים בבית, אבל לנו היה אידיאלי כי שניים מילדיי שחיים בסיליקון ואלי ועברו לעבוד מהבית, הגיעו להיות איתנו בוויסלר".
אתה מגיע גם לישראל?
"כן. כשהייתי בקריאו הייתי מגיע 4 פעמים בשנה, ואחרי שמכרנו לקודאק הקפדתי להגיע אחת לשנה. השנה לא הייתי, בגלל הקוביד. יש לי אחות ושלושה אחים בישראל, ובלי סוף חברים, וכמובן שותפים להשקעות. גם כיו"ר של חברת מאסיבית אני רוצה לפחות אחת לשנה להיות בישיבת בורד שאינה וירטואלית".
קופרליף (Copperleaf)
תחום עיסוק: כלי תוכנה מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה, המאפשר לארגונים עתירי נכסים לקבל החלטות.
היסטוריה: הוקמה כחברת ייעוץ בשנת 2000, כעבור כעשור שינתה את המודל והפכה לחברת תוכנה. ג'ודי הס מכהנת כמנכ"לית, עמוס מיכלסון היו"ר.
נתונים: מעסיקה 357, רובם בקנדה, כ-41% מהעובדים עוסקים במו"פ. שווי שוק: 1.4 מיליארד דולר קנדי (המניה עלתה ב-38% מאז ההנפקה שבוצעה לפני שבוע). הכנסות מחצית ראשונה: 30.7 מיליון דולר קנדי, צמיחה של 78% לעומת הכנסות התקופה המקבילה. הפסד נקי מחצית ראשונה: 3.4 מיליון דולר קנדי, צמצום של 60% לעומת הפסדי התקופה המקבילה.
עמוס מיכלסון
אישי: בן 68, נשוי להלן, להם 4 ילדים ונכדים, מתגוררים בוונקובר, קנדה.
מקצועי: שימש בעברו ככסמנכ"ל תפעול באופטרוטק, מנכ"ל קריאו עד למכירתה לקודאק תמורת מיליארד דולר. היום מכהן כיו"ר הדירקטוריון בחברות שונות, בהן קופרליף, קרדיום, אייקומד, מאסיבית.
עוד משהו: חובב סקי.
כתבות
ני"ע
