הדולר איבד 0.3% ושערו היציג ירד מתחת לרף הפסיכולוגי ל־3.19 שקלים. זאת, בזמן שבנק ישראל הוריד את הרגל מהגז ברכישות המט"ח, ועל רקע הגדלת ההיצע של המט"ח על ידי הגופים המוסדיים. החשיפה הגבוהה של גופים מוסדיים בישראל לשוק המניות בחו"ל הובילה בשנה האחרונה למתאם גבוה בין שוקי המניות הגלובליים לבין שער הדולר-שקל. כלומר, כאשר השווקים בחו"ל עולים, החשיפה המט"חית של המוסדיים עולה ומאחר שהחשיפה של הגופים הללו למט"ח נמצאת ברמה גבוהה, הם נוטים למכור מט"ח כשהשווקים בחו"ל עולים.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מסביר בשיחה עם גלובס: "למרות שבנק ישראל רכש כבר קרוב ל-30 מיליארד דולר השנה, השקל התחזק מתחילת 2021 בקרוב ל-3% כנגד סל המטבעות, זאת בעיקר בשל 'הכוחות הבסיסיים' התומכים בהתחזקות השקל בטווח הארוך (היקף אדיר של השקעות ישירות בישראל בעיקר במגזר ההייטק, ועלייה חדה גם בעודף 'בחשבון השוטף', בין היתר בשל הזינוק ביצוא שירותי הייטק).
בנוסף, גם העליות החדות בשוקי המניות בעולם תמכו בהתחזקות השקל, היות ואלה הובילו למכירות מט"ח מאסיביות מצד הגופים המוסדיים - פנסיות וגמל בישראל. כמו כן, בהחלטת הריבית האחרונה הנגיד הבהיר כי בנק ישראל יסיים את 'תכניות ההרחבה הכמותית השונות בחודשים הקרובים'. כלומר, בנק ישראל צפוי לצמצם באופן משמעותי את היקף רכישות המט"ח ב-2022, עובדה נוספת אשר תומכת כבר עתה בהתחזקות השקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
