העבודה משנה צורה, וחברות ההייטק נאלצות להמציא מחדש את שטחי המשרדים

בחברת סאפיינס ישלימו בקרוב פינוי של רבע משטחי המשרדים בעזריאלי חולון, שעמדו עם פרוץ משבר הקורונה על 11 אלף מ"ר. הסיבה: המעבר לעבודה היברידית. לדברי רוני על-דור, מנכ"ל ונשיא החברה, המספקת פתרונות התוכנה, המעסיקה 4,500 עובדים בעולם ו-800 בישראל, פינוי השטחים נעשה באופן הדרגתי: חלק הושכר בשכירות משנה, וחלק פונה בהסכמה עם הבעלים, אפילו אם לא הסתיימו החוזים.

"אחרי שהחזרנו כמעט קומה שלמה, חשבנו איך צריך להתארגן כשמגיעים לנקודה שאין שולחן לכל עובד, ומספר העובדים גדול יותר ממספר העמדות. ואז קיבלנו את ההחלטה על שיתוף עמדות. כל מנהלי החברה ועובדיה, כולל אני, פינינו את המקומות שלנו לטובת כולם.

 רוני על־דור, נשיא ומנכ''ל סאפיינס / צילום: יוסי אלוני

"קבענו עקרונות עם העובדים שאנחנו מעודדים אותם להגיע יומיים בשבוע, עם מחשבה להגדיל בעתיד לשלושה. אנחנו מאמינים בחשיבות המפגש, וכל חטיבה נפגשת כולה ביום מסוים. רכשנו גם תוכנה שעוזרת לנהל את זה ועכשיו אנחנו בתהליך היישום", אומר על-דור.

הנתונים מלמדים שלמרות העבודה ההיברידית, שטחי המשרדים של חברות ההייטק הצומחות דווקא מתרחבים, כדי להכיל את מספרם הגדל של העובדים החדשים, אבל זו לא המגמה הנדל"נית היחידה במשרדים כתוצאה מהקורונה.

השינוי באופני העבודה משפיע בצורות שונות גם על הישיבה במשרד. בחברת צ’ק פוינט רוב העובדים ממשיכים לעבוד מהבית, לפי העדפתם, והכיסאות במשרדים מוזמנים בשיטת "הכיסא החם". אבל לאחרונה, כדי לעודד הגעה למשרדים, התחילו בחברה לעצב מחדש את המשרדים המוזמנים. יש כמה עשרות חדרים חדשים שמעוצבים ואפשר להזמין חדר לגו, חדר כדורסל או חדר חלל.

 מסיבת גג בחברת אנימה. ''לשמור על הווי ועל עבודת צוות'' / צילום: יח''צ

בקיץ 2022 תעבור חברת אמדוקס לקמפוס חדש בבעלותה באזור רעננה צפון, אחרי שכירות של 21 שנה בבניין ברעננה. שטח הקמפוס הבנוי יעמוד על כ-60 אלף מ"ר, בארבעה בניינים בני שש-שמונה קומות, מוקפים בגינה בת כ-10 דונם. בבניין הקודם שכרה החברה 73 אלף מ"ר בנוי. בחוץ יהיו שטחים ירוקים ומתחם מתקני כושר חיצוני. עם זאת, הירידה בשטח המשרדים אינה נובעת מצמצום שטחים אלא ממעבר ממשרדים לאופן ספייס. מה שכן השתנה בתכנון המקורי כתוצאה מהקורונה הוא הגדלת המרחבים המשותפים ואזורי הקולבורציה.

לדברי חן פורמן, סמנכ"ל תפעול גלובלי באמדוקס: "הולכת להיות לנו גינה עצומה ועובדים יוכלו לעבוד בחוץ. אנחנו ממשיכים עם המודל ההיברידי ולכן עובדים יוכלו לעבוד מחוץ למשרדים. עם זאת, הערך המשמעותי - החדשנות, היצירתיות - מגיעים כשנמצאים ביחד ואנחנו רוצים ליצור ערך בהגעה.

"הקונספט של העיצוב הפנימי הוא המון אור, שמגיע גם לחדרי הישיבות. כל קומה תוכננה בתפיסה של שכונות - 20-25 איש שזה האזור שלהם, וסביב האזור שלהם יש חדרי ישיבות בגדלים שונים ואזורי קולבורציה ופינות ישיבה מגניבות. בכל קומה יש מטבחון. הבנייה ב'שכונות' תוכננה גם לפני כן, אבל תוך כדי הקורונה שינינו את העיצוב של השכונות כדי שיאפשרו יותר קולבורציה. כשניכנס לקמפוס לכל עובד יהיה מקום. כשלא נוכל להכיל את הגידול העתידי בעובדים, אולי נעבור לשיטת הכיסא החם".

"שקלנו אופן ספייס אבל ירדנו מזה"

40 עובדי חברת Placer.ai שפיתחה טכנולוגיה לקבלת נתונים על הימצאותם של אנשים במקומות פיזיים בארה"ב, עברו למשרדים חדשים בבניין אבגד בבורסה ברמת גן עשרה ימים לפני הסגר הראשון. היום מונה החברה כבר 140 עובדים.

לדברי שרון בן טובים, Employer Branding Specialist בחברה, "הגענו למשרד שיכול להכיל עד 90 מקומות, צמחנו יותר משציפינו, וכשעברנו למודל היברידי ניסינו את שיטת הכיסא החם. זה עבד מעט זמן כי היה קשה לנהל את זה. הגענו למסקנה שאנחנו לא רוצים שלהרבה עובדים שרוצים להגיע למשרד אין עמדה קבועה והחלטנו לשפץ שתי קומות מתחתינו כדי שהעובדים ירגישו נוח להגיע לעבוד במשרד.

 שרון בן־טובים, חברת Placer.ai / צילום: נוי חצרוני

"המשרדים החדשים יותר מותאמים לקורונה, חדרי ישיבות קטנים יותר, בכל חדר עבודה יש מצלמה, טלוויזיה ורמקול וגם בחדרי הישיבות, כדי לשמור על שיחות שוטפות ולעלות מול הצוות שנשאר בבית בכל רגע נתון, בלי צורך להזמין חדר ישיבות.

"שקלנו לעשות אופן ספייס, אבל ירדנו מזה כי רצינו לתת פינה אישית לכל עובד. קודם היינו 40 איש ועכשיו יש 140 איש - יש יותר רעש וקשה לעבוד ככה באופן ספייס".

אבישי כהן, מנכ"ל וממייסדי בית התוכנה Anima, שהוקם ב-2017, הגיע לשלב גיוס העובדים קצת לפני תחילת המגפה. "התחלנו לגייס עובדים בינואר 2020 ולקחנו משרד
ב-we work תוהא, מתוך מחשבה שתל אביבים יגיעו בנוחות למשרד וגם מי שגר מחוץ לעיר יוכל להגיע ברכבת. חודשיים אחר כך התחילה הקורונה ועברנו לעבוד מהבית. את רוב העובדים גייסנו בזום וחלקם לא פגשנו חצי שנה או שנה. שלחנו להם מחשב הביתה וארגנו להם פינת עבודה בבית. היינו שלושה, היום אנחנו 33 עובדים.

 חברת ספקטרל. ''המשרדים בת''א נשארו ריקים'' / צילום: בני גם זו לטובה

"אחד הדברים הכי קשים בעבודה מרחוק זה לשמור על תרבות ארגונית והווי של הצוות ושכולם מכירים את כולם. העובדים צריכים להרגיש חלק ממשהו, כדי שלא יהיה להם קל לעזוב. כשעבדנו מרחוק עשינו את הפגישות השבועיות בזום - ושלחנו להם בירה עם שליח הביתה שצלצל להם בדלת. אפילו לעובדים במצרים ובמרוקו שלחנו גלידה הביתה".

איך אתם עובדים היום?
"יש לנו משרדים במיינדספייס ברוטשילד בשיטת הכיסא החם אבל הרוב עובדים מהבית. עכשיו שכרנו לטווח ארוך בניין קטן משלנו בפינת המסגר-החשמונאים בתל אביב, 3,500 מ"ר, בשלוש קומות, שיש בו מקום לכולם. אנחנו משפצים אותו ומה שייחודי שיש לו גג שמוכן למסיבות - כבר עשינו שתיים. זה עדיין משתלם יותר מקומה במגדל ובמגדל גם חסר הווי ואופי, וקשה לגבש את הצוות".

אלה תובנות מהקורונה?
"אם לא הייתה קורונה היינו נשארים במגדלים, היינו לוקחים קומה והיה מקום לבוא לעבוד. חצי מהשבוע המשרד ריק, אבל אנחנו מפצים על זה בזה שאנחנו עושים פעם פעמיים בחודש מפגש בירה או אירועים בים".

מיקרו משרדים לכל כמה עובדים

חברת הסייבר ספקטרל (spectral), שמתמקדת באיתור טעויות אבטחה בסביבת הפיתוח ומניעתן, הוקמה בשנת 2020, ולכן נולדה לתוך מציאות הקורונה ולמודל של עבודה היברידית.

ספקטרל, המעסיקה 22 עובדים, החליטה לקחת את המודל ההיברידי צעד אחד קדימה, במודל שפיתחה ונקרא "מיקרו משרדים". לפי המודל, תתי-קבוצות של מפתחים לוקחים משרד קרוב אליהם, ונהנים מהיתרונות של עבודה מרחוק וזמינות של משרד כמעט מתחת לבית, אבל גם מהחוויה של לעבוד עם חבר לשולחן והווי משרדי.

לדברי ראובן, vp Engineering בחברה, "אנחנו מגיעים מעולמות של קוד פתוח והמפגש הפיזי חשוב לנו. בגל הראשון היו ניסיונות להיפגש, אבל המשרדים בתל אביב נותרו ריקים. לאט לאט התחלנו להגיע לקונספטים אחרים - להיפגש פעם בשבועיים במקומות שקרובים יותר לבתי העובדים כמו האב בכפר סבא או וילה שהוסבה למשרד.

 ליאור ראובן, ספקטרל / צילום: יח''צ

"עם הזמן חלק מהאנשים אמרו שלא נוח להם לעבוד רק מהבית, ואז בכל מקום מרכזי שגרים בו יותר משלושה אנשים התחלנו לשכור עבור אותו צוות משרד. אלה כמו חדרי עבודה שנועדו לבוא לדבר וזה מאוד נגיש לעובדים, עשר דקות מהבית.

"יש לנו שלושה קבועים כאלה: באזור רחובות, בתל אביב וברופין. אנחנו שוכרים אותם על בסיס יומי או באמצעות כרטיסיות.

"ההסתכלות שלנו היא לא על הפיזיות, אלא על הפרודוקטיביות. יש רצון להיות יעילים אבל לאפשר שפיות. למפגשי החברה חשבנו להיפגש במקום אחד מרכזי בתל אביב שזה הדיפולט, אבל די מהר הבנו שכדאי לחסוך לעובדים שלנו את השעתיים ביום בכבישים ולתת להם חוויה שונה. אז פעם בשבועיים כל החברה נפגשת מחוץ למשרד. נפגשנו כבר בחגור, בפלמחים, בהרצליה".

בבית ובחללים משותפים: "מגמה של אי־ודאות"

אחת המגמות שהקורונה האיצה במידה רבה היא הגדלת מעגלי התעסוקה לפריפריה הקרובה והרחוקה. אולי זו עדיין לא תופעה נפוצה, אבל יש כמה חברות שיכולות לספר על השינוי שעשו, חלק בקטן וחלק בצורה משמעותית.

חברת לייבפרסון שישבה ברעננה החליטה לוותר על המשרדים בתחילת המשבר ולתת לעובדים אופציות לעבוד במתחמי עבודה משותפים. המנכ"ל של החברה העולמית הצהיר אז כי העובדים לא ישובו למשרדים עד שיהיו חיסונים והעובדים עברו לעבודה מלאה מהבית. החברה סיפקה לעובדים את הציוד המלא לעמדות עבודה ביתיות.

 פארק ההייטק בר לב בגליל המערבי / צילום: Assaf Pinchuk

עד כה עובדת החברה בישראל מהבית, או במתחם עבודה קבוע ברעננה שאליו יכולים להגיע העובדים, על פי סקר העדפות שביצעה החברה.

לדברי חגית מלול, סמנכ"לית אופרציה בלייבפרסון, המעסיקה 250 עובדים בישראל, מנהלים יכולים להזמין חדרי ישיבות במתחמי עבודה במקומות שונים בארץ. החברה חתמה על חוזה עם we work העולמית, שמאפשר לכל אחד מהעובדים שרוצים לעבוד ממתחם עבודה באופן קבוע לעבוד ב-800 לוקיישנים של we work בעולם. "אם אני גרה ברמת גן אני יכולה לרדת לעבוד במתחם של we work ברמת גן, ואם אני נוסעת לגרמניה ואני רוצה גם לטייל וגם לעבוד, אני יכולה לעבוד משם".

ברשת מתחמי העבודה המשותפים מיינדספייס, הפעילה ב-32 לוקיישנים בעולם ובארץ בתל אביב, הרצליה ורמת גן, החליטו בפעם הראשונה לפתוח סניף מחוץ לעיר מרכזית, בגרין וורק ביקום, ושכרו שם 3,500 מ"ר.

לדברי דן זכאי, מנכ"ל ומייסד משותף: "השינוי בכלל לביקוש למתחמי עבודה נובע מהמגמה של אי-ודאות שרואים בשוק בגלל הקורונה. חברות עוד לא יודעות האם הן יעבדו מהבית ומעדיפות לעבוד בחללי עבודה לטווחים קצרים.

"הדבר הנוסף שחברות מחפשות לתת יותר גמישות לעובדים וזה מייצר צורך בפיזור של חללי עבודה. אנחנו מתחילים לפעול מחוץ למרכזי הערים כדי להגיע ליותר מקומות ולקצר את זמן הנסיעה, לייצר פריסה שתיתן מענה לעובדים מהמרכז".

 דן זכאי, מיינדספייס / צילום: דיוויד גארב

היציאה לפריפריה: 3 ימים בתל אביב, 2 בגליל

אביטל מנגד, סמנכ"לית HR בסיימוטיב טכנולוגיות העוסקת בסייבר סקיוריטי, מספרת שהחברה התרחבה לפארק ההייטק בר לב בצפון.

"המחשבה על המעבר לצפון נעשתה עוד טרום הקורונה מתוך רצון להרחיב את אופציות הגיוס ולגוון את מצבת העובדים, אבל הוא נעשה תוך כדי הקורונה, "שמאוד הקלה על המעבר", אומרת מנגד. "אנחנו עובדים שלושה ימים מהמשרדים במגדלי אלון בתל אביב והשאר מהבית, אבל כשאנחנו מגיעים למשרדים גם החבר’ה מהצפון מגיעים לפחות פעם בשבוע, ויש להם רכבת מפארק בר לב עד לתל אביב. גם החבר'ה מתל אביב מגיעים לצפון. לאחרונה עשינו שם סדנת מנהלים.

 משרדי אמדוקס. ''קונספט של המון אור'' / צילום: אורון גולקרוב

"הקורונה הקלה על המהלך כי עברנו למוד היברידי וגם כך לא כולם מגיעים למשרד. כשכבר מגיעים אז גם הצפונים מגיעים. כרגע יש לנו שני משרדים אבל תוכניות גדולות".
חברת BlueVine, שעוסקת בפתרונות בנקאות לעסקים קטנים ובינוניים בארה"ב, החליטה להתרחב ולהקים סניף נוסף בצפון הארץ בעקבות שני מנהלים המתגוררים בצפון.

"שני מנהלים אצלנו בחברה מתגוררים בצפון", מספרת שרון פלג, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "אנחנו שמים בראש סדר העדיפויות את הצרכים של העובדים שלנו ולכן כשהבנו שיש צורך לספק להם מקום עבודה קרוב לבית - ניצלנו את ההזדמנות לפתוח מרכז מחקר ופיתוח בפארק ההייטק בר-לב שבגליל. בשבילנו זו דרך להגיע גם לטאלנטים מהסביבה המגוונת באזור, שלאו דווקא גרים בגוש דן, ולאפשר לעובדי ההייטק בצפון לפתח קריירה בסביבת מגוריהם".

"התשתיות בפריפריה הן לא ברמה הנדרשת לעבודה מהבית"

פארק הייטק בר לב הוא מרכז פיתוח לתעשיות עתירות ידע בגליל המערבי, בין עכו לכרמיאל, שמטרתו לספק מענה בתעסוקה לכ-5,000 עובדי הייטק. מדובר על מתחם ענק שימנה שמונה בניינים שיחלשו על 87 אלף מ"ר. הבניין הראשון מבין השמונה נמצא על שטח של כ-12,000 מ"ר ומאוכלס באופן מלא, ולפני כחודש החלו העבודות על הבניין השני.

לדברי רם לוינסון, מנכ"ל הפארק, "גם בפריפריה החברות אימצו את המוד ההיברידי, אבל מאחר שהתשתיות בפריפריה הן לא ברמה הנדרשת, אין רוחב פס ולפעמים אפילו אין קליטה סלולרית, אנשים באים לעבוד אצלנו. יש אצלנו עבודות בעמדות חמות, בחללים וגם בשטחים גדולים.

 רם לוינסון, מנכ''ל פארק הייטק ברלב / צילום: רמי זרנגר

"יש עובדים צפונים שלא מצאו עבודה בצפון ועברו לתל אביב. לאחר מכן הם מצאו עבודה אצלנו בפארק חזרו ועשו רילוקיישן לצפון. היה בוסט גדול מאז הקורונה, זה פתח את הצ’אקרות. אנחנו מציעים למנכ"ל שיושב ברוטשילד להיכנס למשהו מוכן בהתאם לצרכים שלו, כשהוא יגיע ל-20-30 עובדים הוא יוכל לגדול בקלות. ההון האנושי מושך פה הרבה חברות גדולות לפתוח שלוחות. אנחנו נותנים להם פתרון הוליסטי: עוזרים בגיוס עובדים, בקבלת מענקים ומחברים אותם לאקדמיות".