"הרשויות בארה"ב מאשרות פעילות רבה של ספאקים, וכהשקעה הרבה מהם מסוכנים"

בעוד שבועות ספורים ימלאו 12 שנה לשיאה של אחת מהתביעות הייצוגיות הגדולות ביותר שידע שוק ההון הישראלי. בדצמבר 2009 הגיעה חברת קומברס, מספינות הדגל של ההייטק הישראלי בתחילת דרכו, להסדר עם רשויות החוק בארה"ב, שבמסגרתו התחייבה לשלם לשורה של משקיעים, ובראשם מנורה מבטחים הישראלית, סכום של 225 מיליון דולר.

מתוך הסכום הזה, 60 מיליון דולר התחייב לשלם המייסד ומנכ"ל קומברס, קובי אלכסנדר, במטרה לפצות את המשקיעים בחברה על פרשת הבקדייטינג, שהתפוצצה ארבע שנים לפני כן. במהלך הפרשה התברר שהחברה ומנהליה גרמו למשקיעיה הפסדים פיננסיים כבדים, בעקבות תארוך לאחור של מועדי מימוש האופציות של החברה. בעקבות זאת, שלושת בכיריה של קומברס - אלכסנדר, סמנכ"ל הכספים דייויד קריינברג והיועץ המשפטי, וויליאם סורין - נאלצו להתפטר, והוגשו נגדם כתבי אישום בארה"ב.

מי שהוביל להסדר הייתה פירמת עורכי הדין הניו יורקית פומרנץ, המתמחה בייצוג המשקיעים המוסדיים הגדולים בעולם. "מאז המקרה של קובי אלכסנדר אנחנו מעורבים בשוק הישראלי, ואני חושב שכמעט כל הגופים הגדולים כבר יוצגו על ידינו לפחות בתיק אחד", אומר ג'רמי ליברמן, שותף מנהל בפומרנץ, בראיון לגלובס. "משקיעים ישראלים הופכים ליותר ויותר מעורבים בכלכלה הבינלאומית, ועוד שווקים נפתחים בפניהם, כך שגם החשיפה שלהם לגופים שלא פועלים כשורה עולה. יש המון תנועה בתיקי התביעות הבינלאומיים, כך שלהרבה גופים ישראליים עלולה להיות חשיפה להשקעות בארה"ב".

עם זאת, הוא מציין כי בניגוד להשקעות בארה"ב, נכון להיום הגופים המוסדיים הישראליים לא חשופים יותר מדי לתיקים שמתנהלים מחוץ לארה"ב. כדי לשמר את המצב יגיע ליברמן בשבוע הבא לישראל, כדי להרצות בפני בכירי הגופים המוסדיים על הסיכונים הטמונים בהשקעות בשוק העולמי, באירוע שבו ישתתף גם יו"ר סופטבנק בישראל, ראש המוסד לשעבר יוסי כהן.

"המוסדיים בישראל זהירים וסקפטיים מאוד, וזה דבר טוב. אנחנו מציגים להם את המתרחש בשוקי ההשקעות בעולם ורוצים להמחיש להם באמצעות מקרים מארה"ב ומאירופה במה הם עלולים להיות מעורבים, והיכן עליהם להיזהר", אומר ליברמן.

"התיק נגד טבע קל להגשה, 'פרי מוכן לקטיף'"

אחד מהאירועים שבהם כן נוצרה חשיפה למוסדיים הישראליים הוא התביעה שהגישו נגד ענקית התרופות טבע לפני כשנתיים וחצי שורה של חברות, בהן קרנות הפנסיה וקופות הגמל של מגדל, קרנות הנאמנות של הראל, קרנות הפנסיה וקופות הגמל של אלטשולר שחם והלמן אלדובי וקופות הגמל של עובדי האוניברסיטה העברית.

התביעה הוגשה על ידי הגופים המוסדיים בגין נזקים שנגרמו, על פי הטענה, למשקיעים שרכשו את מניית החברה בין 6 בפברואר 2014 ל-9 בדצמבר 2018, בגלל שטבע ניפחה מחירים של תרופות בארה"ב. המשקיעים הישראלים תכננו תחילה להיות חלק מהתביעה הראשית שהוגשה נגד טבע, אך מאותה תביעה הושמטו התאריכים שבהם מרבית המשקיעים המוסדיים רכשו את מניית טבע, ולכן הם הגישו תביעות חדשות, בנפרד.

"במקרה של טבע (שבו מעורבות גם החברות מיילן ופריגו, ר' ו'), החברות נחשדו בתיאום מחירים של תרופות גנריות שמחיר חלקן זינק באלפי אחוזים. זהו תיק קל באופן יחסי להגשה, כיוון שיש לנו תיעוד של מסמכים שאספו הגופים הממשלתיים - וזאת דוגמה ל'פרי קרוב ומוכן לקטיף'", מסביר ליברמן שמוביל את התביעות של הגופים הישראליים.

התביעות נגד טבע עדיין מתנהלות, אך למרות שהן הגיעו לכותרות הראשיות, הגופים המוסדיים לא ממהרים להשתמש בכלי התביעה. "אני לא יודע למה, אבל גופים ישראליים לא נוטים לקחת חלק בתביעות כאלה, ובוודאי לא דורשים להיות המובילים בתביעה, אלא נותנים למשקיעים אמריקאיים להוביל. הוויתור הזה גורם לכך שלא תמיד התביעה תכלול את ההשקעות הישראליות, וזה יוצר בלגן, כי במקום משקיע ישראלי אחד שייצג את כולם, כמו שעשתה מנורה מבטחים בתביעה נגד קומברס, צריך להביא בנפרד את הצד של 30 גופים", אומר ליברמן.

"עד שנת 2010 כובדו על ידי בתי המשפט בארה"ב רק תביעות שהוגשו על ידי מי שביצעו את ההשקעות בארה"ב, אבל באותה שנה הצלחנו לשכנע את בית המשפט האמריקאי לכבד גם תביעות בגין עבירות שבוצעו תחת החוק בישראל. זה מצחיק, כי בתביעות אזרחיות מה שקורה בישראל כן כובד בארה"ב, אבל בתביעות פיננסיות היה צורך בתקדים שיצרנו", הוא מסביר.

מה קורה כאשר מדובר בחברה דואלית, הרשומה גם בישראל וגם בארה"ב?
"במקרה כזה המניות שנקנו בארה"ב מכוסות, אבל השאלה היא מה קורה עם המניות שנקנו בישראל. אם הגופים המוסדיים לא יקחו יוזמה ויגיעו לבית המשפט בארה"ב כדי להצהיר שהם חלק מהתביעה, אלא יתנו למשקיעים האמריקאים להוביל, הם עלולים להישאר בחוץ".

מה הסיכוי להשיב למשקיעים את הכסף?
"אין עירבון להשגת החזר. גם אם אנחנו נצליח להשיג הרשעה, לעתים ההונאה כל כך גדולה, שלא נשאר לתובע ממון מספיק כדי להחזיר את הכסף, ואז התובע יקבל סכום קטן בחזרה או יקבל רק את כספי הביטוח".

"הרבה חברות סיניות מעורבות בהונאות בארה"ב"

בשבוע שעבר אושרה בישראל הרפורמה להחלפת האג"ח המיועדות שהקצתה המדינה לקרנות הפנסיה במנגנון מבטיח תשואה של 5.15%. כחלק מהרפורמה יגדילו החברות המנהלות את קרנות הפנסיה את חלקן בהשקעות בתיק הפנסיוני מ-70% ל-100%, וכדי להמשיך להשיג תשואות גבוהות, בגופים המוסדיים מעריכים כי הם יצטרכו להגדיל את ההשקעות בחו"ל.

אם מגמה כזו אכן תתרחש, האם היא תחשוף את הגופים הישראליים למקרי הונאה שיפגעו בהם ובעמיתים שלהם?
"זו שאלה טובה מאוד. אני לא חושב שמסוכן לאפשר עוד השקעות בארה"ב או באירופה, אבל לגבי סין זו שאלה אחרת. מהניסיון שלי, 80% מהחברות הסיניות שרשומות בארה"ב מעורבות בהונאה ברמה כזו או אחרת. בהחלט ייתכן שלמשטר בסין זה לא מפריע, ואולי הוא אפילו מעודד זאת.

"בארה"ב ובאירופה אי אפשר לחזות מראש מה יהיה, אבל מצד שני הרשויות בארה"ב מאשרות פעילות רבה של ספאקים (מיזוג של חברה לתוך שלד בורסאי ללא פעילות מהותית, ר' ו'), ואני חושב שכהשקעה - רבים מהספאקים הם מסוכנים, וצריך להיות זהירים באילו חברות להשקיע.

"רשות ני"ע האמריקאית לא תמיד קפדנית לגבי החברות שהיא מאפשרת להשקיע בהן, והרבה מאותה פעילות בעייתית היא בספאקים. פעמים רבות מספיק לקרוא את התשקיף של החברה, ולהבין שמשהו חשוד בפרופיל שלה, כך שיש הרבה הונאות בארה"ב ואנחנו עצמנו כבר מעורבים בתביעות כאלה".

פירמת פומרנץ לא מעורבת כמובן רק בתביעות הקשורות לגופים ישראליים. בשנת 2018 היא הובילה לפשרה היסטורית בהיקף של 3 מיליארד דולר מול חברת הנפט הממשלתית הברזילאית פטרובראס, במה שהיווה אז את הסדר התביעה הייצוגי הגדול ביותר בעולם אחרי עשור. המשרד הוביל גם הסדר שבמסגרתו חויב תאגיד התקשורת יאהו! להחזיר למשקיעים 80 מיליון דולר.

"מכיוון שהשווקים בארה"ב נהנים מגאות בשנים האחרונות, כמות תביעות המשקיעים ירדה בשלוש-ארבע השנים האחרונות, אך בשאר העולם מספר תיקי ההונאה גדל בצורה משמעותית, כיוון שמערכות המשפט האירופית והעולמית לא אימצו כלל את המדיניות של זו האמריקאית", אומר ליברמן.

"בתיק הברזילאי, 35% מכספי המשקיעים הוחזרו, וכך גם בתביעה נגד יאהו!, אבל אי אפשר לצפות להחזרים כאלו ולניצחונות דומים בתביעות הונאה בסדר גודל כזה בשאר העולם", הוא מבהיר.