אושרה ייצוגית נגד “פלוס 500”: עצרה מסחר כדי למנוע מעצמה הפסדים בשל הברקזיט

בית המשפט הכלכלי בתל אביב אישר לנהל תובענה ייצוגית נגד פלטפורמת המסחר המקוון בחוזי הפרשים "פלוס 500 ישראל", שהיא חברת בת של "פלוס 500" העולמית. החברה הישראלית ששוויה מוערך ב-1.4 מיליארד פאונד ונסחרת בבורסת לונדון, מפעילה ב-32 שפות זירת סוחר מקוונת למסחר במכשירים פיננסיים המבוססים על שערי מדדים, מטבעות וסחורות בבורסות שונות בעולם. זאת, לפי נתונים ומידע שהיא מקבלת מגופים חיצוניים בזמן אמת, כשהיא משמשת צד נגדי לעסקאות לקוחותיה.

אשר תורג’מן רכש ביוני 2016 אופציות על מדד ה-DAX בשווי 1,000 אירו מתוך אמונה כי בריטניה תאשר את הברקזיט, דבר שיגרום לנפילה של הבורסות באירופה. לאחר שהתרחיש התממש, הוא ביקש למכור את האופציות, אולם לא ניתן היה לבצע את המכירה.

במענה לפנייתו, השיבה פלוס 500 עוד באותו יום כי בעקבות המשאל בבריטניה, "הכלי ‘גרמניה 30’ וכל האופציות על כלי זה לא היה זמינים למסחר, מכיוון שהכלי חווה תנודתיות גבוהה מאוד בשוק, שיצרה מרווח גדול מהרגיל... וזה יצר סיכון גבוה לסוחרים. לפיכך, פלוס 500 נקטה את פעולות על-מנת להקטין את הסיכון הזה".

הגנה על הלקוחות?

תורג’מן הגיש, באמצעות עו"ד חנוך ארליך, שותף במשרד חדד-רוט-שנהר-הלפר, בקשה לאישור (ניהול) תובענה ייצוגית נגד החברה. בבקשה נטען כי המסחר הופסק למשך שעה וחצי רק עבור מי שהיה מעוניין למכור את האופציות. אולם במקביל, המסחר במכשיר פיננסי נגדי שירד ב-76.51% המשיך כסדרו, אף שגם הוא נסמך על אותו DAX. לטענת התובע, פלוס 500 לא חידשה את המסחר באופציות במשך כשעה וחצי, והדבר מהווה הפרה של סעיפים רבים בחוק ניירות ערך וחוקים רבים נוספים וכל מטרתה הייתה למנוע מעצמה הפסדים. 

 עו''ד ארליך. בא־כוח התובע הייצוגי / צילום: אופיר הראל

פלוס 500 טענה כי הפסקות המסחר הן מנגנון הגנה המופעל אוטומטית בזמן אמת בהתאם לקריטריונים שנקבעו מראש, וכי הדבר נועד בראש ובראשונה להגן על הלקוחות. עוד נטען כי המנגנונים פועלים באופן סימטרי הן על המכירה והן על הרכישה של מכשיר פיננסי וללא קשר להפסד או לרווח הגלום בזמן שבו מופעל מנגנון ההפסקה. פלוס 500 צירפה חוות-דעת מומחה של פרופ’ אבנר קלעי, מומחה למימון ומסחר בשוק ההון.

השופט מגן אלטוביה דחה את טענת החברה כי מדובר במנגנוני הגנה המופעלים אוטומטית. לדבריו, "אין בשימוש במילה אוטומטי להסיר אחריות זו כאילו הדבר נעשה בלא שליטת החברה". לדבריו, פלוס 500 "אחראית על תכנות התוכנה האוטומטית והיא המזינה את הפרמטרים להפסקות אלו. עליה להוכיח משעה שהתרחשה הפסקה, שזו נועדה לטובת לקוחותיה".

סימנים מוקדמים

עוד נקבע כי "לא ניתן לומר שהתנודתיות בשערי נכסי הבסיס (DAX) או באופציות, התרחשה ללא כל אזהרה או סימנים מקדימים. משכך, אפילו היה תנודתיות קיצונית בשער האופציות או נכס הבסיס, נראה כי החברה לא הייתה זכאית להפסיק את המסחר".

אם לא די בכך, אלטוביה הוסיף כי פלוס 500 מתעלמת מהעובדה שתיעד התובע, שלפיה לא ניתן היה לסחור באופציות (put) ולעומת זאת באותו הזמן היה מסחר ב-call, "למרות שמדובר במכשיר פיננסי שנסחר תוך שינוי שער של 76.51%-, דהיינו הפסד גדול של עשרות אחוזים ללקוחות שרכשו אותו קודם לפרסום תוצאות המשאל.

 השופט מגן אלטוביה / צילום: זום 77

הפרת חוק ניירות ערך

לאור זאת כתב אלטוביה כי בניגוד לטענת פלוס 500 כאילו הפסקות המסחר ואי חידושו ננקטו רק לצורך הגנה על המשקיעים, "נראה כי ההחלטות על הפסקת המסחר לא היו סימטריות ועל פניו בשלב זה, נראה כי הן פעלו לטובת החברה", קבע. אלטוביה הוסיף כי "על פניו בשלב זה ולמרות הסברים שניסה מנכ"ל פלוס 500, יבגני שטוקמייסטר, לספק במסגרת חקירתו אודות אופן עבודת צוות ניהול הסיכונים, לא נראה שהייתה סיבה סבירה להבחנה בין המכשירים הפיננסיים שהתבססו על אותו נכס בסיס".

השופט אלטוביה ציין כי המומחה מטעם פלוס50, שטען כי הפסקת מסחר היא סימטרית, כלל לא בדק מה קרה בפועל בהפסקת המסחר באותו יום ביוני 2016, וכי חוות-הדעת לא נסמכה על נתוני החברה ואף לא ראה איך מפסיקי המסחר של החברה פועלים.

עוד כתב אלטוביה כי "נראה כי צוות ניהול הסיכונים המפסיק ו/או מחדש את המסחר בזירת הסוחר של החברה נגוע אף הוא בניגוד עניינים". בית המשפט הוסיף וקבע כי יש באמור כדי לקבוע שקיימת אפשרות סבירה שהפסקת המסחר בוצעה בניגוד להוראות חוק ניירות ערך ותוך הפרה של חוקים נוספים.

בסוף החלטתו כתב אלטוביה כי אמנם נדונה רק הפסקת המסחר באופציות מיום 24 ביוני 2016 ואין בפניו פרטים אודות הפסקות מסחר נוספות ונסיבותיהן, "עם זאת האירוע האמור שבו היא "נתפסה" מפסיקה ולא מפסיקה מסחר בעת ובעונה אחת מעורר חשש לכאורה בדבר התנהלות החברה ומנגנון הפסקת המסחר שלה האוטומטי והידני. משכך על החברה להציג למבקש בתוך 30 יום פרוט הפסקות המסחר שאירעו ב שבע השנים שקדמו להגשת הבקשה, משכן, היקף ופירוט העסקאות שנחסמו והסיבה להתרחשותן".

עו"ד חנוך ארליך, שותף במשרד חדד, רוט, שנהר, הלפר ושות׳ המייצג את התובע הייצוגי מסר בתגובה להחלטה כי "מדובר בפסיקה דרמטית, לאחר שהתובע הראה באופן ברור כיצד חברת פלוס500 עושה מניפולציה במסחר כדי למנוע מלקוחותיה להרוויח. במיוחד בנסיבות הספציפיות של המקרה, כיוון שהיום שלמחרת משאל העם על הברקזיט היה אחד הימים העמוסים ביותר בשוקי ההון בעולם, ופלוס500 עצרה את המסחר לשעה וחצי, בשעות הכי דרמטיות באותו היום, ועשתה זאת רק ביחס ללקוחות מרוויחים. לפסיקה משמעות מקומית ובינלאומית כיוון שפלוס500 היא קונגלומרט בינלאומי ענק עם סניפים בכל רחבי העולם שמהם מנוהל המסחר הוירטואלי באופן דומה (כפוף לרגולציות מקומיות). אנו מעריכים כי כעת בהתאם להחלטת בית המשפט נוכל לקבל את נתוני האמת הן לגבי האירוע מושא התביעה, והן לגבי אירועים קודמים ב-7 השנים האחרונות".