פורסם החוק לביטול היטלי עובדים זרים: במגזר העסקי מבטיחים הוזלות בנדל"ן, מסעדות ואירוח

משרד האוצר פרסם תזכיר חוק לביטול ההיטל שמשלמים מעסיקים על העסקת עובדים זרים. התזכיר פורסם שלשום (ג'), בעקבות הנחייתו המשבוע שעבר של שר האוצר אביגדור ליברמן לקידום חקיקה בנושא. הצעת החוק אמורה לחסוך 15%-20% מעלות העסקת עובדים זרים.

בענף הבנייה, הפחתה של מיסוי על עבודת פועלים זרים תתרום לאפשרות להקל את הפחתת מחיר הדירות, מאחר שרכיב השכר מהווה כ 40% מעלויות הבנייה.

האם הקבלנים באמת יגלגלו את ההטבה הכספית מהמדינה אל רוכשי הדירות? החוק לא מחייב אותם, אבל דובי אמיתי, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, שהיה מעורב בדיונים שהובילו להחלטת לביטול ההיטל, מתחייב שהצרכן ירגיש את ההקלה בכיס. לדבריו, ישנה היתכנות להוזלה של כ-30 אלף שקל במחיר דירה ממוצעת כתוצאה ישירה מהחוק. 

 דובי אמיתי / צילום: יח''צ

בענף המלונאות, ההקלות על העסקת עובדים זרים יוצרות פוטנציאל הקלה בהוצאה של כ-80 מיליון שקל בשנה למעסיקים. בענף המסעדות - ההקלות מוערכות ב-185 מיליון שקל בשנה.

המהלך אמור להשפיע בעיקר על ענפי הנדל"ן, האירוח והמסעדות, שבהם יש שיעור גבוה של עובדים זרים. כיום ההיטלים שמשלמים המעסיקים מגולגלים אל המחירים הסופיים שמשלמים הצרכנים. בתחומים אחרים שמאופיינים בעבודה זרה לא בהכרח תהיה השפעה. מטפלים סיעודיים בבתים כבר כיום פטורים מההיטל, בדומה לספורטאים זרים. בנוסף, גם עובדי חקלאות משלמים היטל בגובה אפס מאז שנת 2016, כפי שנקבע אז בהוראת שעה.

על-פי חוק, חל איסור על המעסיק לנכות את ההיטל משכר העובד. על כן, שכר העובדים הזרים לא יעלה, אבל המעסיקים צפויים לחסוך כ-700 מיליון שקל בשנה. סכום זה ייגרע מסך הכנסות המדינה.

היטל העובדים הזרים היה ניסיון לא מוצלח ליצור חוסר כדאיות בהעסקת עובדים זרים מול עובדים ישראלים, אולם בפועל הוא גרם לעליית מחירים ותרם לחסר מהותי בידיים עובדות במקצועות בהם ישראלים לא מעוניינים להשתלב. גם אנשי רשות המסים, שאחראית על גביית ההיטלים, תמכו בהפסקת הגבייה שלהם.