האם העולם באמת רואה את ישראל כ"מדינת אקלים טק"?

האם העולם באמת רואה את ישראל כ"מדינת אקלים טק"? כלל לא בטוח. כ- 10% מחברות ההיי-טק שהוקמו בישראל בשנה האחרונה מפתחות טכנולוגיות בתחום האקלים, אך מרבית הקרנות הגדולות בעולם בתחום האקלים אינן משקיעות בישראל. כך לפי דוח החדשנות בתחום האקלים לשנת 2021, אותו מפרסמות היום (ה') לראשונה רשות החדשנות וקהילת PLANETech. זאת, כאשר לפי הדוח, האתגר המשמעותי של סטארטאפים בתחום הקליימיט-טק, הוא מציאת מימון למיזם, לצד קשיים בשלב הסקייל אפ, מציאת אתר הרצה וחסמים רגולטורים בהם נדרשת המדינה לטפל.

לפי נתוני הדוח, החל משנת 2014 חל זינוק במספר חברות ההזנק החדשות בתחומי האקלים בישראל, כאשר מספרן הגיע לשיא בשנת 2016. שיעורן של אותן חברות אקלים חדשות מתוך כלל חברות ההזנק החדשות גדל ועולה בהתאם לעיסוק הציבורי המתרחב בתחום, והגיע ל-9% מהחברות שהוקמו בשנת 2020.

בסך הכל, 637 חברות סטארט-אפ וחברות בצמיחה זוהו כחברות המפתחות טכנולוגיות אקלים בישראל, כאשר חמשת התחומים שבהם מרוכז מספר החברות הגבוה ביותר הם חקלאות חכמה-אקלימית, מערכות אנרגיה נקיות, תחבורה בת-קיימא, תשתיות מים יעילות-סביבתית וחלבונים אלטרנטיביים. מתוכם, מרבית החברות החדשניות הן צעירות, בנות עד שבע שנים ומעסיקות עד 10 עובדים.

ישראל רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה

עד כה השקיעו למעלה מ-560 גופי השקעה פרטיים בחברות אקלים ישראליות, מרביתם קרנות הון סיכון. אותם גופים השקיעו סך כולל של 2.97 מיליארד דולר בשנים 2018-2020. סך ההשקעות בחצי הראשון של שנת 2021 הגיע ל-40% מסך ההשקעות בשלוש השנים האחרונות.

עם זאת, מתוך 20 גופי ההשקעה המובילים בטכנולוגיות אקלים ישראליות, אין גוף ייעודי לטכנולוגיות אקלים. גם המדינה משקיעה בתחום: בשנים 2018-2020 השקיעה המדינה - בהובלת רשות החדשנות - סך כולל של 280 מיליון דולר בקידום מחקר ופיתוח בתחום האקלים.

בנוסף למיפוי וניתוח הזירה המקומית, בוצעה בדוח השוואה מדינות, מבוססת ניתוח ביג דאטה. באמצעות פלטפורמת הבינה המלאכותית של חברת SparkBeyond, לאיתור טכנולוגיות ספציפיות בהן ישראל מובילה ביחס למדינות ה-G20. בסיס הנתונים היה רחב וכלל בעיקר פרסומים מדעיים ואזכורי תקשורת בנושאי טכנולוגיה. במונחים אבסולוטיים, הטכנולוגיות הישראליות נמצאות בצמרת רשימת המדינות הפעילות בתחומים: בשר מתורבת, מערכות השקיה, חקלאות מדייקת והתפלת מים. כאשר מנרמלים את התוצאות על-פי סך ההשקעה המדינתית במו"פ ביחס לתל"ג, נוספים לרשימת הטכנולוגיות הישראליות המובילות גם התחומים: חלבונים אלטרנטיביים, תחבורה חכמה, אנרגיה סולארית וטכנולוגיות מיפוי מזג אוויר ואקלים.

יחד עם זאת, ישראל רחוקה ממיצוי הפוטנציאל שלה כפי שבא לידי ביטוי בשיעורי השתתפות והצלחה נמוכים יחסית בתכנית הורייזן של האיחוד האירופי. ברשות החדשנות טוענים כי אילו ישראל עצמה תאמץ טכנולוגיות המפותחות בשטחה להפחתת פליטות גזי חממה לצד הגברת הפריסה העולמית של אותן טכנולוגיות, חברות ההזנק הנמצאות בישראל יגדילו משמעותית את תרומתה של ישראל להפחתת פליטות גזי חממה הן במישור המקומי והן במישור הגלובלי. לשם כך, ישנה עוד דרך ארוכה להפיכת הזירה למשגשגת. לפי הדוח, פיתוח והטמעת טכנולוגיות אקלים, במיוחד בכל הכרוך בתשתיות, תלויה מאוד בממשלה, הן כרגולטור והן כלקוח מרכזי. לממשלה מצידה יש תמריץ ברור לאפשר פיתוח פתרונות טכנולוגיים מקומיים ולסייע למדינה להגיע ליעדי האקלים הלאומיים שהוצבו. על-כן עליה ליטול תפקיד משמעותי ופעיל בהנעת החדשנות האקלימית קדימה.

לשם כך, מציעים מחברי הדוח לפעול להפיכת התשתית הלאומית לאתר ניסיונות טכנולוגי המלווה בהקלות רגולטוריות, לטובת הטמעת טכנולוגיות הנמצאות בשלב הפיילוט על-גבי תשתיות המדינה, לצד הנגשת שיתופי פעולה ותוכניות מימון בינלאומיות והתאמה של הקריטריונים הממשלתיים למימון לאלה הקיימים בגופים הפרטיים (כלומר, ליישם קריטריונים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים (ESG), וכן הערכה של ההשפעה הפוטנציאלית של הטכנולוגיות השונות על שינויי האקלים, במסגרת תהליך בחינת הבקשות של רשות החדשנות הישראלית).

עוד ממליצים מחברי הדוח לממשלה ליישם תקנות המקלות על כניסתן של חברות האקלים-טק לשוק, לצד תקנות מחמירות נגד חברות בעלות "התנהגויות שליליות בתחום האקלים" - על ישראל להתקין תקנות התואמות לאמות המידה הבינלאומיות, כדוגמת הכללים להפחתת שינויי האקלים באיחוד האירופי. כיום, אין בנמצא תקנות כאלו, וישראל מדדה מאחורי המדינות המפותחות.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אומר בתגובה לדוח כי "משבר האקלים הוא הסיכון הגלובלי המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות. בעוד מגוון רחב של פעולות נעשות ברמה הבין-מדינתית, עיני העולם כולו נשואות אל עבר הטכנולוגיה, שתייצר פתרונות חדשניים ופורצי דרך להפחתת שיעור פליטות גזי החממה ולהתמודדות עם השלכות המשבר. חדשנות טכנולוגית אקלימית מהווה לא רק נדבך משמעותי במלחמה במשבר האקלים, אלא גם הזדמנות עסקית משמעותית להצמחתה של תעשיית טכנולוגיה חדשנית, מגוונת ובת-קיימא".