"ידיעות על משפחת נתניהו עברו פיקוח ותיקון. אי-אפשר היה לדווח בחופשיות"

משפטם של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, בני הזוג שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס נמשך היום (ב') בבית המשפט המחוזי בירושלים. עמית אשל, ראש דסק לשעבר בוואלה, העדה הרביעית במשפט, העידה היום על התנהלות מערכת וואלה בין השנים 2014-2017.

התביעה בחרה להעיד את אשל, שעבדה בוואלה בין השנים 2014-2018 בתפקידים שונים, על מנת להציג את התנהלות מערכת החדשות בין השנים 2014-2017 - התקופה המיוחסת לנתניהו ולבני הזוג אלוביץ' בכתב האישום.

עוד לפני שאשל החלה להעיד, טענה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', כי עדותה של אשל מבוססת על סברה ושמועה, וכי היא לא קיבלה בקשות ממנכ"ל וואלה דאז אילן ישועה. עו"ד רוזן-עוזר תיארה את עדותה של אשל במשטרה כ"רצופה ברעל".

אשל, שכיום עובדת בעיתון "הארץ", הייתה כפופה בוואלה לשורת עורכים, בהם ינון מגל, אבי אלקלעי ואבירם אלעד. על העבודה באותן השנים היא סיפרה: "היה נוהל שכל אייטם עם נגיעה מדינית צריך לעבור את אישורו של אבי אלקלעי, שהיה הרבה יותר בכיר ממני, ולא היה לי איתו ממשק יומיומי. היו אייטמים שהיה צריך לעשות פילטר, שקשורים לנתניהו, משפחתו והדברים המדיניים הקשורים. ידעתי שיש דברים שאי אפשר לסקר אותם".

"אי אפשר לדווח בחופשיות"

אשל העידה כי הבינה ממי שהיה מעליה כי "יש סוגיות רגישות שנוגעות למשפחת נתניהו, שצריך לפקח עליהן. אי אפשר לדווח בחופשיות. האייטמים עברו לפיקוח מחוץ למערכת החדשות".

בשלב זה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התערבה וביקשה להבין איך מ"עניינים מדיניים" הורחבה ההתערבות לעניינים הנוגעים למשפחת נתניהו. השופטת שאלה: "קודם אמרת שההנחיה שלך הייתה על נושאים מדיניים - איך קפצת להרחבה לגבי משפחת נתניהו?".

אשל השיבה: "זה לא היה משום מקום. היו אייטמים שלא יכולנו לסקר, והיה צריך להמתין. למשל, נחשפתי להסרה של ידיעה של גלי גינת שעסקה בשרה נתניהו. זה נעשה מעל הראשים של עובדי דסק החדשות. היינו תמיד באיחור לגבי נתניהו ומשפחתו, כי היו בדיקות, אם אפשר, איך מדווחים, על מה מדווחים".

בהמשך גם השופט משה ברעם ביקש שאשל תבהיר מה היה הנוהל.

אשל השיבה: "אייטמים הנוגעים למשפחת נתניהו היו עוברים לאישור באותה תקופה. נאמר לי על ידי אבנר בורוכוב שהיה מעליי, או מיכל קליין - אני לא זוכרת מי אמר".

השופט ברעם: "אפשר לומר שיש תחושה סובייקטיבית לגבי משפחת נתניהו?".

אשל: "זה לא היה סובייקטיבי. היו שולחים אייטמים הנוגעים למשפחת נתניהו לאישור. מבחינתי זה היה נוהל מאוד ברור. אייטמים שקשורים לנתניהו היה צריך לבדוק אם אפשר לסקר".

אשל תיארה כי היו סוגים שונים של פניות אליה. סוג אחד היה לתיקונים של אייטמים על דיווחים או פרשנויות. חלק אחר עסק בבקשות לעלות ידיעות, לרוב בעניינה של שרה נתניהו. אשל נענתה לפניות ולעתים העבירה את המשימה למשמרת הבאה. לדבריה, היא ידעה שהמשימה תבוצע בסוף.

אשל העידה כי לא היה לה קשר עם מנכ"ל וואלה דאז אילן ישועה, וכי הקשר ביניהם הסתכם ב"שלום שלום" במעלית. על הפסקת ההתערבות לאחר גילוי הפרשה בתקשורת היא אמרה: "הבקשות התמעטו, שחררו לנו קצת יותר חבל".

"כל הפנייה הייתה חריגה"

אשל סיפרה כי התבקשה לתקן ידיעה שנגעה לתיקון העונש על מיידי אבנים בספטמבר 2015. "התבקשתי להוסיף שגם נתניהו יזם את תיקון החוק. לא זוכרת מי ביקש להוסיף. היה לחץ בדסק. אבי אלקלעי ניגש אליי ישירות והכתיב לי פסקה מהטלפון שלו - ש'בסביבת נתניהו מופתעים לשמוע שאיילת שקד לקחה את הקרדיט'".

אשל סיפרה כי הפנייה של אלקלעי אליה הייתה חריגה, שכן אלקלעי היה בכיר ולא נהג לפנות אליה בעצמו, והיא לא הייתה בעמדה לשאול למה לתקן. לדבריה, הפנייה לא הייתה חלק מהשרשרת הרגילה.

התערבות אחרת עליה העידה אשל הייתה לגבי ידיעה שנגעה לחגיגת יום הנישואים של בני הזוג נתניהו. אשל סיפרה כי קיבלה בקשה להעלות מהר את האייטם עם מספר מינימלי של תמונות. לדבריה, הפנייה לא הייתה רגילה. "זה הובא אליי בצורה שצריך להעלות מהר ולדחוף מספר תמונות מסוימות. כל הפנייה הייתה חריגה".

אשל גם העידה על התערבות נוספת שלא צלחה: הכתב המדיני אמיר תיבון כתב פרשנות על תפיסת הסכסוך הפלסטיני בסוף 2015. אשל סיפרה כי היא ערכה את הכתבה ושלחה אותה לאלקלעי לאשר את הכותרות. הכתבה חזרה עם תוספת לכותרת המשנה, כך שנוסף המשפט: "נתניהו שב מארה"ב נחוש להילחם בכוחות המחלישים את הממשלה מבפנים".

המשפט לא הייתה בטקסט המקורי, שהיה פרשנות. "שלחתי לאמיר תיבון, כי רציתי לחמם אותו, רציתי שיתעצבן. כי זו פרשנות. המשפט לא נמצא בטקסט. הוא לא כתב אותו. תיבון דיבר עם אבי אלקלעי, והכתבה עלתה בגרסתה המקורית".

"האתר לא שלי. אני לא יכולה לכתוב מה שאני רוצה"

החקירה הראשית של אשל נמשכה כשעה, ואחריה החלה החקירה הנגדית מצד ההגנה. עו"ד בעז בן-צור, המייצג את ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאל את אשל על התבטאותה בחקירה במשטרה כי האייטם על חגיגות היובל לנישואי בני הזוג נתניהו "לא מעניין אף אחד". אשל השיבה: "זה לא היה נראה לי כאייטם אז. דסק זה חדר מיון. אנחנו מתעדפים את החדשות. זה לא אייטם חשוב או הישגי. הוא נמצא בפייסבוק כבר".

עו"ד בן-צור הציג לאשל שהאייטם על חגיגות יום הנישואים עלה ב-ynet, ב"מעריב" ובמאקו. בנוסף, הוא הציג ידיעה בוואלה סלבס על ביקור של יצחק הרצוג בספא וידיעה על החברה של סטטיק, בניסיון להראות כי הסיקור של יום הנישואים היה לגיטימי ועלה במערכות אחרות - בניגוד לעמדתה של אשל שראתה בבקשה להעלות ידיעה בעניין כפנייה חריגה.

עו"ד בן-צור הציג לאשל שהיא כינתה את נתניהו ברשתות "עלוב ופחדן", בהתייחס לרצונו לסגור את תאגיד השידור. במקרה אחר אשל צייצה: "נתניהו עושה תיק 4000 לעצמו", והסבירה כי הוא העלה צילום מסך מכתבה לוואלה ורק שינה את התמונה לאחת מחמיאה יותר של עצמו, והשמיט חלק מהטקסט. על כך השיבה אשל: "אדם שעורך לעצמו את הכתבות בוואלה, זה מצחיק. לא אמרתי 'כך עבדה השיטה', זו עריכה שלו משעשעת, זה הכול".

על השאלה אם עמדותיה האישיות השפיעו על הסיקור באתר, השיבה אשל: "יש גבול להשפעתי כעורכת. עורכת עובדת עם גלם ומשכתבת טקסט של אדם אחר. האתר לא שלי. אני לא יכולה לכתוב מה שאני רוצה".

השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה מעו"ד בן-צור להתקדם בחקירה הנגדית. עו"ד בן-צור טען כי דבריה של אשל מוקצנים בגלל עמדותיה, ואמר כי יכול להיות ששיקולים אישיים עמדו בבסיס העדות. השופט ברעם הגיב על כך ואמר: "העדות של העדה לא מרכזית, והחקירה הנגדית צריכה להיות בהתאם".

בחקירה הנגדית שערכה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', נחקרה אשל על ההתערבויות עליהן העידה, על-מנת להוכיח כי לא היה מדובר בהתערבויות חריגות, אלא בתיקונים לגיטייים וענייניים.

באשר לבקשה להוסיף קרדיט לנתניהו בכתבה על החמרת הענישה למיידי אבנים, הציגה רוזן-עוזר לאשל כתבות מ"מעריב", ynet ו"הארץ", לפיהן נתניהו כינס שבוע קודם לכן את הקבינט, ובעקבות החלטת קבינט, איילת שקד פעלה לקידום הליך החקיקה. לאשל הוצג ראיון שנתנה לתוכנית "המקור" בעניין הפרשה, שם אמרה כי לא היה עוררין שזו הייתה היוזמה של שקד.

אשל השיבה: "אני לא כתבת. אני לא יודעת לעמוד על ההבדלים ואיך להסיק אם היוזמה של נתניהו או לא". היא הסבירה כי לא היה עוררין במערכת וואלה שהמהלך היה של שקד. אשל גם השיבה כי החריגות בעיניה הייתה בכך שהעורך אלקלעי פנה וביקש ממנה לתקן את הכתבה.

אשל העידה כי בכתבה על פרשת המעונות נערכו תיקונים ושינויים. היא הסבירה כי החריגות הייתה בכך שהוסף מידע שלא הגיע מדסק החדשות. בחקירה הנגדית רוזן-עוזר הציגה לה מייל ממנו עלה כי המידע הגיע מדסק החדשות, ואשל חזרה בה מהאמירה. בשלב זה ההגנה טענה כי המייל ממנו עולה השתלשלות העניינים לא הוצגה לאשל בריענון או בחקירה. התובעת הסבירה כי הריענון נערך לפני שאותרו חומרי החקירה הנוספים. עורכי הדין ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, סנגוריהם של בני הזוג אלוביץ', התרעמו וטענו כי מוצגת לעדה תמונה לא נכונה.

גם בנוגע להתערבות בפרשנות שכתב אמיר תיבון, הכתב המדיני של וואלה, טענה ההגנה כי מדובר בהתערבות לגיטימית. כאמו,ר בחקירה הראשי העידה אשל כי העורך אלקלעי ביקש לתת כותרת שלא הופיעה בפרשנות. עו"ד רוזן-עוזר ציטטה מתוך הכתבה, הציגה לאשל התכתבות של אלקלעי שביקש לשנות את הכותרת, ושאלה אם לדעתה הכותרת שהתבקשה לכתוב הייתה אנטי-עיתונאית. אשל השיבה: "לא אנטי-עיתונאות. המילה 'מבטיח' - הייתי מסתייגת. זו פרשנות, לא מעבר".

הסתיימה עדותה של עמית אשל. מחר (ג') יעיד אבי ברגר, מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר. עדותו צפויה להימשך מספר ימים.

 *** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, שאול ואיריס אלוביץ' וארנון (נוני) מוזס מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.