חכו עם מחיאות הכפיים: העסקה הגדולה בין טסלה להרץ עוד רחוקה

העסקה בין טסלה להרץ נראית דוגמה קלאסית ל-WIN-WIN עסקי, אבל כאשר יורדים לפרטיה נראה שיש לה קורלציה נמוכה מאד לרכישה של מסות רכב חשמלי או לתחבורה ירוקה בכלל. זה נראה כמו מהלך שוק הון קלאסי שנועד לטפח את הסנטימנט של המשקיעים כלפי שתי החברות בשוק ההון הרותח ועל הדרך אולי גם לגזור קופונים פוליטיים. ההכרזה אכן כבר הניבה אתמול רווחי הון משמעותיים לשתי החברות בשוק, שצמא לבשורות ירוקות. אלא שבדרך למימוש העסקה של רכישת 100 אלף חשמליות מטסלה ב-4.4 מיליארד דולר עד סוף 2022 ממתינים הרבה מכשולים. הנה כמה פיתולים שמחכים בעלילה שנמצאים מעבר לפינה.

מאיפה יגיעו המכוניות והאם באמת צריך אותן כרגע?

שוק ההשכרה בארצות-הברית ספג במשבר הקורונה מכה אנושה, שממנה הוא מתקשה להתאושש עד היום. חברת הרץ ארה"ב עצמה נאלצה להודיע בחודש מרץ אשתקד על פשיטת רגל ולמרות שמספר חודשים מאוחר יותר היא נכנסה לתוכנית חילוץ ושיקום מורכבת והמניה שלה רשמה זינוק משמעותי, תנאי הרקע לא השתנו דרמטית.

היקף השכרת הרכב לתיירות בארצות-הברית ב-2021 עדיין רחוק מאד מהשיא שלו והבעיות הלוגיסטיות של תעשיית הרכב, ובעיקר המחסור בצ'יפים, מביאים לירידה דרמטית ביכולת לספק לו רכב. נכון להיום כושר הייצור של היצרנים פגוע בשל המחסור בצ'יפים, בהיקף מלאי הרכב הזמינים למכירה נמצא בשפל היסטורי והמשמעות היא צמצום חד בהנחות לציי ההשכרה.

במילים אחרות' יצרני הרכב האמריקאים יכולים למכור כיום כל מכונית זמינה, שמיוצרת בארצות-הברית, ללקוחות פרטיים במחיר מלא. טסלה, אגב, לא שונה מהבחינה הזו. נכון לרגע זה' נראה שהמשבר הלוגיסטי ימשך עמוק לתוך 2022 לכל הפחות וגם שוק ההשכרה לא יזנק בקרוב. במצב כזה ההצטיידות "החשמלית", אם תתממש במלואה או ברובה, מגדילה את הסיכון העסקי.

איפה מסתתרות העלויות הסמויות?

ארצות-הברית היא מדינה גדולה מאד ופרישת עמדות הטעינה הציבוריות בה דלילה מאד בשלב זה, במיוחד לאורך כבישי הרוחב והאורך הבין-מדינתיים. זה מצב רחוק מאידיאלי לרכבי השכרה חשמליים, שלעיתים קרובות עוברים ממדינה למדינה וצולחים מאות ואף אלפי מיילים בשבוע. במיוחד אם הם בשימוש של תאגידים וחברות.

המשמעות היא עלויות לוואי משמעותיות מאד שנוגעות לטעינה, גרירה, לוגיסטיקה וכו', מלבד עלות הרכב, הן לחברות ההשכרה והן לטסלה, שתצטרך לספק תמיכה ושירות ללקוחות בעלי צריכת קילומטרים אינטנסיבית אופי שימוש שונה מאד מזה של רוב הלקוחות.

סוגיה פוליטית מורכבת

כמו כל דבר שמתרחש בימים אלה בארצות-הברית גם לעסקה הזו יש משמעויות לוואי פוליטיות מורכבות. מצד אחד, ממשל ביידן הוא חסיד גדול של רכב חשמלי והוא מנופף כיום בדגל התחבורה החשמלית בכל העוז בניסיון להעלים נטל סביבתי שחור של עשרות שנים, שרובץ על המצפון של התעשייה האמריקאית. הממשל אף מקדם בימים אלה תקציב לתמיכה של עשרות מיליארדי דולרים לסיבסוד רכב חשמלי, להקמת עמדות טעינה ועוד במטרה להגיע להגדיל משמעותית את חדירת הרכב החשמלי בארצות-הברית עד סוף העשור.

מצד שני, בארצות-הברית מתנהלת כיום מלחמה קולנית בין טסלה לבין תעשיית הרכב "המסורתית", שזוכה לתמיכה פוליטית מאיגודי העובדים בעל העוצמה הפוליטית. האיגודים נהנים מתמיכה של בתי הנבחרים והממשל, שמפנה "כתף קרה" לטסלה. המלחמה הזו באה לידי ביטוי בין השאר בניסיון של הממשל האמריקאי להתנות את הגדלת הסובסידיות לרכב חשמלי באלפי דולרים בכך שכלי הרכב יהיו מיוצרים בארצות-הברית על ידי מעסיקים של עובדים מאוגדים.

כלומר, לתת את הסובסידיות המלאה כמעט לכולם חוץ לטסלה, שמנסה להגביל את פעילות האיגודים במפעלים שלה, כחלק מהפילוסופיה העסקית של החברה.

הדבר מציב מכשול גדול בפני העסקה מכיוון, שכושר הייצור של טסלה בארצות-הברית "מתוח" כיום עד לקצה עם זמני המתנה ממושכים מאד לכל הדגמים. כדי לספק כמות עודפת של 100 אלף כלי רכב להרץ עד סוף 2022 סביר להניח, שטסלה תרצה לייצא לארצות-הברית מכוניות מהמפעל שלה בשנחאי וזה כבר עלול להיות "קו אדום" של הממשל הנוכחי, של איגודי העובדים ושל דעת הקהל האמריקאית. בקיצור תסבוכת משפטית.

בשורה התחתונה, למרות שהצהרה על העסקה חשובה בתור "אבן-דרך" בתזוזה של שוק הציים בארצות-הברית לכיוון רכב חשמלי, ולמרות שהיא כבר ניפחה את שווי המניות של השחקנים בשוק - קשה לראות איך היא מתממשת בשנה הבאה.