ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה הבוקר (ד') את הצו של שר האוצר אביגדור ליברמן שמפחית את תקרת הסכומים בחוק לצמצום השימוש במזומן. כך, החל מאוגוסט 2022, הסכום המרבי שיותר לתשלום במזומן לעסק יעמוד על 6,000 שקל, במקום 11 אלף שקל כיום, ובין אנשים פרטיים יעמוד הסכום על 15 אלף שקל במקום 50 אלף שקל כיום. זאת, למעט בעת רכישת רכב על ידי אדם פרטי, שם התקרה תעמוד על 50 אלף שקל.
הצו אושר הבוקר לאחר שאתמול (ג') התקיים דיון סוער בוועדת החוקה בנושא, ובמסגרתו עלו טענות על כך שחוק צמצום השימוש במזומן לא השיג את מטרתו ולא צמצם את כמות המזומנים במשק.
חוק צמצום השימוש במזומן מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת, ונועד לשנות את הרגלי הצריכה של הציבור ולעודד אותו לעבור לאמצעי תשלום דיגיטליים, במטרה שאלה יחליפו בעתיד כמעט לחלוטין את השימוש במזומנים. החוק קובע כיום, כאמור, מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11 אלף שקל לעוסק, או מעל 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבעו בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק, במקום שיעור קנס של 30% על הפרה ראשונה.
קנסות על אנשים פרטיים
בנוסף לאישור הורדת תקרת המזומן אישרה ועדת החוקה את התקנות של שר המשפטים גדעון סער לפיהן יוטל קנס מנהלי בגין הפרת החוק על ידי אנשים פרטיים. בחוק נקבעו הוראות בנוגע למתן או קבלת תשלום במזומן או בצ'ק, שהפרתן מהווה עבירה פלילית בגינה ניתן להגיש כתב אישום. הקנסות המנהליים שאושרו יהוו חלופה לכתב אישום ויאפשרו אכיפה יעילה יותר.
שיעורי הקנסות המנהליים שאושרו עומדים על 6,000 עד 50 אלף שקל. אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או צ'ק מוסב עד 25 אלף שקל - שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 10%; אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב הוא מ-25 אלף שקל עד 50 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 15%; אם התשלום במזומן, התשלום בצ'ק או הצ'ק המוסב גבוה מ-50 אלף שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 25%; ולעניין מקבל תשלום במזומן עבור שכר עבודה בסכום של מ-6,000 שקל ועד 8,500 שקל, שיעור הקנס המנהלי יעמוד על 5%.
עוד נקבע כי בעבירה מנהלית חוזרת יווסף על הקנס המנהלי הקבוע לאותה עבירה סכום השווה לקנס המנהלי הראשון. נקבע שעבירה מנהלית חוזרת תהיה עבירה שנעברה בתוך שנתיים מהעבירה הקודמת של אותה הוראה בחוק שבגינה הוטל הקנס המנהלי. בנוגע לעבירות ה"קלות" ניתנה תקופת חסד בטרם תחל רשות המסים להטיל קנסות. נקבע, כי מ-1 באוגוסט 2022 (כניסת עדכון הסכומים לתוקף) ולמשך שנתיים, לא יוטל קנס מנהלי על עובר עבירה של קבלת תשלום שכר עבודה במזומן בסכום של עד 8,500 שקל, אלא אם נשלחה לו התראה לפיה אם יעבור את העבירה פעם נוספת יוטל עליו קנס מנהלי בשל אותה עבירה.
בדברי ההסבר להורדת תקרת המזומן צוין כי "השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה, והוא מהווה את 'הדלק' המניע את הכלכלה השחורה, כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס, מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות".
במהלך הדיונים לאישור הורדת תקרת השימוש במזומן עלו טענות מצד הלשכות המקצועיות וגורמים בתחום הלבנת ההון על כך שהחוק לא השיג את מטרתו, ואין סיבה להוריד בשלב זה את תקרות המזומנים, כאשר המשק עדיין לא הפנים את התקרות הקיימות. מנגד הציגו נציגי משרד האוצר נתונים לפיהם בבחינה שנערכה לקראת הכנת הצו לעדכון הסכומים נמצאה מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה של כניסת החוק לתוקף, שנבלמה עם פריצת משבר הקורונה, וכן נמצא המשך גידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים כתחליף למזומן שנמשכת בשנים האחרונות. לפיכך, וכדי להגשים את תכלית החוק למאבק בהון השחור, פנה שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים ונגיד בנק ישראל, לקבלת אישור הוועדה להפחתת סכום התקרות.
תוספת הכנסות של מאות מיליוני שקלים למדינה
באוצר מצפים כי הורדת תקרת המזומן תוביל לתוספת הכנסות מדינה בהיקף מוערך של כ-150 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כ-300 מיליון שקל בשנה, החל משנת 2023 (בנוסח המקורי של ההצעה, שצורף לחוק ההסדרים, צוינו סכומים קצת אחרים, כאשר נכתב כי האוצר מעריך כי הכנסות המדינה יעלו ב-300 מיליון שקל בשנת 2022 וכ-500 מיליון בשנת 2023 ואילך).
כפי שפורסם בגלובס, החוק - שנכנס לתוקף בינואר 2019 - השיג את מטרתו לצמצום השימוש במזומן, והורדת התקרה תמשיך לצמצם את ההון השחור בשווקים - עד שהגיע משבר הקורונה. בין פברואר 2019 ליולי 2021 נערכו כ-33.6 אלף ביקורות בעסקים (פשיטות), ונתפסו 5,366 הפרות של חוק המזומן, בהיקף כספי כולל של כ-501 מיליון שקל. כלומר רמת ציות לחוק עמדה אז על כ-84%.
על-פי הנתונים, בשנת האכיפה הראשונה של החוק, 2019, במסגרת כ-20 אלף ביקורת שנערכו נחשפו כ-2,200 הפרות בהיקף של כ-55 מיליון שקל (רמת ציות גבוהה של כ-89%). בשנת 2020, שנת הקורונה, נערכו הרבה פחות ביקורות, כחצי ממספר הביקורת שנערכו בשנה שקדמה לה, אך מנגד נחשפו יותר הפרות חוק - במסגרת כ-9,000 פשיטות שביצעה רשות המסים נחשפו 2,300 הפרות. נתון המשקף ירידה ברמת הציות לחוק צמצום השימוש במזומן ל-74% בתקופת משבר הקורונה.
בחסות הקורונה גבר השימוש במזומן, וכן התעצמה הפעילות במסגרת "כלכלת הצללים". לאור המגבלות שהוטלו על המשק, הסגרים הממושכים והיעדר ההכנסות בענפים רבים במשך חודשים ארוכים, רבים פנו למסלול "עוקף מס" של עבודה "בשחור" ותשלום במזומן בלבד. העלייה בהיקף השימוש במזומן השתקפה בנתונים שפרסם בנק ישראל, מהם עלה כי ב-2020 זינק היקף המזומן שבמחזור ב-17.5% לכ-105 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 18.6 מיליארד שקל בין 2019 ל-2020 (לעומת עלייה של כ-1.5% בלבד - 1.3 מיליארד שקל - ב-2019 ביחס ל-2018). העלייה החריגה שיקפה לכאורה החזקה של כ-7,000 שקל במזומן בארנק של כל משק בית.
לדברי עו"ד אורי גולדמן, שייצג בוועדה את עמדת לשכת עורכי הדין שהתנגדה לתיקון בחוק: "החלטת הוועדה לא הגיונית. לא ניתן להחמיר חוק שלא הוכח מלכתחילה שהוא עובד. יתרה מכך, מנתונים שמשרד האוצר חשף עולה חד משמעית שכמות המזומן בשוק רק עלתה. רשות המסים לא טרחה להביא נתונים ולא טרחה להסביר איך היא מתכוונת לגבות עוד 300 מיליון שקל (עלות הצעת החוק). אין לי אלא להצר על כך שהחמרת החוק תפגע באזרחים רבים ותמימים מבלי שיש להם פתרונות אחרים לתשלום במזומן".
פורום העצמאים מבית ההסתדרות: "דרישת רשות המסים להגביל עוד את השימוש במזומן פוגעת באזרחים שומרי חוק, בגלל מעטים שמפרים אותו. מקווים שהסיפור הזה הוא עז - כמו שבאוצר אוהבים לשתול בתקציב ובחוק ההסדרים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
