המשבר האנרגטי של המערב: המשבר המיותר של הדור שלנו

משבר האנרגיה העולמי, שיורגש היטב בחורף המתקרב, ראוי להיקרא "המשבר המיותר". זאת הייתה הגדרתו של וינסטון צ'רצ'יל במענה לרוזוולט כאשר הוא נשאל מה השם שהוא חושב שראוי לכנות בו את מלחמת העולם השנייה. "המלחמה המיותרת" ענה צ'רצ'יל והסביר: "מעולם לא הייתה מלחמה שכה קל היה למנוע מזאת שהרסה את מה שנותר מהעולם ששרד את המאבק הקודם".

מחירי הגז והאנרגיה המאמירים ושוברים שיאים בעולם מעמיקים את המשבר המשפיע על כל שרשת הייצור והאספקה. המשבר הזה והתייקרויות של כל רכיבי התשתית של המסחר העולמי הם בדיוק "המשבר המיותר" כעת, לאחר יותר משנה בה נפגעים אזרחי העולם מההרס של מגפת הקורונה וזקוקים לאנרגיה זולה ואמינה.

המשבר הזה הוא משבר שמדינות המערב גורמות לעצמן (ולכלל המדינות החלשות יותר) תוך שהן מסתבכות ברשת הטעיות אודות היתרונות של האנרגיה הסולארית והרוחנית הבלתי יציבה. למרות שאין ממש פתרונות אגירה ואין אפשרות להחליף את האנרגיה היציבה באנרגיה סולארית ורוחנית הופעל מסע הטעייה עצום ממדים אותו שיווקו לבוחרים בוועידות האקלים השנתיות ובקמפיינים בלתי-פוסקים, המעצימים את תחושת החירום ומכריזים על האסון העומד להתרחש עלינו ולהשמיד את האנושות.

מדינות המערב נשאבו לתחרות הרסנית

באירופה נמצאים מרבצי גז עצומים, יש כמויות אדירות של גז עליו יושבות מדינות אירופה אך מונעות את הפקתו, זאת תוך הקמת משטר BDS חקיקתי ומשפטי נגד חברות האנרגיה שסיפקו את "נוזל החיים" של הציוויליזציה המודרנית. מהלך זה מוביל לרעב אנרגטי, עליית מחירים והתמסרות בלית ברירה לחסדי משטרים אוטוריטריים, כמשטר פוטין ברוסיה, המחזק את אחיזת החנק על אספקת האנרגיה האירופית.

אם זה לא מספיק, הרי שמדינות המערב נשאבו לתחרות הרסנית ומעלות דרישות "להעלות את ההימור". המנהיגים דורשים להכריז על יעד שאפתני יותר של הפקת אנרגיה מתחדשת ובלתי יציבה. בבורסת ההימורים נזרקים המספרים שנעים בין 30% ועד 50% ו-100%... כולם מספרים מופרכים שאינם רלוונטיים להורדת היקף הייצור הנדרש של אנרגיה פוסילית, היות וכיום לא קיימת יכולת אגירה מספקת (בעלת קיימות). על פי דוח רשות החשמל בישראל, (2020): "הגדלת יעד האנרגיות המתחדשות אינה מפחיתה באופן משמעותי את ההספק הקונבנציונלי הנדרש למשק. קרי ,הקמה של מתקנים סולאריים כמעט ואינה חוסכת הקמה של הספק קונבנציונלי". את המידע הזה לא מספרים לציבור.

גם הפתרון הנהוג בצרפת, של הפחתת פליטות על ידי מעבר להפקת חשמל באמצעות כורים גרעיניים (כ-70% מהחשמל המופק בצרפת) אינו מתאפשר ברוב מדינות המערב בשל הסתאבות בירוקרטית שחנקה את היכולת להקים פרויקטים בזמן ובמחיר סביר והתנגדות ציבורית תקיפה, לעיתים קרובות של אותם ארגונים הדורשים נחרצות לעבור לאנרגיות "מתחדשות" ללא דיחוי.

התאונה האנרגטית הזאת הייתה יכולה להימנע אם היו לנו אינטלקטואלים ואנשי מקצוע ישרים ונציגי ציבור אמיצים המוכנים לומר את האמת הלא נעימה והלא פופולרית מול גלי התעמולה.

בישראל יש שותפים רבים להולכת השולל הזאת, החל מוועדת בניין ערים בירושלים שהובילה לקבורת חמור את פרויקט העצמאות האנרגטית בהפקת הנפט המקומי מפצלי שמן בשפלת יהודה (והובלת ישראל להיותה תלויה בנפט מיובא) והמשך בממלאים את התפקידים הרמים ביותר כמו הנשיא הרצוג שמינה את דב חנין על מנת להוביל את הקמפיין הירוק מול הכנסת, השרים וממלאי התפקידים בממשל.

פוליטיקאים שתרמו את תרומתם המזיקה בהטעיית הציבור על ידי הודעות מופרכות לעיתונות כאילו הצלחנו לספק את כל צרכי האנרגיה של אילת בעזרת השדות הסולאריים, וכל אלו מלווים באקדמאים ואנשי ציבור אקטיביסטים המריעים למסע התעמולה הפופוליסטי.

אירופה "המתקדמת" הגיעה לרגע האמת, ואזרחיה העניים והחלשים יותר עומדים לשלם בחייהם בחורף הקרוב. אלו יהיו התוצאות, שהיו יכולות להימנע, של המדיניות האנטי-אנרגטית שאימצנו במערב. ההשלכות הגאו-פוליטיות של המדיניות הזו, יובילו להתחזקות ההשפעה הגלובלית של השחקנים הדיקטטוריים (רוסיה וסין למשל) שהשפעתם המזיקה ניכרת גם בחיזוק אויבינו.

אנו בישראל נשלם מחירים כבדים בביטחון, ביוקר מחייה ובשגשוג פוטנציאלי, והשאלה העומדת ותלויה היא האם נשכיל לקרוא את הכתובת על הקיר מספיק מוקדם על מנת שנוכל למנוע חלק מן הנזקים.

הכותב הוא חבר הפורום לרציונליות סביבתית, מנהל מרכז איין ראנד וממייסדי התנועה הליברלית החדשה בישראל