בתום מאבק דיפלומטי, ישראל תורשה להצטרף לתוכנית הקוונאטום של האיחוד

ישראל תצטרף לתוכנית המחקר הענקית של האיחוד האירופי "הורייזן אירופה" לשנים 2021-2027. ההשתתפות בתוכנית, שהיקפה המלא הוא קצת פחות ממאה מיליארד אירו לשבע שנים, מעניקה למדענים הישראלים את האפשרות לקחת חלק במחקרים משותפים, ולהציע בעצמם הצעות מחקר לקולות הקוראים של מנהלת התוכנית בתחומי מחקר אקדמיים מגוונים.

בתום מו"מ ארוך ואינטנסיבי שנמשך כשנה, הושלם נוסח ההסכם להצטרפות ישראל לתוכנית המו"פ האירופית, שהיא תוכנית המו"פ הגדולה ביותר עם תקציב כולל של כ-95.5 מיליארד אירו.

בתוכנית הורייזן הקודמת, שהסתיימה בשנה שעברה, הוענקו לחוקרים ישראלים שפנו אליה יותר מ-740 מיליון אירו.

תוכנית החלל עדיין מחוץ לתחום עבור הישראלים

הבשורה הגדולה של ההסכם שהושג היא כי אחרי מאבק דיפלומטי ומדעי שנמשך חודשים ארוכים, האקדמיה והתעשייה הישראלית יוכלו לקחת חלק גם בתוכנית המחשוב הקוואנטי של אירופה בשנים הקרובות, כך מסרו ל"גלובס" גורמים דיפלומטיים. עם זאת, תוכנית החלל האירופית עדיין מחוץ לתחום לחוקרים הישראלים.

בתחילת השנה הודרה ישראל מהשתתפות בתת-תוכנית זו, מסיבות של ביטחון לאומי ורצון לשמור את הטכנולוגיה בידי המדינות החברות באיחוד בלבד, אולם לאחר קמפיין דיפלומטי ומדעי, הפכה הנציבות האירופית את ההחלטה ורוב המדינות החברות באיחוד תמכו בשינוי זה. משמעותה היא שמדענים וחוקרים ישראלים, כמו גם גורמים בתעשייה בישראל, יוכלו להגיש מועמדות לקולות קוראים גם בתחום זה.

ההסכמה סללה את הדרך לאישור ההסכם על ידי שני הצדדים, עליו הודיע היום משרד החוץ הישראלי. תוכנית "הורייזן 2021", שכבר החלה לפעול, היא התשיעית בסדרת תוכניות "הורייזן" של האיחוד האירופי, שכוללות תקציבי ענק שסייעו לאקדמיה הישראלית ולתעשייה להשיג מימון למחקר ולפתח שיתופי פעולה עם מוסדות עמיתים ברחבי אירופה. שוויה עומד על קרוב ל-100 מיליארד אירו לשבע השנים הקרובות.

כאמור, בטיוטה הראשונה של התוכנית שפורסמה באביב, ישראל לא נכללה בתחום המחשוב הקוואנטי, למרות שהייתה שותפה לו, בין השאר על ידי מרכז שנפתח למחקר בתחום באוניברסיטה העברית בירושלים, כבר מ-2018. הפסילה של ישראל, כמו גם של שוויץ ובריטניה שנמצאות גם הן מחוץ לאיחוד, פתחה קרב פנימי בבריסל בין המדינות החברות באיחוד האירופי.

לפי הדיווחים, גרמניה שיחקה תפקיד מרכזי בשינוי החלטת הנציבות כך שישראל תוכל להשתתף גם בתחום המחשוב הקוואנטי. משרד המדע הגרמני אמר ל"גלובס" במאי השנה, במסגרת דיווח על המחלוקת, כי "גרמניה נמצאת בקשר קרוב עם מדינות אחרות באיחוד האירופי ועם הנציבות האירופית בנושא (ההשתתפות). יש תמיכה רחבה בעמדת גרמניה. אנחנו מניחים כי הנציבות האירופית תגיש בפגישה הבאה של הוועדה טיוטה מתוקנת, וכי יימצא קונצנזוס בין החברות במהירות". כפי שחזה המשרד, הטיוטה אכן תוקנה.

עם זאת, כפי שהיה גם בתוכנית הקודמת, תחום החלל יהיה מוגבל למדינות החברות באיחוד האירופי, משיקולי ביטחון, ומדענים וחוקרים ישראלים יוכלו להגיש מועמדות רק לחלק קטן מהקולות הקוראים והתקציבים בתחום זה.

רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל בתחומי הקוואנטום

לפי דיווחים באתר Sciencebusiness, המסקר את הנעשה בתחומי מדיניות המדע באיחוד האירופי, רוב מדינות האיחוד האירופי תמכו בהכללת ישראל גם בתחומי הקוואנטום, ובעצם בהמשך היחסים כפי שהיו במסגרת ההסכם הקודם ("הורייזן 2020"). בריטניה, לעומת זאת, תוכל ככל הנראה להשתתף גם בנושאי החלל, בעקבות שיתוף הפעולה הביטחוני שלה עם האיחוד האירופי.

תוכניות הורייזן קיימות כבר 35 שנים, והן נועדו לאפשר למדינות איחוד האירופי לאחד כוחות טכנולוגיים ואקדמיים בתחרות מול ארצות הברית מצד אחד ויפן/סין מהעבר השני במחקרים אזרחיים בכל התחומים, עם המוקד בטכנולוגיה.

ישראל הייתה המדינה הלא חברה באיחוד הראשונה הראשונה שהצטרפה לתוכנית הורייזון עוד ב-2006, במעמד של מדינת אסוציאציה - משמע כזו שיכולה להשתתף במחקרים ולקבל מענקי מימון למחקרים משלה.

עם אישור נוסח ההסכם מתנהל כעת הליך אישור הדדי, בנציבות האירופית ובישראל (כנסת וממשלה) על מנת שההסכם יכנס לתוקף עוד בשנת העבודה הנוכחית. החתימה על ההסכם צפויה להיערך בדצמבר.

"אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית"

במשרד החוץ אמרים כי התוכנית מזמנת תועלות מדעיות וכלכליות רבות הן לישראל והן לאירופה. להשתתפות ישראל בתוכנית תרומה ניכרת למחקר המדעי-טכנולוגי ולתעשייה עתירת הידע, למשק ולכלכלה, היא מקדמת את התעשייה הישראלית ובה בעת פותחת הזדמנויות לחדירת חברות ישראליות לשווקים אירופים. מעבר לזאת, להצטרפות לתוכנית קיימת חשיבות מדינית בהיבט הרחב של היחסים שבין ישראל לבין האיחוד האירופי והשותפות האסטרטגית בין הצדדים.

הקמפיין המדיני שהוביל משרד החוץ, בשיתוף עם משרדי האוצר, המשפטים, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, ות"ת ורשות החדשנות, איפשר לקהילת המדע והמחקר בישראל לקחת חלק בתוכניות המתקדמות ביותר בתחום הקוואנטום ופתח פתח להמשך שיח עם הנציבות האירופית על השתתפותה של ישראל בתוכניות החלל המתקדמות של הורייזון, אך כרגע אלה עדיין סגורות בפני הישראלים.

שר החוץ יאיר לפיד אמר כי הצטרפות ישראל להורייזון מביאה איתה מקומות עבודה איכותיים, קידמה טכנולוגית, עסקים ישראלים חדשים. לדבריו, הצטרפות ישראל להורייזן היא צעד נוסף במדינאות החיבורים, בהתקרבות לא רק לאיחוד האירופי אלא גם למדינות יבשת אירופה וחיבור בין סקטור המדע והטכנולוגיה בארץ לעמיתיו ביבשת.

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן אמרה כי סיום המו"מ לקראת כניסתה של ישראל לתוכנית התשיעית, היא צעד משמעותי לאקדמיה ולתעשייה. לדבריה, ישראל תמשיך להביא לאירופה מצויינות מדעית, חדשנות טכנולוגית ויצירתית, בשיתוף פעולה עם מיטב החוקרים, הידע והתשתיות האירופיות.

שר האוצר, אביגדור ליברמן הוסיף: "תוכנית הורייזון היא תוכנית מו"פ מהמובילות בעולם, המשלבת בין מחקר מדעי מצוין לבין יזמות וחדשנות טכנולוגית. הצטרפותה של ישראל לתוכנית מבטאת את החשיבות שישראל מקנה להשקעה ותמיכה במו"פ כמפתח לצמיחה כלכלית עתידית".

יעל רביע צדוק, סמנכ"לית כלכלה במשרד החוץ אשר הובילה את הקמפיין המדיני-דיפלומטי: "השלמת המו"מ על הצטרפות ישראל לתוכנית הורייזון, בתום מאמץ מדיני שנמשך חודשים ארוכים, ובעיקר פתיחת תוכניות הקוואנטום המתקדמות, היא אבן דרך מדינית ומקצועית משמעותית. זוהי הבעת אמון אירופאית בנכסיות של המדע, הטכנולוגיה והחדשנות הישראלים, אשר מרחיבה את אפשרויות שתופי הפעולה המחקרים והכלכליים בין ישראל למדינות האיחוד".

ד"ר עמי אפלבאום, יו"ר רשות החדשנות ויו"ר ועדת ההיגוי של מנהלת המו"פ האירופי ברשות החדשנות אמר כי ההשתתפות בתוכניות המו"פ של האיחוד האירופי היא בבחינת נכס אסטרטגי לכלכלה הישראלית ככלל ולגופי המו"פ בפרט. במסגרת הערכה שנעשתה בשנת 2019 על השפעת השתתפות ישראל בתוכנית המסגרת הקודמת, הורייזון 2020, עלה כי לתוכנית השפעה משמעותית על האקדמיה והתעשייה הישראליות, אשר ישויות וגופים מטעמן זכו במסגרת תוכנית המסגרת השמינית במענקים בגובה של למעלה מ-1.3 מיליארד אירו. באקדמיה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי איכות המחקר, חיזוק המוניטין הבינ"ל של האקדמיה הישראלית, והחיבור בינה לבין קהילת המחקר האירופאית. בתעשייה זוהו השפעות חיוביות משמעותיות בתחומי זמן החדירה לשוק, חדירה לשווקים בינלאומיים ופוטנציאל הצמיחה העתידי.