סיעת הליכוד חגגה השבוע לבנימין נתניהו יום הולדת 72 בכנסת. בין מי שהגיעו לכבד היו גם המתמודד העתידי נגדו יולי אדלשטיין וח"כ עמיחי שיקלי מימינה, חגיגיות פלוס חשדנות נרשמה. הח"כים מהליכוד שנכחו בחגיגה יצאו ממנה עם שני מסרים מרכזיים: נתניהו לא הולך לשום מקום, והוא מחזיק בגישה שלפיה הממשלה תיפול בקרוב, חרף העברת התקציב.
זוהי בשורה קשה עבור יריביו הפוליטיים במפלגה שציפו שיפנה להם את הזירה בחודשים הקרובים, ובשורה טובה עבור חברי הקואליציה שעמידתו איתן מחזקת את המבנה האידיאולוגי הבלתי אפשרי שבו הם נמצאים.
בליכוד המתח אינו סובב רק סביב נתניהו. ישנו סדק שהולך ומעמיק בין השרים לשעבר שנעדרים מהוועדות והמליאה, לבין חברי הכנסת מהעשירייה השנייה והשלישית שנמצאים בכנסת ימים ולילות. בשבוע החולף נקבע "לוח תורנויות" שבו קיבלו גם כן שרי הליכוד לשעבר בונוס: הם שובצו לדיונים בשני ורביעי שבו גם ככה הם נמצאים והתבקשו להגיע למקום עבודתם בכנסת לצורך ההצבעות במליאה, ואילו חברי הכנסת "הפשוטים" נדרשו להגיע בנוסף גם בימים ראשון, שלישי וחמישי - שבוע עבודה מלא.
בקיעים בליכוד
ח"כ דוד ביטן, שמילא את מקומו של ח"כ יריב לוין כמרכז האופוזיציה למשך שבוע, ביטא את התסכול שחשים חבריו לספסלים האחוריים לאחר שמההצבעה על חוק הקנאביס הרפואי נפקדו ח"כים. הוא דרש מנתניהו להפעיל סנקציות, וטען כי אם לא ינקטו כאלה נגד מי שלא הופיעו להצבעה - גם הוא יעשה כרצונו.
אבל נתניהו לא מתכוון להיכנס למלחמות עם חברי הכנסת שיושבים באופוזיציה, וביטן יידרש להחליט האם לממש את איומיו. כל החלטה שלו תילמד על ידי יתר חבריו לסיעה שמאסו בחלוקה לדרגים, ועשויה לערער את האופוזיציה שבוע לפני ההצבעה הקריטית על התקציב במליאה.
הצעת החוק של חבר המפלגה לשעבר גדעון סער, שנועדה למנוע מנתניהו להתמודד שוב על הנהגת הממשלה, מעוררת תקווה חדשה בקרב חברי הליכוד שרוצים להתמודד על הנהגת המפלגה. זו בעצם תהיה החותמת החוקית לכך שזמנו של נתניהו תם, ויש להיערך מחדש לבחירת מנהיג.
למרות שרצו לראות בהצלחת הקואליציה, מי שמיהרו לשים רגליים לתזכיר החוק היו דווקא חברי מפלגת ימינה. איילת שקד, מתן כהנא וניר אורבך הודיעו שהם לא תומכים בחוק, ומאחורי הקלעים אף הבהירו בכירי המפלגה: החוק לא מופיע בהסכמים הקואליציוניים, "יש לנו זכות וטו ונבלום אותו בכל שלב שנחליט".
סער, שחטף מקלחת קרה מחבריו לימין בממשלה, כאשר אפילו השרים במפלגתו שלו שמרו על שתיקה, קיבל כעבור שעות אחדות גיבוי משמאל כאשר באורח פלא יצאו הודעות כמעט מתואמות מלשכות ראשי המפלגות בממשלה בדבר תמיכתם בחוק. ללא גיבוי מימינה, סער ימצא את עצמו בדרך ללא מוצא ויידרש להסתפק בחוק להגבלת כהונה שאותו דווקא הצליח לשריין בהסכמים הקואליציוניים.
השרה איילת שקד / צילום: רמי זרנגר
שרת הפנים איילת שקד שמצאה את עצמה השבוע בחזית מתקפות מימין ומשמאל אמרה בשיחות סגורות: "מי שחושב שעברתי טיפולי המרה כשנכנסתי לממשלה הזו - טועה. אני עדיין בימין". המבחנים בנושא עדיין לפתחה: בניית היישוב המפונה אביתר שבמרצ הטילו עליו וטו, פתיחת קונסוליה פלסטינית בירושלים לדרישת האמריקאים והחוק החדש.
כמה זה עולה לנו?
תוכנית המיסוי של שר האוצר אביגדור ליברמן נכנסה השבוע להילוך מהיר - רפורמת החנייה אושרה, מס הגודש במרכז הארץ בדרך לאישור, מס הסוכר והמס על הכלים החד-פעמיים אושרו ובעוד שבועיים גם עצירת הסבסוד במעונות היום לנשות אברכים (לומדי תורה). אמנם ליברמן התחייב שלא יעלה מסים במסגרת התקציב שהוא מכנה "חברתי" ורוב המסים בתוכנית נועדו לשינוי התנהגות, אבל בפועל הציבור ממש עוד מעט יתחיל לשלם מכיסו.
בימים כתיקונם מפלגת הליכוד הייתה תומכת בתקציב כזה בדיוק, ואילו מפלגות השמאל היו נזעקות נגד הפגיעה בחלש. אולם בימים שבהם המחנות האידיאולוגים בכנסת ובציבור הרחב עדיין מתחלקים לפי ביבי/רק-לא-ביבי - חברות הכנסת של מרצ מאשרות את העלאת גיל הפרישה לנשים וחברי מפלגת העבודה תומכים במס גודש ובמס על הסוכר והחד-פעמי.
יו"ר המפלגה ושרת התחבורה מרב מיכאלי הייתה הוגנת מספיק כדי לומר בסוף השבוע, כי "זה לא התקציב שאני כיו"ר מפלגת העבודה הייתי מעבירה, אבל זה תקציב טוב יותר למדינת ישראל, ובעיקר לראשונה מזה שלוש שנים יהיה תקציב".
בינתיים, ב-1 בנובמבר יתחיל הציבור לשלם מס קנייה על כלים חד-פעמיים המכילים פלסטיק. בעוד כחודש יסתיים הסבסוד וההנחות עבור משפחות שבהם האב לומד תורה במעונות היום, באחד בינואר תתחילו לשלם גם על המשקאות הקלים יותר ובעוד שלוש שנים יעלו מחירי החנייה.
ליברמן, שהתעקש בשנתיים האחרונות שהוא נגד חברי הכנסת החרדים ולא הציבור החרדי, מוציא לפועל בצו גזירות כלכליות שיפגעו דווקא בהם - באלו שצורכים חד-פעמי, ששותים משקאות קלים ושולחים את ילדיהם למעונות היום משום שהאם יוצאת לעבוד. העובדה שנבחרי הציבור החרדים יושבים באופוזיציה מאפשרת לו לפעול בחופשיות. ימינה, שהבטיחה להם הגנה, נטשה את העמדה לטובת ביצור משרד ראש הממשלה.
מי המרוויח?
בשבועות האחרונים מוציאה השרה לשוויון חברתי וגמלאים מירב כהן הודעות תכופות על התוכניות לחברה הערבית. את התוכניות אמנם דרש יו"ר רע"ם מנסור עבאס, אך היא השרה בממשלה האמונה על הוצאתן לפועל כמי שתחתיה יושבת הרשות לפיתוח כלכלי של החברה הערבית.
לא סתם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד התעקש עם הקמת הממשלה על העברת הרשות ממשרד ראש הממשלה לידיים של אחד משרי המפלגה. במקביל, סגן השר יואב סגלוביץ’ מהמפלגה שמוביל את התוכנית למיגור האלימות בחברה הערבית מקיים אירוע למצביעי המפלגה בסוף השבוע בנושא, וסרטים בשפה הערבית ביוזמת השרים כבר רצים ברשת.
במסדרונות הכנסת טוענים שלפיד כבר עמוק בקמפיין על לב המצביע הערבי, למורת רוחו של עבאס. "מנסור מביא את הכסף, ויש עתיד גוזרת קופון", טענו השבוע בכנסת. למרות הממצאים, ביש עתיד טוענים שהם לא מחפשים מצביעים בחברה הערבית, אלא שהם היחידים שיכולים להעביר את הדרישות של עבאס - מתקציבים, דרך בניית ישובים בנגב ועד לחיבור בתים בלתי חוקיים לחשמל.
ביום ראשון תצביע הממשלה על תוכנית החומש למגזר הערבי, והקרב בעיצומו - האם עבאס יוכל לקבל מהציבור הערבי קרדיט על התוכנית שיזם?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.