כבר ראינו את זה קורה: הכשרת תוספות הרמטכ”ל עלולה לגרור אפקט דומינו יקר

ב-5 בספטמבר 2018 פרצו עשרות גמלאי המשטרה והשב"ס אל משרד ראש הממשלה בירושלים. זה היה שיאו של מאבק להרחבת תוספת שכר שהוענקה לאנשי הקבע בצה"ל - גם למשרתים במשטרה ולשב"ס. "במקום התחוללה מהומה שבמהלכה הוכרז עוצר כניסות ויציאות", דיווחו אז כלי התקשורת. לפריצה האלימה הזו היו תוצאות מיידיות: עוד באותו יום החליט ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לחזור בו מהניסיון לקבל החלטת ממשלה שתמנע את הרחבת תוספת השכר הצה"לית למשרתים בזרועות הביטחון האחרות. התקפלות נתניהו פתחה את הדרך להסכם שבו התחייבה המדינה לשלם למשרתים והגמלאים את אותה התוספת בעלות של 22 מיליארד שקל (על-פני 16 שנה).

אפשר רק לשער מה היו התוצאות אילו כל קבוצת מפגינים אחרת הייתה פורצת בכוח לתוך משרד ראש הממשלה ומטילה אימה על שרי הממשלה. האירוע החמור מ-2018 חייב לעמוד לנגד עיניהם של שרי הממשלה בבואם לאשר את תזכיר החוק שמעגן את הגדלת הרמטכ"ל, אותה תוספת לפנסיה שהמדינה משלמת כיום ל-40 אלף גמלאי צה"ל כ-6,000 אלמנות, בשיעור ממוצע של 2,500 שקלים לחודש.

יש בסיס משפטי למחאה

כמו במקרה של 2018, אישור החוק עשוי לשמש תקדים עבור המשרתים בזרועות הביטחון אחרות, שידרשו השוואת תנאים לאלה של צה"ל. ייתכן שהדרישה לא תהיה רק מכאן ולהבא אלא גם לקבל רטרואקטיבית את כל מה ששולם בעבר.

הגדלת הרמטכ"ל היא תוספת לפנסיה בשיעור של 9.2% בממוצע שמקבלים 98% מגמלאי צה"ל מאז שנת 1961. הצורך בחוק הנוכחי נוצר בעקבות עתירות לבג"ץ שהראו שלרמטכ"ל הייתה סמכות לאשר הגדלות רק במקרים חריגים - ולא באופן גורף. עכשיו מבקשים משרד הביטחון וצה"ל למהר ולעגן אותו בחוק, לפני שבג"ץ יתערב.

ההסדר החדש שמציע צה"ל מורכב משני חלקים: ההסדר הישן ימשיך לחול (אבל הפעם בחוק מפורש) על כל הגמלאים וגם על משרתי הקבע שעומדים לצאת לפנסיה בשנים הקרובות. משרתי קבע בני פחות מ-40 (וכל מי שיצטרף לקבע בעתיד) יקבלו בעתיד תוספת מוקטנת לפנסיה של 7.7% בממוצע.

בגלל שהתוספת הזו קטנה יותר מהתוספת בהסדר הנוכחי, טוענים מנסחי תזכיר החוק שהוא יביא "להתייעלות ולחיסכון כלכלי ביחס להסדר הקיים" - הם רק "שוכחים" לציין ראשית, שלהסדר הקיים אין בסיס חוקי, ושנית, שההסדר החדש מכניס לתוכו את כל מי שזכאי לפנסיה צוברת. עד היום הזכאות לתוספת הרמטכ"ל הייתה רק למבוטחים בפנסיה תקציבית. גם כל מי שהצטרף לשירות קבע אחרי 2004 (וזכאי לפנסיה צוברת) יוכל מעכשיו לקבל את ההגדלה לפנסיית הגישור שלו, בעלות שנתית של 400 מיליון שקל, על-פי הממונה על השכר והממונה על התקציבים באוצר.

הבעיה היותר גדולה היא התקדים. במשטרה, בשב"כ, במוסד ובשאר הגופים משרתים לפי הערכות מספר כפול של אנשים. גם הם ידרשו לקבל את התוספת ברגע שהגדלת הרמטכ"ל תעוגן בחוק.

 המפכ''ל הנכנס קובי שבתאי. משימה קריטית ומיידית / צילום: דוברות משטרת ישראל

הבסיס המשפטי לדרישה להשוואת תנאים הוא החלטת וועדת שרים משנת 1979 שלפיה "תישמר ההשוואה בין שכר שוטרים לבין השכר בצה"ל". בזכות ההחלטה הזו הכירו בתי הדין לעבודה בזכותם של עובדי וגמלאי המשטרה, השב"ס המוסד והשב"כ לקבל תוספת שכר שהובטחה לאנשי הקבע בצה"ל בהסכם משנת 2016. בעמותת רווח נקי (השותפה לעתירות נגד הגדלת הרמטכ"ל) סבורים כי במקרה של הגדלת הרמטכ"ל הדרישה תהיה רטרואקטיבית משנת 1961 - השנה שבה הוחל בתשלום התוספת.

מי צריך ועד?

אבל האם כל הטיעונים המשפטיים האלה באמת משנים? בשורה התחתונה כל איש קבע בצה"ל יקבל באמצעות החוק הזה תוספת לפנסיה. יום לאחר שהחוק יחוקק ישאלו בשב"ס, במשטרה, במוסד ובשב"כ "למה?" ו"מה איתנו?". מאחר ובכל הגופים האלה אין וועד, הדרישה תופנה לראשי השירותים. למפכ"ל לראש המוסד ולראש השב"כ. לראשי זרועות הביטחון אין יכולת להתמודד עם לחץ כזה שמגיע משורות המשרתים. להיפך, בין ראשי הגופים הבטחוניים מתנהלת תחרות סמויה של מי דואג לאנשיו יותר טוב. למרות ש"אין להם ועד" נהנים המשרתים בזרועות הביטחון מתנאי שכר ופנסיה טובים בפער ניכר מאלה של שאר עובדי המדינה. וכפי שהפריצה למשרד ראש הממשלה מראה, יש להם גם נכונות וגם יכולת להפעיל לחץ פיזי לא מתון במסגרת מאבקי שכר. לתשומת לב שרי הממשלה.