חברות הנדל"ן משקיעות מיליארדים בחוות שרתים. אבל לא כולם מרוצים

בכל רגע נתון בשנה האחרונה נמצאות עשרות חוות שרתים בישראל בשלבי בנייה, במה שכבר סומן כאחד מהטרנדים הלוהטים, הרווחיים והצומחים בתחום הנדל"ן.

לפחות עשר חוות ענק צפויות לשרת את חברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, בהן אמזון, גוגל, מיקרוסופט ואורקל. חברות הנדל"ן הישראליות עזריאלי, ים סוף ואלקטרה, כבר פעילות בתחום, ועוד כמה, בהן מליסרון, גב ים ואמות, מתחממות על הקווים. היקף הבנייה והשקעות ההון בתחום מוערך ב-8.5 מיליארד שקל, לצד תשלום הוצאות תפעוליות בהיקף של 13.5 מיליארד שקל, לאורך חיי החווה.

הסיבה לכך נעוצה ברעב הגדול של חברות ההייטק, מרכזי הפיתוח הזרים, הבנקים, חברות הביטוח וגם הממשלה להעביר את תשתיות המחשוב שלהן לשרתים מרוחקים המאוחסנים בחוות מקומיות.

הדבר מביא לביקוש אדיר לבניית חוות שרתים ואלה צפויות לאחסן באופן מרוכז יותר ויותר את רוב המידע הנוגע לחיינו: האישי, הפיננסי והרפואי. כניסתן של ענקיות טכנולוגיה זרות, לצד מכרז מחשוב הענן הממשלתי נימבוס, רק האיצו את התהליך.

הרגולציה: חוות שרתים ללא רישיון

על פי חברת הייעוץ 11Stream, הביקוש לחוות שרתים עומד היום על פי ארבעה עד חמישה מהיצע השירות כיום, והוא צפוי לצמוח פי חמישה במהלך שלוש השנים הקרובות, מ-43 מגה ואט היום ל-195 מגה ואט. המחסור הוא גדול כל כך והצמיחה מהירה כל כך, עד כי המדינה מתקשה להדביק את כל היבטי הרגולציה והתכנון הכרוכים בו.

הקלות היחסית שבה כל אחד יכול להקים חוות שרתים ולאחסן בה מידע קריטי ללא פיקוח, מחד גיסא, והקושי הרגולטורי בהתמודדות עם חסמים בירוקרטיים ועם מחסור בתשתיות מאידך גיסא, מעלים את השאלה האם לא הגיעה העת לאסדרה ממשלתית של הקמה וניהול של חוות שרתים.

"ישנן חוות שרתים בישראל שפעילות ללא רישיון עסק", אומר משה לסמן, מנכ"ל גלובל דאטה סנטר, שבונה ומפעיל כמה חוות שרתים שבהן הוא מארח ענקיות טכנולוגיה.

 משה לסמן, מייסד ומנכ''ל גלובל דאטה סנטר / צילום: אייל טואג

"נוצר מצב אבסורדי שבו חנות פלאפל חדשה שנפתחת בקרן רחוב נדרשת להוציא על המקום רישיון שכזה, אבל איש לא בודק את חוות השרתים המחזיקות במידע רגיש".
בעוד שמפעיל חברת תקשורת סלולרית או ספק אינטרנט נדרש להוציא רישיון ייעודי במשרד התקשורת, מפעילי חוות שרתים בישראל פטורים מרישיונות ייחודיים, וכן אין תקן בנייה המאפיין חווה שכזו, על אף הרגישות בשימור המידע המאוחסן.

כאשר נעשה שימוש בתקני חברת החשמל, היא אינה אוכפת אותם. במסגרת חוות השרתים שנבנות עבור מכרזי הענן הממשלתיים, קיים מפרט שונה עבור כל אחד מהמכרזים, כך שאין אחידות.

היזמים בישראל מסתמכים על תקני בנייה זרים העומדים בסטנדרטים בינלאומיים, בהם תקן Uptime הבינלאומי, אך לא קיים גוף בישראל שאוכף האם הם באמת עומדים בתקן הזה, ובסופו של דבר על הלקוח לבדוק היטב את תקינות החווה לפני רכישת שטחי אחסון בה.

עם זאת, יש לציין כי חוות השרתים של ענקיות הטכנולוגיה, בהן אמזון או גוגל, מביאות עמן חדשנות טכנולוגית ותקנים בינלאומים שלא היו כאן, והדבר כבר מייצר אימפקט בחינוך השוק.

בתחום חוות השרתים יש צורך בתקן נפרד למפעיל חוות השרתים וללקוח המתארח בו ומספק שירותי ענן לחברות אחרות. על כל אחד מושתת אחריות אחרת כלפי הלקוח וכלפי תפעול המתקן, וכדי להימנע מתקלות - או כדי להתמודד איתן באופן יעיל כאשר אלה יקרו - יש לעגן את חלוקת התפקידים הזו בחוק.

 חוות השרתים SDS שבאזור התעשייה ליגד, במודיעין / צילום: יוסי זמיר

למרות המחסור בתקנים, חייהם של היזמים אינם קלים, והם נתקלים בהליך בירוקרטי ארוך בבואם לקבל היתר בנייה מעירייה או ממועצה מקומית או מהוועדה המחוזית.
הליכים אלה עשויים להימשך בין כמה חודשים לשנתיים, תלוי בזהות חברי המועצה ובפוליטיקה המקומית ובעלי האינטרסים המקומיים.

ההשפעות על הסביבה: מפגעי רעש וקרינה

העתירה שהגישו תושבי מושב בני ציון נגד הליך אישור הבנייה של חוות השרתים של גוגל שבונה ים סוף בסמיכות לבתיהם, משמשת כאבן בוחן לשאלה האם לחוות שרתים השפעות סביבתיות כאלה שיש להתייחס אליהן כאל מפעל מזהם?

עד כה הוקמו חוות שרתים בישראל במבני משרדים ובאזורי תעשייה, כפי שהדבר נעשה עבור מיקרוסופט באזור התעשייה ליגד שבמודיעין, או עבור אמזון באזורי תעשייה בהר-טוב, בתנובות ובשוהם. אך המחסור בקרקעות במרכז הארץ - האזור שבו נבנות נכון להיום כל חוות השרתים המתוכננות - מחייב את היזמים לעשות שימוש גם בקרקע הסמוכה למקום מגורים.

במסגרת העתירה שכרו תושבי המושב חברה הנדסית שמצאה כי כדי להימנע ממפגעי רעש וקרינה יש להתגורר במרחק של לפחות חצי קילומטר מחוות השרתים. אך בכתיבת הדוח היא הסתמכה על חוות שרתים קיימות בישראל ולא על זו שהולכת לקום על ידי חברת ים סוף. זו, מצידה, הבטיחה להשתמש בטכנולוגיה החדשה ביותר המיושמת כבר בקנדה ובארצות הברית - וכוללת משתקים המעמעמים את עוצמת מכשירי הקירור (צ'ילרים) - שהם גורם הרעש העיקרי בחוות שרתים.

הליכי האישור הסביבתיים של החווה בבני ציון טרם התקיימו. כדי לקדם את ההליכים לקבלת היתר בנייה מהרשות המקומית ואישור מהמשרד להגנת הסביבה, תצטרך החברה להוכיח, באמצעות מומחי אקוסטיקה וקרינה, שחוות השרתים איננה מהווה מפגע סביבתי.

הוויכוח בין בעלי חוות השרתים - האם די בטופס 4 מן הרשות המקומית או שיש צורך בהקמת גוף ממשלתי שיפקח על הזיהום הנפלט מהחוות, נמשך עד היום. ממבט על, מעבר של מחשוב מחדרי שרתים המפוזרים בחברות באופן פרטני לחוות שרתים מרכזיות, הוא תופעה שמקטינה את סך הזיהום הנפלט מהן.

צריכת החשמל: הייטק או מפעל מזהם?

רבים נוטים לראות בחוות שרתים משרדי הייטק לכל דבר, אולם האמת שונה לגמרי: מדובר במתקן שמועסקים בו עובדים מעטים בלבד, והוא מאכלס בעיקר שרתים - מחשבי ענק הפולטים חום רב, ולצידם מתקני קירור המקיפים אותו ודואגים לשמירת טמפרטורה נמוכה. משום כך, חוות שרתים הן צרכניות משמעותיות של חשמל.

נכון להיום צורכות חוות השרתים בישראל מעל 40 מגה ואט מכלל 17,000 המגה-ואט שמייצרת חברת החשמל. אך הגידול החד כבר מאתגר את רשת החשמל הארצית; חוות שרתים גדולות הנבנות עבור חברות כמו אמזון או מיקרוסופט צפויות לצרוך בעוד שנה או שנתיים חשמל בהיקפים השווים לשכונות שלמות.

כדי לספק שירות נדרשות חוות השרתים לקום בסמוך לקווי חשמל מרובים ולקבל אספקת חשמל ללא הפסקה, לפחות 10 קוט"ש לכל ארון שרתים המאוחסן במבנה. אלא שתשתית ברמה כזו קשה למימוש בישראל והיזמים תלויים בתוכניות הפריסה של חברת החשמל.
לסמן, מנכ"ל גלובל דאטה סנטר, סבור כי על חברת החשמל או על משרד האנרגיה לשתף יזמים כמוהו בתוכניות פריסת רשת החשמל התקופתיות. "שקיפות במקומות שבהם תיפרס תשתית חשמל איכותית יכולה להביא יזמים לכוון את הבנייה אל המקומות האלה, ולא כפי שקורה היום: בוחרים מיקום ואז שואלים האם קווי מתח מגיעים לשם", הוא אומר.

"חברת החשמל צריכה לספק תחזית ייצור לשנים הקרובות כדי לתת ודאות לחוות השרתים שצורכות יותר ויותר חשמל באחוזים גבוהים יותר".

כדי להבטיח רציפות של חשמל, חוות השרתים הגדולות של התאגידים הגדולים, כמו חוות השרתים של אמזון, בונות לעצמן תחנת כוח מקומית לייצור חשמל, תהליך שאינו רק יקר, אלא גם גוזל זמן: הוא כרוך בהמתנה של כשנתיים לאישורים מרשויות ממשלתיות ומקומיות.

לא כל יזמי חוות השרתים יכולים להרשות זאת לעצמם, והם גם לא מחויבים לכך: הממשלה הכריזה כבר לפני כמה שנים על חיבור מפעלים לרשת הולכת גז טבעי, דבר שיכול להוזיל באופן משמעותי את עלויות תפעול החוות, אך מנהלי חוות השרתים ברחבי הארץ שאיתם שוחננו מדווחים כי טרם קיבלו גישה לרשת. רק לפני חודשים אחדים התברר כי סך המפעלים המחוברים לגז טבעי נכון ליולי השנה הוא 113, רחוק מהיעד של 450 המפעלים שקבעה לעצמה הממשלה לפני שש שנים.

יונית גולדברג, שותפה בחברת הייעוץ האסטרטגי Stream11 המתמחה בפיתוח עסקי לחוות שרתים ותשתיות תקשורת, מציינת כי ישנה חשיבות עליונה בפתיחת שוק החשמל לעבודה ישירה מול יצרני חשמל פרטיים ולא רק מול חברת החשמל. "בשילוב פריסה נרחבת של סיבים הדבר יכול להאיץ את פריסת החוות גם אל אזורי הפריפריה ולהוזיל משמעותית את עלויות החשמל", היא אומרת לגלובס.

 יונית גולדברג, שותפה בפירמת הייעוץ Stream11 / צילום: יח''צ

נוסף לכך, כדי להתמודד עם המחסור בחשמל במצבי חירום יש למצוא מנגנון ראוי לבדיקת היקף החשמל הנמכר ללקוחות שרתים כדי למנוע מצבים שבהם לקוחות נותרים ללא חשמל שלכאורה הוזמן.

המיקום: בין בית שמש לטירת כרמל

מאחר שעתודות הקרקע במרכז הארץ מצומצמות ויקרות, נכון היה לבנות את חוות השרתים באזורי הפריפריה, אך כאמור מחסור בתשתיות תקשורת וחשמל באמינות גבוהה באזורים אלה מעיב על יוזמה שכזו. כך קרה שכל חוות השרתים הנבנות בימים אלה ממוקמות בין אזור השרון בצפון לבין בית שמש בדרום.

לפי חישוב שערכה פירמת 11Stream עולה כי בנייה של חוות שרתים בפריפריה - במצב הנוכחי - הייתה יכולה להוסיף כ-22 אלף משרות בעת ההקמה שלהן, ולאחר מכן כ-3,000 משרות בתפעול השוטף.

אמנם, הלקוחות המבקרים מעת לעת בחוות השרתים לצורכי תחזוקה אינם אוהבים לנסוע רחוק, ועבור חוות המשרתות לקוחות רבים ישנה חשיבות בהישארות במרכז, אך נכון היה לעודד באמצעות הטבות מס או תמריצים את הרחקתן של החוות לפריפריה ולו כדי לעודד תעסוקה, פריסה של תשתיות חשמל ותקשורת, וכן לעודד מעבר לפריפריה מצדן של חברות הייטק המחפשות חיבור מהיר במיוחד ומהירות שיהוי (latency) נמוכה, למשל, חברות בתחום הפינטק והמסחר במניות.

גם בפריפריה ישנם אזורים המשופעים בחשמל ובמים לקירור, כמו למשל אשדוד ואשקלון, שבהן תחנות כוח ומי ים. באזור השרון, היכן שנבנית חוות שרתים עבור אמזון, מסייעות חברות השרתים והתקשורת בחיבור תושבים לאינטרנט מהיר.

"הפתרון הטוב ביותר כדי להסדיר את כל הבנייה והפעילות בתחום חוות השרתים ומצד שני לסייע ליזמים ולמפעילים כדי לעודד המשך בנייה הוא הקמה של ועדה אקטיבית ייעודית המקיפה כמה משרדי ממשלה הקשורים לנושא, לרבות המלצות עתידיות ותכנון של חמש עד עשר שנים קדימה", מסכמת גולדברג. "ועדה זו תדון בהיבטים רבים בנושא בניית חוות שרתים בישראל, החל מראיית הביקושים העתידיים ואומדן הצרכים בתחום החשמל והתקשורת, מציאת עתודות קרקע מתאימות, עידוד בניית חוות שרתים בפריפריה, הצמדה לתקינה בינלאומית בנושא תפעול והקמה של חוות, וכלה הפיקוח על מכירת חשמל על ידי בעלי חוות שרתים".