העלאת שכר המינימום עלולה לפגוע בעובדים החלשים ולהגדיל את הפערים החברתיים

בשיתוף-פעולה נדיר יחסית בכנסת הנוכחית, תשעה חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הגישו הצעת חוק שמטרתה להעלות את שכר המינימום ל-40 שקל לשעה, שדרוג משמעותי לעומת שכר המינימום הנוכחי, שעומד על 29.12 שקל לשעה. בהסבר להצעת החוק נכתב: "התרחבות מעגל העובדים העניים בשנים האחרונות היא תופעה חברתית מדאיגה ולכן העלאת שכר המינימום תחזק את כוח הקנייה, תמריץ את פעילות המשק ותיטיב עם עסקים קטנים ועם ציבור העצמאים". הצעד נתקל בתגובות אוהדות מכל הצדדים; וזה כמובן מוצדק, שהרי כולנו רוצים להיטיב את מצבם ואת תנאיהם של העובדים, ולהפחית את רמות העוני והאי-שוויון אצלנו, שהן מהגבוהות בעולם המפותח.

עם זאת, נדמה כי רצף הברכות דחק הצידה את ההתייחסות להשלכות השליליות האפשריות של צעד כזה. לעיתים ישנם חוקים ותקנות שנראים נכון "על הנייר", אך המציאות שונה לגמרי. כפי שמוכיחים ניסיון העבר וכוחות השוק - העלאת שכר המינימום דווקא עלולה להגדיל את הפערים החברתיים ולפגוע בעובדים החלשים במקום לסייע להם.

מאות אלפי ארגונים ומעסיקים רבים במשק הישראלי עדיין לא התאוששו ממשבר הקורונה, שסופו אינו נראה לעין. רבים מהם, ובמיוחד העסקים הקטנים והבינוניים המהווים את עמוד השדרה הכלכלי של מדינת ישראל ומעסיקים את מרבית העובדים, מתקיימים כיום בדוחק רב, מחזיקים בקושי את הראש מעל למים. העלאת שכר המינימום במשק תגרום לרבים מהם "לחשב מסלול מחדש" בכל הנוגע למצבת כוח-האדם שלהם, מאחר והם לא יוכלו להמשיך ולהחזיק את אותה כמות עובדים, שעלותה מעתה תהיה גבוה הרבה יותר.

אגב, בין כה וכה מתקיים במשק תהליך טכנולוגי מואץ שגורם לעסקים להחליף עובדים "בשר ודם" במכונות; האם יוזמי החוק אינם חוששים שהצעד שלהם יזרז משמעותית את התהליך הזה, ויגרום לעובדים רבים בישראל לאבד את עבודתם או לצמצום היקף משרתם? אולי אפילו יגרום למעסיקים רבים להימנע מראש מהעסקת עובדים בעלי כישורים נמוכים, המשתכרים שכר מינימום?

האם העלאת השכר עלולה לגרום לפיטורי העובדים החלשים ביותר?

ויש גם נקודה נוספת, חברתית-סוציאלית. ישנם לא מעט מעסיקים במדינת ישראל שמעסיקים אנשים עם מוגבלויות, לרבות חירשים וכבדי שמיעה, אוטיסטים, עיוורים ולקויי ראיה, מתמודדי נפש ועוד. הם עושים זאת למרות שמדובר בצעד "לא כלכלי", מתוך דאגה לאחר ואג'נדה חברתית נכונה ומבורכת. הם נכונים לספוג את העלויות על אף שבמקרים רבים ישנם אמצעים טכנולוגיים ומכונות שיכולים "להחליף" את העובדים האנושיים ולעשות את עבודתם במחיר זול יותר ולפחות באותה יעילות. לא תמיד שומעים על כך מאחר וחלק ניכר מאותם מעסיקים מאמינים ב"מתן בסתר" ולא מבליטים זאת. אך מה יקרה כעת לאותם עובדים? האם העלאת שכר המינימום עלולה לגרום לפיטורם?

מקבלי ההחלטות צריכים לזכור גם שהם אינם פועלים בחלל ריק, ואסור גם לנתק את הצעד הזה מההקשר הכלכלי. בימים אלה מקדמת הממשלה את "רפורמת הייבוא", שתוזיל את הייבוא לארץ של מוצרים מיובאים רבים מחד - אבל תגרום לפגיעה קשה בתעשייה הישראלית מאידך. המעסיקים בארץ פועלים בענפים תחרותיים בהם המחיר הוא פקטור משמעותי, והם מתקשים להעלות את המחיר של השירותים או המוצרים שהם מספקים - ולעיתים אף נאלצים להוריד מחירים כדי לשרוד.

אם עלות העסקת העובדים בישראל תעלה (והיא גם כך גבוהה לעומת מקומות רבים בעולם) וההכנסות לאור התחרות הרבה תהיינה במגמת ירידה - התוצאה הצפויה היא שחיקה ברווחיות, שתגרור תהליך של התייעלות וצמצום כוח-אדם, או אפילו סגירת מקומות עבודה.

העלאת שכר המינימום כשלעצמה היא פעולה מבורכת, אך היא צריכה לבוא בצמוד להשתתפות המדינה בעלות העסקת עובדים, במיוחד לאור שינויי חקיקה שמטיבים עם העובדים ומהווים מעמסה נוספת על הוצאות המעסיקים. אחרת לא ירחק היום שבו נמצא את עצמנו בסכנה אמיתית למשק הישראלי, ועובדים רבים ימצאו עצמם ללא עבודה למשך תקופה ארוכה.

הכותב הוא מנכ"ל לשכת מומחי שכר, מומחה לדיני עבודה