פבריק, החברה הישראלית הבולטת ביותר כיום בשוק מרכזי הלוגיסטיקה הרובוטיים לרשתות קמעונאות, גייסה ביום שלישי 200 מיליון דולר לפי שווי של - איך לא - מעל למיליארד דולר.
זהו סבב גיוס משמעותי שלישי (סבב C), שמאופיין בדרך-כלל בגיוס של עשרות מיליוני דולרים, אך במקרה דנן מדובר בסבב בעל היקפים גדולים במיוחד ובשווי גדול במיוחד ביחס להכנסות החברה.
ככל הידוע, פבריק מייצרת הכנסות נטו ראשוניות, הפסדיה לא קטנים, והיא עדיין מצויה בשלבים ראשוניים בהתקנה ברשתות גדולות המפורסמות שבהן: וולמארט ואינסטכרט. זאת בנוסף למספר לקוחות פעילים כמו רשת רמי לוי וסופר-פארם בישראל ופרש דיירקט, רשת קמעונאות מובילה בחוף המזרחי של ארה"ב.
במובן זה, גיוס ההון האדיר משקף יותר את החזון והפוטנציאל הגלום בה, מאשר את נתוני הכנסות החברה בפועל. יחד עם זאת, היא פעילה כמעט לבדה בתחום הקמת וניהול המחסנים הרובוטיים שלו חסמי כניסה גבוהים, ויש לה פוטנציאל להיות מובילת השוק בו.
מייסדי פבריק מימין:
פבריק היא חלק מטרנד אותו בוחנות ענקיות המסחר האלקטרוני ורשתות הקמעונאות בימים אלה: מרכזי ליקוט רובוטיים הפרוסים במרכזי הערים הבנויות כמחסן עצמאי או בצמידות לחנויות, המסוגלים לספק אלפי הזמנות בשבוע ישירות ללקוח. מרכזים אלה מאכלסים רובוטים השולפים פריטים כמו מוצרי מזון, תמרוקים וקוסמטיקה מתוך מדפים, מגישים אותם לעובדים אנושיים שאורזים אותם ושולחים אותם ישירות אל לקוחות הקצה.
הקמעונאיות מעוניינות לבדוק האם אוטומציה של ניהול המלאי תסייע להן להפחית עלויות ולהאיץ את המשלוחים ללקוחות, כחלק מהטרנד שבו יותר ויותר לקוחות דורשים מרשתות ומכולות משלוח מהיר אל מרכזי הערים במקום לנסוע אל סניפים מרוחקים הממוקמים מחוץ לערים.
הזמנות אונליין עדיין מהוות שבריר של כלל מכירות רשתות המזון, לא יותר מ- 4% על-פי חברת המחקר פורסטר. הנתון עולה במהירות, כאשר לפיeMarketer, מכירת מזון הוא הענף הצומח הצומח ביותר ברשת, והוא צפוי להכפיל את מכירותיו מ- 22.63 מיליארד דולר בשנת 2020 לכ-40 מיליארד בשנה הבא. שוק המשלוחים לאותו היום (same-day delivery) בארה"ב צפוי לצמוח ל-9.82 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות. רשתות הקניות והפארם הגדולות אינן בולטות בענף זה והן מחפשות דרכים חדשות להשתלבות בו, בין השאר באמצעות מרכזי אספקה רובוטיים, כשל פבריק.
רובוטים של חברת פבריק
פבריק (Fabric) היא איננה חברה סטנדרטית, היא יושבת על משבצת של חברות כגון WeWork, אובר או יאנדקס, כלומר חברות המנהלות אופרציה גדולה אשר טכנולוגיה מהווה רק מרכיב מסוים מתוכה. אחת הביקורות המרכזיות שהוטחו בוויוורק התייחסו למינוף היתר של תדמיתה כחברה טכנולוגית ופחות של היותה חברת נדל"ן אשר מרבית הכנסותיה והוצאותיה מתבססות על חוזי שכירות וחכירה. אובר צמחה כחברה שמפסידה מיליארדי דולרים בהפעלת מרכזי גיוס לנהגים ברחבי הגלובוס ובסבסוד נסיעות כדי לכבוש נתחי שוק על חשבון המוניות הפרטיות והאפליקציות המתחרות.
פבריק - הגם שאיננה דומה כלל לוויוורק או לאובר - נתקלת באתגרים פיננסיים דומים: ליבת הטכנולוגיה שלה, תוכנה לניהול רובוטים המשפרת באופן מתמשך את יעילות האחסון והאריזה של הזמנות אונליין, היא רק חלק קטן משרשרת הערך עליו היא יושבת: פבריק שוכרת נדל"ן, מבטחת אותו, מקימה עליו מרכז אחסון וליקוט רובוטי מאלף ועד תו, בכלל זה מתקני קירור, הקפאה ואחסון יקרים וזוללי חשמל ומאיישת אותו בלקטים אנושיים שתפקידם למיין, לבדוק ולארוז את הסחורה שהובאה אליהם על-ידי הרובוטים לתוך אריזות. כעת, מעוניינים בחברה אף להתרחב לתחום "המייל האחרון", ולספק ללקוחות שירותי משלוחים מהירים באמצעות שותפות עם חברות שילוח. ניהול חברה שכזו דורשת ממייסדיה לא רק להתמחות בפיתוח תוכנה לאופטימיזציה של ניהול רובוטים או בבנייתם, אלא גם לטפל בהיבטים אופרטיביים שגוזלים לעיתים זמן ופוקוס מהעיקר.
רובוטים של חברת פבריק
"למדנו הרבה ממה שקרה בוויוורק," אומר לגלובס אלרם גורן, מנכ"ל החברה ואחד מארבעת מייסדיה. "נדל"ן יכול להקנות לך יתרון תחרותי משמעותי אם יש לך על גביו את היכולת הטכנולוגיות שהופכת אותך למיוחד. אנחנו חברה טכנולוגית שלוקחת נדל"ן, מציבה עליו טכנולוגיה מתוך כוונה להפוך אותו לרווחי, וברגע שתדע לעשות זאת - זה יהיה קו פרשת המים שבו נדל"ן הופך מנטל לנכס. שחקן טכנולוגי שמחזיק בנדל"ן נמצא בשוק שיש בו חסמי כניסה גבוהים הרבה יותר. אם זה לא קיים אצלך, נכסי הנדל"ן יהפכו למשקולת על הצוואר, כיוון שהרווחיות השולית בתחום הזה מתנהגת באופן שונה מבתחום הטכנולוגיה".
מרכזי אספקה זעירים (או micro fulfillment centers כפי שהם מכונים בתעשייה) הם מחסנים רובוטיים המשתרעים על פני שטח קטן באופן יחסית של 1,000 מ"ר במרכזי הערים. לשם השוואה, מחסנים לוגיסטיים של רשתות מזון המצויים בשולי הערים נעים בין 10,000 מ"ר ל- 60,000 מ"ר. הם מאכלסים מדפים ומתקני קירור לאחסון מזון ומוצרי צריכה, רובוטים השולפים אותם באופן אוטומטי לפי דרישה, ולקטים אנושיים המסדרים את הסחורה לתוך אריזות. הם הוקמו עם הדרישה ההולכת וגוברת בקרב תושבי הערים למשלוחים מהירים, ובכך הם מסוגלים לספק בדרך-כלל בין מאות למעל אלף הזמנות ביום תוך עמידה בזמני ליקוט, אריזה ושילוח קצרים. מרכז האספקה של פבריק בחולון מסוגל לייצר יותר מאלף הזמנות - נתון הנחשב נאה בתעשייה, עבור מחסו זעיר.
עם זאת, התחום סובל מאתגרים רבים מעצם היותו תלוי ברובוטיקה, ומהיבטים של ניהול מלאי, העסקת עובדים ונדל"ן. בתחום האופנה, למשל, מרכזים שכאלה נחשבים קטנים מלהכיל מבחר גדול של ביגוד בדגמים, בצבעים ובמידות מגוונות. לפיכך, מרכזי האספקה הזעירים פופולריים יותר ברשתות מזון ופארמה, אם כי גם בהם קיימים אתגרי קירור ואחסון לא מעטים.
בהינתן העובדה שדמי השכירות במרכזי הערים הגדולות רק ילכו ויעלו, בחברות כמו פבריק נדרשים לפתח כל העת פתרונות להוזלת האופרציה כמו שיפור האלגוריתם, הכנסת יותר רובוטים וציוד לאותו תא שטח וגם פיתוח של רובוטים שיבוא על שארית העובדים שנותרו במחסנים הזעירים. בחברות הרובוטיקה בתחום טרם פתרו את נושא הליקוט והאריזה, אשר גם רובוטים משוכללים בו דורשים פיקוח אנושי, אתגר שפבריק לקחה על עצמה.
"לאורך מאות שנים מכונות מחליפות אנשים בכל מיני עבודות," אומר גורן. "וזה הביא לשתי תופעות. בטווח המיידי, זה אכן מביא לכך שרובוטים מחליפים עבודות שקודם לכן בוצעו על-ידי עובדים, ואני יכול להבין את הקושי האנושי בנושא הזה. אבל בטווח הארוך, זה תהליך שייטיב עם כולם כי הוא יוצר הזדמנויות חדשות עבורינו כחברה, בהן נוכל לאתגר את היכולות שלנו כבני אדם עם משימות מורכבות יותר."
כמו סטארט-אפים רבים, פבריק עדיין איננה רווחית, אך למרות שהיא מתפרשת על פני עשרות אלפי מטרים מרובעים ומחזיקה מלאי אדיר של מוצרי מזון ופארם, טוענים בחברה כי היא הוכיחה את הרווחיות של המודל לפיו היא פועלת. "זה לא אומר שבכל מקום אנחנו רווחיים," אומר גורן. "אבל זה מתכנס לרווחיות. השוק עבר תהליך של הבשלה ובשנה האחרונה אותת שלפתרון כמו שלנו יש ביקוש והוא מוכן לצמוח בהתבסס עליו. זה בעצם בידיים שלנו, בפבריק - אנחנו יודעים מה השוק מבקש, מה הוא צריך לעשות ויודעים מה לעשות כדי שהצמיחה הזו תיקרה"
את סבב הענק הובילה המשקיעה הקיימת בחברה, קרן טמאסק של ממשלת סינגפור, שפעילה מאוד בהייטק הישראלי הן בתמיכה בחדי קרן כגון סניק, קלארוטי ואורקה סקיוריטי, והן בהשקעה בקרנות הון סיכון רבות דוגמת ורטקס, רד דוט, טימאייט ו- JVP. עוד השתתפו בסבב הגיוס: הראל ביטוח ופיננסים, קוך דיסרפטיב, קרן הטכנולוגיה החקלאית של פונטיפקס, קרן טכנולוגיית האקלים של פרינסוויל, וגופים מוסדיים אמריקאים וקנדים נוספים.
בחברה מתחרות חברות כמו טייקאוף האמריקאית שגייסה עשרות מיליוני דולרים בלבד ומשרתת גם היא כמה קמעונאיות בארה"ב. גם קרוגר, רשת המזון הגדולה בארה"ב כבר החלה לשתף פעולה עם אוקאדו הבריטית על בניית מחסנים אוטומטיים, אם כי בשטח גדול יותר ולאו דווקא במרכזי הערים. באחרונה, החלה פבריק להציע עסקה בעלת מודל עסקי אחר, לפיו פבריק תמכור רובוטים ותספק שירותי תוכנה ותמיכה למחסנים בבעלות רשתות הקניות ובכך תימנע מהפעלת אופרציה כבדה ועתירת הון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.