בשנים האחרונות התחום הרפואי משגשג בשוק ההון האמריקאי. הקורונה רק חיזקה את המגמה הזו, עם עלייה כרמות העניין בתרופות פורצות דרך ובשירותים חדשניים של רפואה מרחוק ובריאות דיגיטלית. אולם יש גורם שעומד בין השוק הפרטי לבין שוק ההון, והוא קרנות ה-Crossover.
אלה הן הקרנות האמריקאיות הגדולות המתמחות בתחום הביומד, ומשקיעות בחברות לפני ההנפקה. בדרך-כלל, רק אחרי סבב כזה, יתר המשקיעים בשוק ההון מוכנים להיכנס להנפקה. זאת לאחר שמשקיעים מומחים נתנו גושפנקה גם לאיכות המדע וההנהלה של החברה, וגם פחות או יותר לשווי המבוקש.
בתמורה על היותם שומרי הסף של הבורסה בתחום שאחרים מבינים בו מעט מאוד, אותן קרנות מתוגמלות תוך זמן קצר יחסית, אפילו כמה חודשים, בפער המחירים בין ההשקעה שלהם בסבב ה-Crossover לבין השווי בהנפקה עצמה שהוא בדרך-כלל גבוה יותר.
ביולי האחרון הסביר לנו ד"ר פיני אורבך, המנהל את קרנות הון הסיכון לתחום התרופות בחברת ארקין אחזקות, כי חברת הפורטפוליו הישראלית של הקבוצה, ביוסייט, בחרה להתמזג לחברת רכישה מיוחדת בבורסה (SPAC) על פני הנפקה, משום שקשה מאוד לחברות ביומד ישראליות לקבל את ההשקעה המקדימה הזו, ולכן הן גם כמעט ולא יכולות לצאת להנפקה בנאסד"ק. כעת החליטה קבוצת ארקין שהגיע הזמן שתהיה גם נציגות ישראלית בקרב שומרי הסף.
היום (ד') הודיעה ארקין אחזקות על השלמת גיוס של קרן בהיקף של 270 מיליון דולר, שתתמקד בהשקעות קרוס-אובר. בנוסף לארקין, משקיעים בקרן מוסדיים ישראליים מובילים כמו מגדל, הפניקס, הראל, מנורה, מור, לאומי פרטנרס וגלעד. הקרן תנוהל על-ידי אורבך יחד עם ד"ר אלון לזרוס.
לדברי אורבך, "בשנים האחרונות, תהליך פיתוח התרופות הואץ. בשל כך, צרכי ההון הם גדולים כבר בשלב הפרה-קליני (ניסויים בבעלי חיים). כשהשתתפנו בהשקעה בחברות צעירות, ראינו שמהר מאוד אין ברירה אלא ללכת לבורסה כדי לגייס את הסכומים הגדולים שדרושים. השוק הפרטי לא יכול לתמוך בזה. ואכן היום תעשיית הפארמה אחראית ל-40% מההנפקות בבורסה.
"כמעט ואין היום הנפקות שאין להן קרוס-אובר, והבנו שנוכל גם אנחנו להיות שם יחד עם הקרנות הגדולות. כך נוכל להשתתף בסבבים האטרקטיביים הללו בחברות הפורטפוליו שלנו, וגם להוביל סבבים בחברות אחרות".
הנפקות הקרוס-אובר הן תופעה של השנים האחרונות, שנובעת ממבנה מסויים של שוק ההון בתחום הביומד, של הגעת חברות בשלב מוקדם לשוק ההון, לפני שיש למשקיעים לא מומחים יכולת לתמחר אותן. אם אתם משיקים קרן קרוס-אובר, נראה שאתם מאמינים שכל המגמות הללו ישמרו לפחות עוד כמה שנים טובות.
"בהחלט, ואולי הטרנד הזה אפילו יגבר. הסבבים בשלבים המוקדמים מאוד גדולים. לרוב נראה השקעה של 60-70 מיליון דולר בסבב A, וכבר אחרי שנה כבר נראה את הקרוס-אובר עם כ-80 מיליון דולר ותוך זמן קצר הנפקה, למרות שהחברה עדיין בשלב הפרה קליני.
"נכון, במחצית השנייה של 2021 יש ירידה קלה בתמחור של ההנפקות (מה שהוביל לכך שחלק מסבבי הקרוס-אובר שקדמו להנפקות הללו והניחו שהתמחור בהנפקה יהיה גבוה, יצאו קצת פחות רווחיים - ג.ו.), אבל אנחנו חושבים שזה דווקא עובד לטובתנו. כעת גם התמחור של סבבי הקרוס-אובר ירד קצת, וזה טוב, כי הוא היה גבוה מידי. כעת נוכל לשים 30-40 מיליון דולר ולתפוס עמדה חזקה בסבב כזה, וגם משקיעי ההנפקה יוכלו להרוויח".
אורבך מאמין כי בעקבות השתתפות קבוצת ארקין במשחק הזה, ניתן יהיה למשוך חברות טובות גם לפורטפוליו של קרנות הון הסיכון של הקבוצה.
270 מיליון דולר זה קצת קטן יחסית לקרנות מסוג זה?
"הקרן הסבירה בתחום היא בגודל של כ-400 מיליון דולר. סכום של 270 יאפשר לנו לעשות 8-10 השקעות והוכיח את עצמנו, בתקווה שבהמשך נוכל לגייס קרן גדולה יותר".
לא הפתרון לחברות ישראליות
בקרן משקיעים מוסדיים ישראלים, וזהו כרטיס כניסה עבורם למשחק השקעות הקרוס-אובר בביומד. האם זו גם הדרך שבה חברות ביומד ישראליות צעירות יוכלו להשתתף בחגיגה? לא בטוח.
אורבך: "עד היום לא ראיתי קרוס-אובר של חברה ישראלית. זה לא קיים. כמובן שאם תהיה חברה ישראלית מתאימה לזה, אנחנו מאוד נשמח להיות ההזדמנות שלהם, אבל זו תהיה חייבת להיות טכנולוגיה שמשנה לחלוטין את כללי המשחק.
"הקרנות המתמחות האמריקאיות מחפשות את השמות הגדולים, את החברות שהוקמו על-ידי מדענים בהרווארד ו-MIT. הן מתחרות כל-כך חזק על הטכנולוגיות של המדענים הללו, שהן מוכנות לממן אותם בסכומים גדולים אפילו בשלב המעבדה, ובתנאי שהמדען יאפשר להן להקים חברות על בסיס הטכנולוגיה שלו".
חבל, פה בארץ יש מגוון מדענים שישמחו להקים חברות.
"יש להם את הגישה של הניים דרופינג, של ה-Not Invented Here. אבל גם חייבים לומר שחלק מן ההמצאות שנראות הכי מרשימות בישראל בתחומים החמים כמו תרפיה תאית או אימונולוגיה, עדיין לא בשלות אפילו להשקעה כזו. הקרנות האלה קוראות את המאמרים המובילים של החוקרים הכי בולטים בישראל. הן מודעות למה שקורה פה, אבל בסוף היום הכי נוח להן להשקיע בחוקר שהשם שלו כבר מכה גלים בשוק המקומי שלהם.
"ולכן בינתיים בארץ הכול ממומן בסכומים הרבה יותר קטנים, וגם מי שיש לו פוטנציאל לא יכול לרוץ קדימה. אנחנו לא בטוחים מה הפתרון לזה".
ציינת שהמון כסף נשפך היום על תעשיית הביומד בשלבים המוקדמים. זה כבר מתבטא בהגעת חידושים ברפואה לשוק - לא לשוק ההון אלא ממש לחיים שלנו - בקצב ובאיכות גבוהים מבעבר?
"אין לי תשובה חד-משמעית לזה. כן, בוודאות יש יותר חדשנות בשלבים מוקדים בזכות הסכומים שמושקעים. יש המון סטארט-אפים והתחום פורח. אפילו אירופה שהייתה מנומנמת יחסית והסתפקה בחברות הפארמה המבוססות והוותיקות שלה, תוססת היום מבחינה אינובטיבית, ויש בה חברות צעירות ופעילות הון סיכון. אני חושב שזה יהיה חייב להתבטא בפריצות דרך רפואיות, בתרופות חדשות למחלות שאין להן פתרון. והנה אפשר לומר כבר עכשיו, שבזכות ההשקעות שנעשו בשנים האחרונות, כולל בחברות בורסאיות, תעשיית התרופות הגיבה כל-כך חזק ומהר לווירוס הקורונה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
