האקדמיה כובשת את הוועד המרכזי החדש של לשכת רואי חשבון

המהפך בראשות לשכת רואי החשבון ובחירתו של רו"ח חן שרייבר לנשיאות הלשכה הם תוצאה של סיר רותח שמבעבע מזה שנים והתפרץ במערכת הבחירות. בעלי עסקים רבים ורואי חשבון מעידים כי הקשיים הבירוקרטיים נערמו עד כדי גלישה לתהום. על-פי נתוני משרד הכלכלה והתעשייה, 99.5% מכלל העסקים בישראל הם עסקים קטנים ובינוניים המייצרים את רוב התוצר הלאומי, ואלה מיוצגים על-ידי אלפי רואי חשבון בעלי משרדים קטנים ובינוניים בהיקפם.

מספר המצביעים בבחירות בלשכת רואי החשבון חצה את ה-5,000 מתוך 10,000 בעלי זכות בחירה - שיא מצביעים מאז הקמת לשכת רואי החשבון לפני כ-80 שנה. הפרש של למעלה מ-2,000 קולות בין המועמדים לנשיאות הוא בלתי נתפס: 3,697 קולות קיבל חן שרייבר, לעומת 1,513 בלבד שקיבלה המתמודדת מולו אלינה פרנקל, שכיהנה כסגנית הנשיאה היוצאת ונתמכה פומבית על-ידי הנשיאה, אך נצרבה בתודעה כמי שמייצגת את הממסד הישן ואת המשך ההתנהלות שהוצגה בפני חברי הלשכה כ"הישג אדיר". בעבר ההפרשים היו סביב ה-100 עד 200 קולות בלבד.

לראשונה אמרנו בגלוי את מה שיודעים כולם במשך שנים:  רשות המסים מתנהלת בבריונות ומתעללת באזרחים ובציבור רואי החשבון. עשרות רואי חשבון נחקרים מדי שנה במשרדי מע"מ ומס הכנסה בלי הצדקה ובלי כתבי אישום לצורך הפחדה בלבד. המערכת הממוחשבת של מס הכנסה הוקמה בשנות ה-70, והיא קורסת מדי יום. אין אוזן קשבת לצרכים המקצועיים מצד הרשויות, ואנו סובלים מחוסר נגישות מוחלט למשרדי הממשלה, שבא לידי ביטוי באי-מתן מענה טלפוני בכלל בכל משרדי הממשלה, בחובה לתיאום תור רק בימים שבהם המשרדים פתוחים לקבלת קהל ובמענה חלקי לפניות ממוחשבות של מייצגים.

בתקופת הקורונה נדמה היה כי רשות המסים עשתה הכול כדי שבעלי העסקים לא יקבלו מענקי קורונה. המערכת כשלה בכל הטיפול במענקי קורונה לכל אלה שנפגעו ונותרו בחוסר כל - החל בהיעדר ניהול ממוחשב חכם של המענקים, המשך באלפי הודעות סירוב למענקים מוצדקים של בעלי עסקים מסכנים והקמת מערך השגות כושל וכלה בדרישה להשבת מענקים שלא היו צריכים להיות משולמים מלכתחילה, ממש מדינת חלם.

כתוצאה מהתנהלות כושלת זו רואי החשבון מצאו את עצמם "נכנסים מתחת לאלונקה" תוך שהם רואים את לקוחותיהם מדממים, וסייעו להם עשרות שעות מדי חודש באיתור מידע ממוחשב, בבדיקת זכאות ובטיפול לקבלת מענקים - כל זאת ללא תמורה בדרך כלל.

רואה חשבון הוא הגורם הבכיר ביותר שמסייע בייצוב המשק. ביקורת דוחות כספיים היא הפעולה המרכזית שניתנה בבלעדיות לרואה חשבון לאחר לימודים מפרכים ובחינות הסמכה קשות. הביקורת מבוצעת על דוחות כספיים של חברות ורואה חשבון משמש כשומר סף עבור בעלי המניות. הבנקים מקבלים דוחות כספיים מבוקרים לאחר העין הבוחנת של רואה חשבון ועל בסיסם מעניקים אשראי במאות מיליארדי שקלים מדי שנה (היקף האשראי העסקי במשק על-פי משרד הכלכלה נכון ל-31.12.2020 עומד על 986 מיליארד שקל בשנה). הנהנים הנוספים הם האחים הגדולים מע"מ ומס הכנסה שרואה החשבון מבצע עבור לקוחותיו את החישובים המורכבים ומהווה צינור להעברת כספי המסים לאוצר המדינה. למעשה, לא ניתן לנהל מדינה בלי רואה חשבון, ונדמה כי את הספינה יש להפנות למקום מבטחים רגע לפני שקיעתה.

הפכו אותנו במשך השנים לפקידים, עד שכיום במשרדים הקטנים-בינוניים 80% מהזמן של רואי החשבון מופנה לפרוצדורה שמחליפה את רשות המסים, וזאת ללא תלות בהיקף החברה, ורק 20% מוקדשים לעבודה. עד לפני 30 שנה היחס היה הפוך: אפשר היה לעבוד, לבצע ביקורת על-פי הכללים המקצועיים, שכר-הטרחה היה ראוי, אך זה נשחק מאוד במשך השנים בגלל הרבה סיבות.

לא הגענו לתהום אלא נפלנו לתהום, ולכן מתחייב שינוי מהותי - בראש ובראשונה בהתנהלות הרשויות. הציבור נתן לנו מנדט "לדפוק על השולחן" ולדרוש סדר מקומי חדש. ארבעה מרצים בכירים לביקורת דוחות כספיים כלולים בשביעייה הפותחת של ההנהלה הנבחרת בלשכת רואי החשבון (הוועד המרכזי), מחציתם מבית הספר לחשבונאות במסלול האקדמי המכללה למינהל, אורי מורד ואני.

בחירת הציבור באנשים שמבינים ביקורת היא הבעת אמון בלב המקצוע. אני מאמין שבטווח הקצר נראה שינוי ונוכל להתפנות לביצוע עבודת ביקורת ראויה וגם להקדיד מעט זמן למשפחה - דבר שרואי החשבון נאלצו להזניח.

רו"ח אלי אור הוא דיקאן בית הספר לחשבונאות במכללה למינהל ובכיר לשעבר ברשות המסים

רו"ח אריאל פטל הוא מרצה בבית הספר למינהל עסקים במכללה למינהל