במחצית השנייה של העשור הקודם גילו בהנהלת בתי המשפט נתון מעניין. התברר כי עורכי הדין לענייני משפחה לא מגישים ערעורים. בפרקטיקה, התחושה הייתה שערעורים לא יניבו הרבה תועלת. לכאורה, מצב טוב - פחות עומס על המערכת, פחות הליכים משפטיים. אבל למעשה, בכירי המערכת הבינו את הבעייתיות. פחות ערעורים אומר פחות ביקורת שיפוטית. פחות ביקורת שיפוטית, משמעה החלטות פחות טובות. הפתרון לבעיה הזו בא עם מינויו של השופט שאול שוחט לבית המשפט המחוזי. מינוי זה, של אחד המומחים המשמעותיים ביותר בתחום בישראל, סימן את קו פרשת המים והביא את עורכי הדין לערער ולבחון את ההחלטות שהתקבלו.
אבל דומה כי המהפכה הקטנה הזו עצרה שם, והסיבה היא שזה פחות מעניין. הרבה יותר סקסי לעסוק בהלכות נזיקיות, פליליות או חוקתיות. אבל נושאי המשפחה נדחקים הצידה. והם נדחקים הצידה מכיוון שאלה נושאים נשיים בהגדרה. הנפגעות מהתעללות, אלימות ועבירות מין הן ברוב המכריע של המקרים נשים. הנפגעות מהחלטות על חזקת ילדים, ואפילו על רכוש, הן נשים. רק לאחרונה היה צורך בדיון נוסף של בית המשפט העליון על-מנת להפוך החלטה שנטלה מאישה את הזכות על דירה בשל בגידה שהתרחשה כמה שנים קודם לכן.
אבל גם הדיון הזה היה יוצא דופן, מכיוון שנושאים הקשורים לנושאי משפחה לא מגיעים לבית המשפט העליון. ואם אין מספיק הכרעות של שופטים ברמה הזו, אם אין מספיק אמירות וגילויי דעת במסגרת פסקי דין, -המצפן שהוא בית המשפט העליון, אליו נושאים עיניים שופטים מכל הערכאות, עורכי דין והציבור כולו, משתבש או נעלם. וכידוע, מי שאין לו מצפן, עלול להתברבר בקלות בדרך.
הגיע הזמן שנפסיק להסתכל על התחומים המשפטיים הללו, של דיני המשפחה, כתחומים שוליים. זוהי עוד דרך בה מקטינים את העיסוק בנושאים הקריטיים לחייהן של נשים. הגיע הזמן שהמערכת תתכוונן ותיתן את המשקל הראוי לנושאים המרעידים את חייהם של מאות אלפים מדי שנה. המקרים המגיעים לבתי המשפט לענייני משפחה מזעזעים ודורשים הכרעות משמעותיות- כך בנושאי זכויות נשים וילדים נפגעי אלימות, בנושאי האחריות הנזיקית והפיצוי שנפגעים בתוך המשפחה צריכים לקבל על התנהגות אסורה וכלה בקביעת שיעורי המזונות.
יש צורך בריענון הלכות מנחות בכל התחומים מהראש למטה, כדי שהחיים של בני זוג מתגרשים יהיו נסבלים יותר, מבלי שזה ייקח שנים לפרק את התא המשפחתי הלא מתפקד ולזכות בשקט. אבל כל עוד אין שופט מומחה לדיני משפחה, אין מי שיצור הלכות כאלה. אין מי שלא יתייחס לכך כאל סוג של חומר נפץ ופשוט יפרש את החוק, פרשנות מעודכנת וברורה, ראויה לעידן שבו אנו חיים, שבו הציבור מבין שחייהן ורווחתן של נשים אינה פריבילגיה, אלא זכות יסוד.
מגיע לנו שופט מומחה לדיני משפחה בבית המשפט העליון.
הכותבת היא עורכת דין העוסקת בתחום נפגעי עבירה ודיני משפחה, מייסדת ויו"ר משותף של מרכז נגה לזכויות נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.