רשות המסים שיגרה הודעות עם דרישה להחזר מענקי קורונה שניתנו ביתר לכ-160 אלף עסקים, מתוך כ-400 אלף עסקים שקיבלו מענקים בהיקף של כ-25 מיליארד שקל. בהודעות ששוגרו עד כה אפשרה רשות המסים לעסקים להחזיר מענקים באופן "וולנטרי", תוך פריסת החוב ל-15 תשלומים עד סוף 2022, בטרם היא תפעל בעצמה לגביית המענקים ששולמו לגישתה ביתר.
עד כה הגיבו 26,500 עסקים לפנייתה רשות המסים והודיעו כי הם קיבלו מענקים ביתר בהיקף כולל של כ-650 מיליון שקל, וכי בכוונתם להחזיר אותם. מתוכם, כ-20 אלף עסקים כבר החזירו חלק או את כל המענק שקיבלו ביתר, וסכום ההחזר הכולל שנכנס בחזרה לקופת המדינה עומד על מעל 370 מיליון שקל.
עם זאת, ל-11,500 עסקים מתוך 26,500 העסקים שהודיעו "וולנטרית" שקיבלו מענקים ביתר, יש עדיין יתרת חוב למדינה בסך של מעל 270 מיליון שקל (חלקם החזירו למדינה חלק מהמענק שקיבלו ביתר, ואחרים טרם החזירו).
הנתונים הללו נחשפו על-ידי המשנה למנהל רשות המסים, רו"ח מירי סביון, במסגרת דיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל מרדכי ביטון, סביב הדרישות של רשות המסים להחזרי מענקים מעסקים. מדובר בדיון שני שנערך בוועדת הכספים בנושא, וזאת לאור דרישת ארגוני העצמאים וטענות העצמאים על כך שהמדינה דורשת החזרים מעסקים שעדיין לא התאוששו מהמשבר,כאשר רבים מהם כבר השתמשו בכספי המענק ולא יודעים מהיכן יביאו את הכסף לתשלום ההחזר. בקבוצות הווטטסאפ והפסייבוק של העצמאים קראו חלק מהם "למרד" ולהתעלמות מדרישות רשות המסים להחזר.
העצמאים מאיימים: נפנה לבג"ץ
על הרקע הזה ניצת מאבק של מאות עצמאים שהתאגדו יחד תחת "העמותה לצמצום פערים חברתיים", במטרה לבדוק האם יש עילה משפטית לתקוף את דרישות ההחזר. השבוע עלה מאבק העצמאים מדרגה ,כאשר העמותה שיגרה למשרד האוצר מכתב התראה בטרם עתירה לבג"ץ, במסגרתו דורשים העצמאים משר האוצר אביגדור ליברמן לעצור לאלתר את הדרישה להחזר מענקי הקורונה.
הדרישות להחזר המענקים למדינה נולדו על רקע תנאי המענקים, הקובעים כי אם יתברר שהעצמאי לא היה זכאי למענק, הוא יידרש להשיב את הכסף למדינה. כך למשל, במענק החזר הוצאות קבועות נדרשת ירידה של 40% ומעלה במחזור, אך הובהר כי אם יתברר בהמשך כי המחזור ירד באחוזים נמוכים יותר, העצמאי יידרש להשיב את הכסף.
העצמאים חולקים הן על הפרשנות של רשות המסים לחוק המענקים והן על היישום של החוק. בין היתר טוענים העצמאים כי המענקים נשללים מעסקים שבחודשים מסוימים חוו ירידה של 24%-23% במחזור כשנדרשה ירידה של 25%, או 39% כשנדרשה ירידה של 40%. לטענת העצמאים, לא ייתכן שהם מפסידים את כל המענק באותם חודשים, למרות שחסר להם אחוז אחד בלבד כדי לעמוד בתנאי החוק. עוד טוענים העצמאים כי המדינה דורשת החזר מענקים גם מבעלי עסקים שסגרו את העסק לגמרי בעקבות הפסדי הקורונה.
במכתב ששוגר לאוצר באמצעות עו"ד תמר קידר בשם יו"ר "העמותה לצמצום פערים" ומוביל העתירה יורם מועלמי, דורשת העמותה (הפועלת למען זכויות בעלי עסקים עצמאים ולמען צמצום פערי אי-השוויון בינם לבין שכירים) להביא לשינוי החקיקה לטובת העצמאים, וכן לבחינת מקרים חריגים וגילוי גמישות בנוגע לדרישות להחזר המענקים.
העצמאים דורשים במכתבם כי יינתן פטור מלא מדרישת ההשבה של מענקי הסיוע שהתקבלו על-ידי עצמאים ושכירים בעלי שליטה, אשר מחזור העסקאות השנתי שלהם לא עלה על 300,000 שקל; וכן פטור מלא מדרישת השבה של מענקי סיוע שהתקבלו על עסקים אשר סגרו את עסקם או הפסיקו פעילות עסקית לחלוטין בשנת 2020 או 2021.
עוד מבקשים העצמאים משר האוצר כי יעניק פטור מלא מדרישת השבה של מענקי סיוע שהתקבלו על-ידי עסקים אשר מחזור העסקאות השנתי שלהם לאורך של שנת 2020 בהתייחסות שנתית בממוצע פחת בשיעור של בין 25% ל-40%, ולא בהתייחסות לפי תקופה דו-חודשית כפי שנקבע בחוק המענקים.
עוד דורשת העמותה לאפשר החזר מענקים דיפרנציאלי של מענקי הסיוע ולהקים "ועדת חריגים" ברשות המסים שתאפשר בחינה פרטנית של כל עסק לגופו.
העמותה הבהירה במכתב כי "ככל ששר האוצר לא יפעל תוך 21 יום, העמותה תגיש עתירה לבג"ץ" בשם כ-400 עצמאים שחתמו עד כה על ההצטרפות להליך המשפטי (מספר שלטענתם צפוי להמשיך ולגדול).
לדברי יורם מועלמי, עצמאי מתחום המחשבים ומוביל המאבק, "שנה קשה עברה על בעלי העסקים בישראל. רבים מהם החזיקו מעמד רק בזכות המענקים שניתנו להם מהמדינה, מענקי קיום, בדומה לחל"ת שקבלו השכירים, שכעת דורשת רשות המסים בחזרה. לא הגיוני שרשות המסים אינה מפעילה שיקול-דעת ודורשת את מלוא המענקים בחזרה. לא ייתכן שהיא תדרוש בגלל שברי אחוזים את כל המענק בחזרה - סכומים שמגיעים לעתים לעשרות אלפי שקלים. הדבר בלתי סביר בעליל ויגרום לקריסת עוד עסקים שלא יוכלו להחזיר את הכסף".
סמנכ"ל ברשות המסים: אין בעיה משפטית לאכוף את חוק המענקים
שלמה אוחיון, סמנכ"ל שירות לקוחות ברשות המסים, התייחס לטענות העצמאים במכתב ששוגר לאוצר ואמר כי לתפיסת הרשות אין שום בעיה משפטית לאכוף את חוק המענקים כפי שהוא כיום, וכי הטענות העומדות בבסיס האיום בעתירה לבג"ץ שגויות. "קראתי את המכתב, והייתי בסוד כתיבת החקיקה במקור, ואנחנו יודעים בדיוק מה הייתה כוונת המחוקק. אין שום בעיה משפטית לאכיפת החוק כלפי מי שלקח מענק ביתר", אמר.
עוד הוסיף אוחיון כי החוק מאוד ברור ודרש ירידה של 25% בתקופות מסוימות ושל 40% בתקופות אחרות, ו"כי על-פי המצב המשפטי ועדת חריגים לא יכולה לתת מענה למקרים של 38%, 24% וכו'. אנחנו מבצעים את החוק, אנחנו הגורם המבצע. התוויית החקיקה והמדיניות היא עניין של משרד האוצר".
המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, הוסיפה ואמרה כי "המענקים שניתנו הביאו את העסקים למצב מאוד טוב ופיצו אותם הרבה פעמים יותר מהפגיעה האמתית. היו לנו גלים של קורונה, וידענו איפה אנחנו נמצאים עכשיו, אבל לא ידענו מה יהיה. ברמה השנתית זה נתן מענה לא רע בכלל. השאלה האם נכון לומר עכשיו שאנחנו רוצים בראייה אחורה לבחון מודל חדש למענקים. האם זה הדבר היותר נכון לעשות, או שפשוט נייצר עיוותים חדשים?".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
