אחרי שנתיים וחצי של הכנה, מאיקו טקהאשי למדה מה נחוץ כדי להיות פוליטיקאית ביפן ועומדת בפני המבחן הגדול שלה.
כשהיא לובשת סרט ועליו רשום שמה באותיות גדולות, העיתונאית לשעבר בת ה-33 כורעת ברך וקוראת בקול גדול את ההתחייבות שלה למחוז שהיא רוצה לייצג בפרלמנט. היא רצה סביב מגרש חנייה של חברת בנייה ונותנת כמה כיפים שהיא יכולה למצביעים פוטנציאליים, וחוזרת על המילים המוכרות מקמפיינים פוליטיים ביפן: "תודה לכם! אנסה בכל כוחי!".
טקהאשי היא גזע נדיר ביפן. היא אם צעירה וטירונית בפוליטיקה שרצה להנהיג את המפלגה הליברלית-דמוקרטית השולטת ביפן שנים רבות, שבה יותר מ-90% מהמחוקקים וכמעט כל בעלי השררה הם גברים.
בקמפיין, היא אומרת שתפעל להגדיל את שכר העובדות במעונות יום כדי שתהיה להן יכולת לטפל ביותר ילדים והורים יוכלו להיות בטוחים שילדיהם מקבלים טיפול נאות. היא מזכירה שפעם לא הצליחה למצוא מקום לבנה, כיום בן 3. "כאן באואיטה, אני רוצה ליצור סביבה בה אימהות יכולות להרגיש בנוח לצאת לעבוד", אמרה.
ב-31 באוקטובר, תגלה אם המסר שלה עבר. המפלגה מנסה לשמור על כוחה בבחירות לפרלמנט ביום ראשון. על פי הסקרים, טקהאשי עשויה להיכנס והיא אחת מכמה עשרות פוליטיקאים בודדים שיחליטו בסופו של דבר אם המפלגה תוכל להשאיר את ראש הממשלה החדש פומיו קישידה בתפקיד.
רק 10% מהמחוקקים ביפן הם נשים
ביפן ודמוקרטיות אחרות יש דימיון רב לדמוקרטיות מערביות למעט נושא אחד: ייצוג הנשים.
יפן נמצאת במקום ה-165 בעולם מבחינת כמות הנשים ברשות המחוקקת, כ-10%, על פי איחוד הפרלמנטים, שני מקומות אחרי בוטסואנה. הודו, דרום קוריאה ואינדונזיה גם הן לא נמצאות במאה המקומות הראשונים. ארה"ב, שנשים מהוות 27% מהרשות המחוקקת שלה, נמצאת במקום ה-72.
מתוך 277 המועמדים של המפלגה הליברלית-דמוקרטית במחוזות מקומיים בבחירות אלה, פחות מעשר הן נשים ומתוכן רק שתיים - טקהאשי ושחקנית לשעבר - יהיו חברות חדשות בפרלמנט אם ייבחרו. אפילו במפלגת האופוזיציה העיקרית, המפלגה הדמוקרטית חוקתית, ששוויון מגדרי הוא חלק מהמצע שלה, יותר מ-80% מהמועמדים הם גברים.
בעוד שלהיבחר בפעם הראשונה אינו דבר קל לאף אחד, זה קשה במיוחד לנשים כמו טקהאשי שאינן הולכות בעקבות בעלן או אביהן ושמן לא מוכר ככוכבות ספורט או בידור. נשים אומרות שהכישורים שלהן ואפילו יכולתן להביע את דעתן נתונים לביקורת רבה ביותר.
"הביקורת שנשים מועמדות שומעות רוב הזמן היא משהו כמו, 'איך יכול להיות שהיא לא עושה כמו שאומרים לה?'", אמרה טקהאשי בראיון במשרד הקמפיין שלה, שיש בו חדר משחקים קטן לבן שלה ולילדי שאר סגל הקמפיין. היא אמרה שאנשים מבוגרים במחוז שלה חשבו בתחילה שהתפקיד שלה הוא פשוט לחייך חיוך יפה.
הפוליטיקה יכולה להיות אכזרית
כשעזבה משרה ככתבת של בלומברג בטוקיו, עברה טקהאשי ב-2019 לאואיטה הרחוקה באי הדרומי קיושו, שמעולם לא גרה בו, על מנת להתכונן למרוץ על מושב פנוי. בסיועו של שר מסחר לשעבר שיש לו השפעה רבה, זכתה בתמיכת המפלגה הדמוקרטית ליברלית.
מאז ומתמיד אהבה פוליטיקה וחלמה לרוץ בבחירות. בעלה, כתב בלומברג לשעבר קונור סיסלו, אומר שידע למה הוא נכנס והבטיח לתמוך בה.
סיסלו, שגדל בפריסבורג, אוהיו, לא רחוק מטולדו, גם הוא עזב את טוקיו ועבר לאואיטה, שם הזוג חי עם בנם. הוא עוזר בגידול הילד, ואפילו אמא שלו עזרה בשלב מסוים לפני שהתחילה המגפה.
שניהם למדו שהפוליטיקה היפנית היא עדיין עניין מאוד מקומי. הפרסום בטלוויזיה מוגבל. להכיר הרבה אנשים, לקבל תמיכה בעל פה ולזכות בכיסוי חיובי בעיתונים הם עדיין גורמים מכריעים. טקהאשי אמרה שאחת הסיבות שלא העסיקה בייביסיטר הייתה כדי להימנע מרכילות שלילית.
הם למדו גם שהפוליטיקה יכולה להיות אכזרית. כתבה במגזין שציטטה אנשים אנונימיים מאואיטה שמתחו עליה ביקורת, הטילה ספק ביכולתה להתמודד עם העוזרים לנציג המפלגה הפורש, שעוזב את הפוליטיקה. בתחילה קיבלה ממנו בירושה את הצוות, אבל אחר כך דרכיהם נפרדו.
במגזין גם ירדו על העניין שגילתה בפוליטיקה כשעוד הייתה נערה, טקסט שהגישה למפלגה כדי לזכות בתמיכתה, ואמרו שכתב היד שלה ילדותי ושהייתה צריכה להיצמד לנושאי מדיניות ולא לגלוש לנושאים אחרים.
"זה כאילו שהיא מועמדת שהצניחו"
מישהו החליט שזה רעיון טוב לתחוב עותק של כתבות המגזין האלה לתיבת הדואר של המצביעה הירוקו טמאי בת ה-70. כשהיא יושבת על ספסל בקניון באואיטה, אמרה טמאי שהיא תומכת של המפלגה הדמוקרטית ליברלית אבל לא אוהבת את מה ששמעה על האישה הצעירה שהמפלגה מריצה במחוז שלה.
"זה כאילו שהיא מועמדת שהצניחו", אמרה טמאי. "אני תוהה אם היא מבינה את האזור".
טקהאשי אמרה שנפגעה כשראתה את הכתבות, שלטענתה נועדו לפנות לקהל של קוראים גברים בגלל שמתחו ביקורת על אישה בעלת שאיפות. "הם לא היו כותבים כך אם לא הייתי אישה צעירה", אמרה. אבל היא אמרה גם שקיבלה עידוד מתומכים מקומיים שאמרו לה שלהם כתבות לא משנות. נציג של המגזין אמר שאין לעיתון מה להוסיף מעבר לכתבות עצמן.
היריב העיקרי שלה, מועמד בתמיכת איגודי העובדים בשם שוג'י קירה, הוא תושב אואיטה בן 63 שכיהן חמש פעמים בפרלמנט ועבד בעבר בחברת מסחר יפנית בניו יורק.
קירה אמר שגם הוא חשב על ילדים כשהציע לשלם יותר להורים שיולדים יותר ילדים. הורים יכולים לקבל עד 1,300 דולר בחודש על ילד רביעי במסגרת התוכנית שלו. "אני לא אומר את זה כי היא מתחרה בי. אני אומר את זה כבר זמן רב", אמר.
טקהאשי לא מסכימה להצעה הזו, ואומרת שמענקים כאלה יעודדו הורים שרוצים אבל אינם מוכנים לעול של גידול משפחה גדולה.
בחברת הבנייה היראקורה באואיטה, העובדים והמנהלים במגרש החנייה שהקשיבו לטקהאשי נואמת היו כמעט כולם גברים. בהמשך הרחוב, אשתו של הבוס, נאוקו היראקורה, בת 47, שמרה על מרחק מכבד כשעמדה מחוץ לביתה קרוב למשרד.
היראקורה אמרה שטקהאשי פנתה אליה זמן קצר לאחר שעברה לאואיטה והתפתחה הרבה מאז. "בתחילה תהיתי אם אישה צעירה כמוה תסתדר כאן", אמרה היראקורה. "כעת יש לה סגנון בעל יותר עוצמה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.